הריון יקר שלי

(0)
לדרג

ישראל היא בין המדינות המובילות במספר בדיקות ההריון. חשוב לדעת אילו בדיקות לעבור ועל מה אפשר לוותר

מאת: סמדר סלומון, "הורים וילדים"
הריון יקר שלי

ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם במספר בדיקות ההריון. הנתון הזה אינו מפתיע, לאור העובדה שבמדינה עם סף חרדה כל כך גבוה, השאיפה של כל זוג הורים טרי היא להביא לעולם תינוק בריא ומושלם. סל הבריאות כולל מספר בדיקות שכל אישה עוברת כחלק ממעקב ההריון. כל בדיקה נוספת, שאינה תלויה בהתוויה רפואית, כרוכה בתשלום. בהקשר הזה יש לשאול אילו בדיקות צריך לעבור, על מה אפשר לוותר ומה מציעות קופות החולים?

במדד החרדות של האוכלוסייה נמצאת ישראל במקום די גבוה בין מדינות העולם. הוסיפו לכך גם את השאיפה המסורתית של כל אם יהודיה להביא ילד בריא לעולם, ותבינו מדוע ישראל היא בין המדינות המובילות במספר בדיקות ההריון. הלב היהודי אומר שבבריאות לא חוסכים, ואם קיימת איזושהי בדיקה שתוכל להוריד במקצת את סף החרדה המלווה כל זוג צעיר במהלך תשעת חודשי ההריון, אז למה לא לעבור אותה, בין אם היא חיונית או לא.

לבדיקות ההריון השגרתיות נוספות בכל פעם בדיקות חדשות, משוכללות יותר ויותר, וכך יוצא שרוב הנשים ההרות נושאות על גבן שק בדיקות כבד מנשוא. גם נשים שילדו לפני כשנתיים-שלוש, יכולות להעיד שכבר נוספו בדיקות שלא ידעו עליהן בזמן הריונן.

ריבוי הבדיקות אמור לצמצם למינימום האפשרי את הסיכוי להריון לא תקין, אולם אי אפשר שלא לתהות ולהתלבט האם אנו באמת זקוקים לכולן או שאפשר לוותר על חלק מהן. מלבד זאת, ישנן גם בדיקות הטומנות בחובן סיכונים שיש לקחת בחשבון.

וכך מוצאים עצמם בני הזוג עומדים בפני החלטות לא פשוטות שעשויות להיות הרות גורל לכאן או לכאן. מצד אחד, קיים הרצון להגדיל את הסיכוי להולדת תינוק בריא, ומנגד, מוטל על הכף לעתים הסיכון לאבד הריון שפעמים רבות הושג לאחר קשיים רבים.

קשה לתת תשובה חד משמעית בנושא וספק אם תשובה כזו אכן קיימת. בסופו של דבר, ההחלטה היא של בני הזוג וכל אחד אמור למצוא בעצמו את הכיוון הנכון ואת התשובה המתאימה לו.

מה נותנות לנו קופות החולים השונות וכמה זה עולה? להשוואה על ההצעות השונות - לחצו כאן

הריון כפרויקט צבאי

ד"ר מיכל שמחן, מנהלת המרפאה להריון בסיכון גבוה בבית החולים "שיבא", תל השומר, מודעת לחרדה הרבה המלווה את הזוגות בתקופת ההריון. "בארץ שלנו יש שאיפה בלתי מתפשרת לתינוק המושלם", היא אומרת. "הריון הופך לפרויקט צבאי עם נקודות ציון שמסמנים עליהן 'וי', כאשר בסופו של דבר רוב ההריונות הם תקינים. במדינות אחרות הלחץ הרבה יותר קטן. סקירת מערכות, למשל, היא בדיקה ייחודית לישראל. גם בבדיקות גנטיות ישראל מפותחת יותר ממדינות אחרות".

לו הייתה מגיעה אלייך אישה בשנות ה-20 לחייה המעוניינת לבצע את כל הבדיקות, גם את בדיקת מי השפיר, ומבקשת את עצתך, מה היית מציעה לה?

