אפילפסיה

שלום רב, אני יוצאת עם בחור כבר שמונה חודשים והקשר הולך ומתחזק. לאחר מספר פגישות הוא סיפר לי שהוא חולה אפילפסיה, ולא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות. במהלך התקופה היו לו התקפים קטנים ולא משמעותיים, בעיקר לפני שנכנסנו לישון או אחרי מעשה אהבים סוער. בסוף שבוע שעבר היה לו התקף "משמעותי" הו ארעד כולו זמן ממושך, העור שלו כל כך נמתח עד שנקרעו לו נימים בפנים וירד לו דם. יצא לו קצף מהפה והעיניים שלו התהפכו- לסיכום מחזה נוראי ומלחיץ. פינינו אותו לבית החולים ושם נתנו לו תוספת של התרופה שהוא לוקח (פנידין). מס 'שאלות: 1. האם המחלה הזאת עוברת בתורשה? 2. האם אנ יצריכה לדאוג בעתיד מלהשאיר אותו לבד עם הילדים? 3. האם הוא יכול לנהוג- ושוב אחריות לגבי ילדים בעתיד. 4. מה אפשר לעשות על מנת למנוע כמה שיותר. **היום אני פשוט פוחדת לישון איתו לבד על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו, ואני ממש רוצה אותו לכל החיים. תודה (אגב הוא בן 27 והמחלה מגיל 17)

כאשר אדם הסובל מאפילפסיה מאוזן מבחינה תרופתית, מספר ההתקפים הוא קטן עד מינימלי. לחולה אפילפטי מאוזן מותר לנהוג, ומותר לעשות כל דבר (אולי לא מומלץ שיסיע אוטובוס או יתעסק עם ציוד מסוכן). אפילפסיה ברוב המקרים אינה תורשתית. מה שחשוב זה מעקב צמוד של נוירולוג ואיזון תרופתי. אי אפשר למנוע לחלוטין התקפים ולכן צריכים להיות מודע להתקפים ולקבל הדרכה מה לעשות בזמן התקף (יש היום חוקנים של חומר נגד אפילפסיה שניתן לתת אם המטופל לא בהכרה ואין רופא בסביבה).