תוצאות חיפוש עבור קוודריפלגיה

למוח צעיר של ילד בן תשע אפשרות תיאורטית גבוהה להחלמה מזו של מבוגר אול לערי ככל שהנזק המוחי קשה יותר גם אפשרות כזו מוגבלת ובמקרה המתואר מדובר בנזק מוחי קשה מאוד. לא ניתן "להתנבא" באופן יותר ספציפי במרה טרגי זה וגם בהיעדר פרטים נוספים על מצב הכרתו. חזק ואמץ.

קואדריפגליה או טטרפלגיה.

PARAPLEGIA ; PARAPARESIS ;TETRAPLEGIA ;QUADRIPLEGIA MONOPLEGIA ; FLACCID PARALYSIS ; SPASTIC PARALYSISI

רחלי שלום. שיתוק מוחין Cerebral Palsy שיתוק מוחין הוא מושג רחב המיצג קבוצה של הפרעות נוירולוגיות. זהו מצב הקיים לכל אורך חייו של המטופל והוא משפיע על התקשורת בין המוח לשרירים. ביטויה של התקשורת הלקויה הזו הוא חוסר תיאום מתמיד של תנועה ותנוחה. מה גורם לשיתוק מוחין: במקרים רבים הסיבה אינה ידועה. ההפרעה מקורה בהתפתחות לא נורמלית של המוח, או בנזק מוחי באזור המפקח על התפקוד המוטורי. שכיחות התופעה היא כ-2 מקרים לכל 1000 לידות. שיתוק מוחין נפוץ יותר בבנים ובקרב משפחות מרובות ילדים. יחד עם זאת, מוכרים כמה גורמי סיכון להתפתחות שיתוק מוחין: פגות משקל לידה נמוך מאוד (בעיקר מדובר בתינוקות השוקלים מתחת ל1000- ק''ג בלידתם) זיהומים נגיפיים שימוש יתר בחומרים כימיים בזמן ההריון דלקות דימום מוחי חבלה סיבוכים סביב הלידה מהו הביטוי הקליני של שיתוק מוחין, מהם התסמינים? קימת שונות רבה בין מקרים שונים. תיתכן חולשת שרירים ושליטה מוטורית ירודה, או מתח שרירים גבוה הנקרא גם ''ספסטיות'', בגפיים. נוקשות שרירים עשויה להתבטא ברגליים נוקשות ואגרופים קמוצים. נהוג בספרות הרפואית לסווג את שיתוק המוחין לתת-קבוצות, בהתבסס על התפקוד המוטורי של הילד: א. דיפלגיה ספסטית - תנועה ספסטית של הידיים או הרגליים. (לעיתים יופיע תחת השם פארארפלגיה ספסטית) ב. קוואדריפלגיה ספסטית - תנועה ספסטית בכל ארבע הגפיים, ידיים ורגליים ג. המיפלגיה ספסטית - ספסטיות המשפיעה על מחצית הגוף (רגליים) או על צדו (למשל יד ימין ורגל ימין) ד. אתטואיד - תנועה נוקשה, בלתי רצונית ונטולת תכלית האם ישנן בעיות נוספות, או נלוות לילדים עם שיתוק מוחין? כן. הבעיות שעלולות להופיע הן: פרכוסים בעיות ראיה, שמיעה ודיבור קשיי למידה ובעיות התנהגות פיגור שכלי בעיות נשימה בעיות במעיים ובשלפוחית השתן עקמת של עמוד השדרה בנוסף לכך, ניתן לומר באופן כללי שתינוקות עם שיתוק מוחין עוברים את שלבי ההתפתחות המקובלת באיטיות רבה. שלבי התקדמות כמו התהפכות מצד לצד, ישיבה, זחילה או הליכה מופיעים הרבה יותר מאוחר. כמו כן הם נוטים לשמור על רפלקסים מסוימים שאמורים להיעלם בינקות המוקדמת. התסמינים של שיתוק מוחין מופיעים לעיתים גם במחלות או בבעיות אחרות ולכן תמיד כדאי להיוועץ ברופא הילדים ולקבל את אבחנתו ולא להסיק מסקנות