"כרופאה הייתי מסבירה לה את המשמעות של כל בדיקה ובדיקה, ומשאירה לה את ההחלטה. כאשר מתלבטים לגבי ביצוע בדיקות שיש בהן סיכון, כגון בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר, יתכן שהתוצאה תהיה לידה של תינוק חולה, שזה אסון, למרות שבדיקות הסקר היו טובות. מצד שני, מדובר בבדיקה פולשנית שעלולה לגרום להפלה, וגם זה אסון. על הרופא להבהיר למטופלת את ההשלכות שיש לכל החלטה, אבל היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה ולהתמודד עמה. לכן, עליה להיות מודעת לכל תוצאה אפשרית ולהיות שלמה עם עצמה".

האם הבדיקות היום נותנות לנו ביטחון של 100 אחוז?

"צריך לזכור כי לאחר כל הבדיקות עדיין נותר סיכון. גם בדיקת מי שפיר אינה מוחלטת. זו בדיקה שמאפשרת לאתר בעיות כרומוזומליות, אך לא נותנת מענה לתסמונות כמו אוטיזם, או תסמונות גנטיות אחרות. אם לא יודעים מה לחפש, כמובן שלא ניתן גם למצוא.

"הדבר נכון גם לגבי בדיקת סקירת המערכות המוקדמת. רבים מכירים בחשיבותה של הסקירה המוקדמת ומקלים ראש בסקירה המאוחרת יותר, וזה טעות. סקירת המערכות המוקדמת נותנת אינדיקציה רק לגבי השלב ההתפתחותי אליו הגיע העובר, נכון לזמן הסקירה. לכן, הסקירה המוקדמת לא מספיקה בלי השלמה של הבדיקה המאוחרת, שבה אפשר לראות מערכות שלא התפתחו קודם לכן, כגון מערכת הלב והמוח".

מורה נבוכים: כל הבדיקות בזמן ההריון

בעיקרון, אומרת ד"ר שמחן, ישנן בדיקות הריון המוצעות לאישה כחלק ממעקב ההריון, וישנן בדיקות שההתוויה שלהן היא לאוכלוסיות יותר ספציפיות. למשל, דיקור מי שפיר לנשים מעל גיל 35, או בדיקות לגילוי מומים ומחלות גנטיות לנשים הנמצאות בסיכון.

הבדיקות המוצעות כחלק ממעקב ההריון לכל אישה בארץ, במסגרת סל הבריאות, הן אולטרה סאונד בטרימסטר הראשון, בדיקת סקר ביוכימי (חלבון עוברי), סקירת מערכות המתבצעת בשבוע 20-22, בדיקת סקר לגילוי סוכרת הריון המתבצעת בשבוע 24-28 ובדיקת אולטרה סאונד להערכת גדילה בטרימסטר השלישי.

מעבר לכך, ישנן בדיקות נוספות המתבצעות כחלק מהתוויה רפואית, כלומר אם מדובר בהריון בסיכון גבוה או שקיים חשש לבעיה גנטית. מי שאינה נמצאת בקבוצת הסיכון ובכל זאת מעונינת לבצע אותן, תיאלץ להיפרד מסכומי כסף לא מבוטלים.

בדיקות שניתן לבצע מלפני ההריון ועד לשבוע ה-16
----------------------------------------------------------------------

טיי זקס: הבדיקה מיועדת בעיקר לזוגות ממוצא אשכנזי (גם אם זהו מוצאו של אחד מבני הזוג).

נשאות למחלות גנטיות נוספות: בדיקות דם למחלות גנטיות שנעשות לאם ו/או לאב. למשל, תסמונת ה-X השביר (אחת הצורות השכיחות של פיגור שכלי), מחלת סיסטיק פיברוזיס (מחלה תורשתית חמורה הפוגעת בתפקוד הריאות והלב), מחלת קנוון, מחלת גושה, תסמונת בלום, אנמיה ע"ש פנקוני ועוד.

בדיקות שניתן לבצע בין השבועות 7-12
------------------------------------------------------

אולטרה סאונד: בדיקה ראשונה, שבה ניתן לצפות בדופק העובר ובמספר שקי ההריון. הבדיקה מתבצעת בין השבועות 7-12 והתזמון נקבע בהתאם להמלצת הרופא.
CVS סיסי שליה: הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה-10 ל-12 ודי דומה לבדיקת מי שפיר. יתרונה של הבדיקה שהיא מאפשרת תשובה מהירה וביצוע גרידה במקרה שנמצאת בעיה. החיסרון, מאידך גיסא, הוא אחוזי הפלה גבוהים יותר מאשר בבדיקת מי שפיר. בנוסף, בבדיקה לא נבדקת רמת חלבון עוברי, ולכן במקרים נדירים האישה תיאלץ לבצע בדיקת מי שפיר גם אם ביצעה קודם לכן בדיקת CVS סיסי שליה. "בדיקה זו מתאימה לנשים שמעונינות לדעת האם קיימת בעיה כרומוזומלית מוקדם יותר, אך ישנם מקרים שבהם התוצאות לא ברורות ואז יש צורך בביצוע מי שפיר", אומרת ד"ר שמחן. "כמובן, שיש לקחת בחשבון שהסיכון להפלה גבוה יותר".

