מחלת ילדים

בני בן השנתיים וחצי חלה בשילשולים קשים תופעה של קיבה עם ריר והקאות,שתייה לא מרובה, ואני רוצה לומר לכם שלא אשפזו אותו למרות שביקשתי זאת. לאחר שבוע של המחלה הופיע חום מאוד גבוה של 40 מע' ,ולאחר יומים מס' הופיעו פצעים לבנים גדולים כואבים בצורה נוראית בכל חלל הפה, הרופא טען שזה אפתות ולא נתן שום תרופה כנגד. לאחר שקראתי את הכתבה על השילשולים נידהמתי כיצד לא אשפזו את בני הקטן החסר אונים שלא יכל להכניס אפילו בקבוק של מים לפה. כניראה שגם כאן המערכת של קופ"ח ויחד עם זאת בתי-החולים כושלים בהבחנתם. או מדיניות כושלת וחוסר רופאים מומחים. כיום בני עדיין סובל מפצעים בפה ואני הנואשת מקווה לימים טובים יותר,ולרופאים טובים יותר.

אני מקווה שבנך יחלים במהרה. אני לא יודעת מה היו השיקולים של בית החולים/הרופאים לגבי אשפוז או אי-אשפוז של הילד שלך, אבל באופן כללי, משתדלים להמנע מאשפוזים שלא לצורך. במקרה של ילד משלשל, אבל לא מיובש (דהיינו קצת מצליח לשתות), מעדיפים שהטיפול יעשה בבית. לגבי אפטות בפה - ככל הנראה מדובר במחלה ויראלית - שאין לה לצערנו טיפול תרופתי למעט הזמן, ושוב, כשילד עם פצעים כאלה כל כך סובל שהוא לא מסוגל לשתות - מאשפזים לצורך מתן נוזלים דרך הוריד. ולא - מעדיפים שיהיה בבית - כך לא יידבק במחלות אחרות ולא ידביק אחרים במחלתו.

לכבוד ד"ר הס רפואת משפחה שלום, בראש ובראשונה מודה אני לך שקראת את מכתבי וכתבת את תשובתך. בסופו של דבר אכן ילדי אושפז בבית-החולים תל-השומר למתן נוזלים לאחר כמעט 48 שעות הילד שלי חסר לעצמו, ואין כל ויכוח שהיה צורך במתן נוזלים מכיוון שלפני כן שכב בבית כמו סמרטוט בדרך להתייבשות ללא ספק. כיום הפצעים עברו ממש לגמרי וזה לאחר 8 ימים של אפטות בפה, ושמחה אני שילדי חסר לקדמותו, נישארו רק סימני עצבנות קצת יותר מכיוון שהמחלה גרמה לו לטפוסי התנהגות קצת קיצונים אבל גם זה יסתדר בבוא הזמן. תודה רבה לך על ההקשבה ומי יתן רבים כמוך תודה מראש זגורי רונית