לבד. וכיצד מאבחנים שיתוק מוחין? בדרך כלל נעשית האבחנה בהתבסס על הבדיקה הגופנית , ההיסטוריה הטרום-לידתית ומהלך הלידה. בכדי לאבחן שיתוק מוחין, גיל הילד צריך להיות לפחות בין 6-12 חודש, גיל בו מגיעים מרבית התינוקות להישגים התפתחותיים, כמו שליטה בידיים ובראש ואף הליכה. לעיתים יבצע הרופא חלק מבדיקות האבחון המופיעות להלן: א. בדיקה נוירולוגית 0 (הערכת רפלקסים ותפקוד מוחי-מוטורי) ב. צילומי רנטגן ג. אלקטרו-אנצפלו-גרם (EEG) - בדיקה של גלי המוח ד. בדיקות דם שונות ה. לעיתים בדיקות במעבדת הליכה לשם הערכת דפוסי ההליכה של הילד ו. MRI ז. CT ח. בדיקות גנטיות - בדיקות אבחון להערכת הנטייה התורשתית במשפחה ט. בדיקות מטבוליות - בדיקות אבחון לוודא שאין חסר (מלא או חלקי) של אנזים מסוים (למשל, חומצות אמיניות, ויטמינים, פחות מסוימות..), מרכיבים הנחוצים לתפקודו היומיומי של הגוף הטיפול בילד עם שיתוק מוחין שיתוק מוחין אינו בר-תיקון והוא נמשך לאורך כל החיים. הטיפול מתמקד בהגדלת יכולותיו של הילד בבית ובקהילה, ובמניעת עיוותים או בהקטנתם. הרופא יתכנן תכנית טיפול בהתבססו על מספר שיקולים: גיל הילד, בריאותו הכללית והסיפור הרפואי שלו היקף המחלה סוג השיתוק סבילות הילד לתרופות, לבדיקות ולטיפולים מהלך המחלה דעתם של ההורים והעדפותיהם הטיפול המיטבי יושג באמצעות שילוב של מספר גורמים מטפלים במסגרת שירותי הבריאות: 1. רופא ילדים/ רופא משפחה 2. אורטופד מנתח: מנתח המתמחה בבעיות שרירים, רצועות גידים ועצמות 3. נוירולוג - רופא המתמחה בבעיות מוח, עמוד שדרה ועצבים 4. נוירו כירורג - מנתח המתמחה בניתוחי מוח ועמוד השדרה 5. רופא עיניים 6. רופא שינים 7. אחות 8. אורטו (?) - איש מקצוע המתמחה התאמת עזרים לייצוב הגוף 9. קבוצת שיקום - שיקום גופני, עיסוקי, טיפול בדיבור, טיפול בשמיעה הטיפול כולל ניתוחים וטיפולים לא ניתוחיים. נתחיל את הפירוט מן האופציות הלא-ניתוחיות: שיקום עזרים לייצוב הגוף (בישיבה, שכיבה או עמידה), סדים למניעת עיוותים לתמיכה והגנה תרופות הדרושות לשליטה על כיווציות, או כאלו המקטינות מתח בשרירים. התרופות האלו ניתנות דרך הפה או בהזרקה ההתערבות הניתוחיות נחוצות בין היתר במקרים של: 1. בעיות אורטופדיות הכוללות עיוותים בגוו, עיוותים ברגלים או בקרסול, שרירים מתוחים, נקיעות של פרקי הירך 2. ספסטיות הטיפול בילד עם שתוק מוחין הוא טיפול ארוך טווח. מאחר ולא ניתן לרפא את המחלה, מתמקד הטיפול כאמור במניעת עיוותים ובהגדלת יכולות הילד בבית ובקהילה. חיזוקים חיוביים יעודדו את הילד להגדיל את ערך עצמו ולקדם את עצמאותו ככל האפשר. מלוא היקפה של הבעיה אינו ברור מיד אחרי הלידה והמצב לאשורו מתגלה עם גדילת הילד והתפתחותו. בכל שאלה או בעיה מומלץ לפנות תחילה לרופא הילדים שלך. בברכה - דר' טיטיון.