בדיקות שניתן לבצע בין השבועות 11-28
--------------------------------------------------------

שקיפות עורפית באולטרה סאונד: זמן ביצוע הבדיקה הוא בין השבוע ה-11 ל-13. הבדיקה מאפשרת ניבוי סטטיסטי לאפשרות שהעובר לוקה בתסמונת דאון. היא מומלצת מאוד במקרים של הריון מרובה עוברים, שם בדיקת התבחין המשולש (ראו בהמשך) אינה יעילה.

גילוי סוכרת הריון: בדיקת סקר לגילוי סוכרת מתבצעת בין השבוע ה-24 ל-28.

סקר טרימסטר PAPP-A: מתבצע בשבוע 11-13 להריון. מדובר בבדיקת דם המצטרפת לבדיקת שקיפות עורפית. הצירוף של שתי הבדיקות האמורות נותן סיכוי סטטיסטי לגילוי כ-80 אחוז ממקרי תסמונת הדאון.

סריקת מערכות מוקדמת מורחבת: מתבצעת בשבוע 14-16 על ידי רופא מומחה לאולטרה סאונד. יתרונה של הבדיקה בא לידי ביטוי במקרים של גילוי מום קשה, הדורש הפסקת הריון, כאשר ניתן עדיין בחלק מהמקרים לסיים את ההריון בגרידה, ולא בלידה מוקדמת. לעתים מתגלים בבדיקה סימנים שבגללם יומלץ לאישה לבצע בדיקת מי שפיר, גם אם הגיל אינו דורש זאת, וגם אם לא תכננה זאת. בסריקה זו ניתן לגלות כ-90 אחוז מהמומים הניתנים לגילוי בסריקה המאוחרת.

תבחין משולש: בדיקת דם המתבצעת בשבוע 17-18 להריון. הבדיקה נקראת גם (בטעות) בדיקת חלבון עוברי, ומיועדת לעזור לאישה להחליט האם לבצע בדיקת מי שפיר. היא נותנת סיכון סטטיסטי לאפשרות של קיום עובר עם תסמונת דאון ו/או עובר עם מום פתוח בעמוד השדרה.

דיקור מי שפיר: בדיקה המתבצעת בשבוע 16-20 וניתנת חינם לנשים שגילן בתחילת ההריון הוא 35, וכן לנשים שיש להן סיבה רפואית מוצדקת לביצועה. מי שמעוניינת, יכולה לבצע את הבדיקה באופן פרטי. הסיכון להפלה בעקבות הבדיקה הוא 1:100-1:200. הבדיקה שוללת ב-100 אחוז בעיות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון, אך גם היא אינה מסוגלת לשלול את כל התסמונות המולדות.

סריקת מערכות מורחבת: מתבצעת בין השבוע ה-20 ל-24 על ידי רופא מומחה לאולטרה סאונד. הבדיקה סורקת את כל איברי העובר, על מנת לוודא שלא חלו שינויים בהתפתחותו מאז הבדיקה המוקדמת.

חיסון לנוגדני Rh: מתבצעת משבוע ה-28 ואילך. החיסון מיועד לנשים בעלות סוג דם Rh שלילי, לאחר שבדיקת סקר נוגדנים נמצאת שלילית.

בדיקות שניתן לבצע בין השבועות 30-40
--------------------------------------------------------

מעקב גדילה: בדיקה המתבצעת בין השבוע ה-30 ל-40, על פי המלצת הרופא. מדובר בבדיקת אולטרה סאונד שבה מעריכים את צמיחת העובר, מצג העובר ומיקום השליה לקראת הלידה.

בואו לדבר על זה בפורום אולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה, בפורום האשה והרחם - מיומות (שרירנים) ובפורום הריון ולידה



לעיון נוסף בנושא לחצו על אתר הורים וילדים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום