שאלה: חל תאריך הלידה העברי שלי. והוא לי לסוד, בבדידותי. איני הדמות שאחיי החולים ירצו לצדם, יש להם קרובות ממני בהרבה. ואולי, אולי - כך אמר המטפל - אולי יימצא הגולם שלי. איחוליי הרגילים - הלוואי שיגיע כבר הגשם. והי, רכשתי כרטיס להופעה, שזה נדיר. מקום אחד. ד"ש לכולם, סוריקטה
תשובה: סוריקטה אהובה!! את יודעת? השורות הראשונות בעיני הן שיר.. מתחשק לי לבקש אותך שתמשיכי את השיר.. את כבר מחזיקה את החוט והוא נשמע לי כך: " השבוע, חל תאריך הלידה העברי שלי, והוא לי לסוד.. בבדידותי.. וכאן נפשי מבקשת את נפשך המשך.. את מתחילה את מר חשוון ואני כמעט וסוגרת אותו.. ובלוח הלועזי אם עינני טועה יש ביננו רק יומיים הפרש, לא? את בחמישי לנובמבר ואני בשביעי לנובמבר.. אני טועה סוריקטה? וגם אני מחכה לגשם שישטוף את האבק .. אני גם אוהבת את הסתיו בגלל השטיח המתפצפץ של עלי השלכת על המדרכות והכבישים, שטיח בגוון חום, כתום, אדום עם מעט ירוק דהוי בקצוות.. אוהבת גם להביט למרום ולראות את העננים עם פה פעור כמו של אריות ולפעמים הם גם כמו לוחשים לי סוד.. אוהבת גם לראות את האנשים שכבר קושרים את שרוולי הסווצ'ר לצוואר, נכנסים בערב לבית קפה פינתי שהדליקו את מנורת החימום. אוהבת את הסתיו.. את ריח האדמה המבוקעת שמקבלת את טיפות הגשם הראשונות ,מלקקת בלשונה ושולחת גלי תודות למרחב. אוהבת את הסתיו אולי גם בגלל שאני הגחתי והצצתי לראשונה כאן לעולם.. (?) מזל טוב סוריקטה אהובה, שלך, במבי