שלום רב, אני נסערת ודי מבולבלת ומקווה שאוכל למצוא בפורום הזה מעט תשובות. ניהלתי זוגיות של מספר חודשים עם חולה סכיזופרניה- הוא סיפר לי מיד בתחילת הקשר שאיבחנו אצלו מספר שנים קודם לכן סכיזופרניה פרנואידית והוא מטופל בכדורים. קיבלתי אותו כמו שהוא למרות כל החששות וזאת לאחר שקראתי רבות על המחלה והתייעצתי בפורומים עם בנות שלהם בני זוג הלוקים בסכיזופרניה. הקשר החל מדהים ועברנו לגור יחד- הוא עצמו מנהל אורח חיים נורמאלי- בעל מקום עבודה מסודר, יש לו חיי חברה והוא חברותי לסובבים אותו. ביננו היו עליות ומורדות- למדתי לזהות סיטואציות שהוא נכנס לאפיזודה פרנואידית - רק לפי המבט המבוהל בעיניים. לעיתים ציין בפני שרצים לו בראש "סרטים" גם לגבי ושאני כביכול נשלחתי כמעין מרגלת אחריו. כפי שציינתי קראתי רבות על המחלה ולמדתי להתמודד עם הסיטואציות, למרות ששאלתי אותו מספר פעמים מה אוכל לעשות כשזה קורה והוא ציין שבעצמו אינו יודע. לא הכל עבר על מי מנוחות- מספר חודשים לאחר שהתחלנו לצאת וכבר גרנו יחד, הוא החליף את סוג הכדור וזה בדיעבד עשה לו לא טוב- היחס כלפי השתנה והיה תקיף יותר, בכמה סיטואציות הוא כינה אותי שקרנית ולא משנה מה שניסיתי לומר לו מבחינתו רק הצתדקתי ומה שהוא אומר זה מה שנכון. הדף קצר מלהכיל- באחד הויכוחים עזבתי את הבית לבקשתו וחזרתי לאחר מספר ימים לאחר שניהלנו שיחה- הוא ציין בפני לא אחת כמה הוא אוהב אותי, כמה שהוא רואה את החיים שלנו המשותפים יחד, ילדים.. כפי שציינתי, שונה לו סוג הכדור ומשם החלה השפעה קיצונית על התנהגותו- מאדם שאני מכירה ואוהבת, נתקלתי באדם שלעיתים לא הכרתי מי עומד מולי. עשינו הרבה דברים יחד, ניהלנו משק בית ביחד, חגגנו יחד את החגים. לפני מספר ימים בפתאומיות ובצורה מאוד קרה ואכזרית, הוא אמר לי שהוא רוצה להפרד כי הוא לא אוהב אותי(כאשר אמר לי שהוא אוהב אותי יומיים קודם לכן ותכנן לעשות דברים יחד),שמתי לב לשינוי בהתנהגות יום קודם לכן- הוא פשוט אמר לי את זה בקור, המבט שלו בעיניים היה קר ונראה כמלא שנאה מסיבה שאינה ברורה לי. הוא אמר לי זה לא הזיה שלי זו המציאות אני לא אוהב אותך ותתחילי לארוז.. הוא גם החליף את המנעול לדירה... אני לא מצליחה להבין מה קרה וזה די כואב שהזוגיות מסתיימת כך לאחר כמה חודשים טובים יחד... מה לעשות?האם יש מה לעשות? האם שווה בכלל לנסות- נראה שמדובר בדפוס התנהגותי שלו בסיטואציות של לחץ ואני באמת לא מצליחה להבין איך תוך יומיים הוא "לא אוהב אותי" ולדבריו הנוכחות שלי בבית סתם היתה נוחה לו... אשמח לעצותכם
שלום. בן אדם הוא יותר מ"אבחנה" ואין הדרכה על "איך חיים עם מתמודד עם סכיזופרניה" - הרי כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. כמו כן מומלץ להכיר משפחות אחרות של מתמודדים. יש מסגרות רבות (וכבר כתבתי על כך רבות) שניתן להיעזר בהן בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בשורה התחתונה את תצטרכי להחליט אם הוא מתאים לך או לא אחרי לקיחת כל הדברים בחשבון. אפשר גם לשקול טיפול זוגי. בברכה, ד"ר אהוד ססר
משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.
שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום רב דוקטור סיפור קצת ארוך ואני אנסה להסביר לתמונה מלאה בגיל 18 עברתי פסיכוזה קשה והרופא קבע סכיזופרניה על בסיס שימוש בסמים כמו מריחואנה אקסטזי ואלסדי. למרות שמעולם לא השתמשתי באקסטזי וניסיתי אלאסדי 4 פעמים ועשנתי מריחואנה במשך 4 שנים. באותה תקופה של הפסיכוזה הראשונה נפתח במוחי זיכרון חסום על מעשה מיני בילדות ביני לבין ילד אחר שחשבתי שמדובר במעשה מגונה ולא ידעתי שמדובר במשחק ונורא פחדתי והייתי מלא חרדה והייתי צריך לשתף את סובביי הבעיה הייתה שניסיתי לשלוט בזיכרון ולא לעשות סדר ויצרתי מחשבות לא הגיוניות כמו מלאכים שדים וערפדים שנתנו לי מקום בריחה להסביר שנועדתי לעבור את המצב שחשבתי כפגיעה מינית כחלק מהסדר האלוהי. והצד החזק והאמונה באלוהי היה מהצד שקרובת משפחה נהרגה בפיגוע שהייתה צעירה והיא נהרגה במועדון ואני הייתי אמור ללכת לאותו המקום שהייתי בן 14 למזלי נשארתי בבית באותו יום למרות שהיתקשרתי לשאול אם אני יכול לבוא ויכניסו אותי למועדון או לא . אז האמונה והפחד נבעו מהפחד מטרור שהידים ומהעובדה שהייתי אמור להיתגייס ופשוט פחדתי מאוד למות . שמעתי מן הפרעות בתדר השמיעה הנורמלית שפירשתי כקולות וחיפשתי דרכים לברוח מהמציאות אם זה בעזרת סיפורים או סרטים הכל היה יכול להיראות לי כהמצאי בריחה במיוחד קבלה מאחר שחבר שלי היה תלמיד בישיבה של הרב לייטמן והמליץ עליו. הבנתי שכל ההזיה של הקולות והסימנים לא אמיתית אבל בסוף נכנעתי ופשוט כאילו ניתקעתי בסרט קולנוע בלי אפשרות להיתפכח. כל זה היה בערך לפני 10 שנים במשך כל הזמן הזה הרבה חברים שלי ושל ההורים בינהם סוכני ביון לשעבר ואחיות פסיכיאטריות ופסיכיאטרית אחת שגם היא חברת המשפחה טענו שאין לי סכיזופרניה אבל פחדתי ואני עדיין פוחד מהאמת כי אני באמת איבדתי אמונה באיזון שלי ואני סובל מחרדה נוראה ובעיות נשימה שהרבה פעמים פניתי לרופא המטפלת האיבחון הראשוני ופשוט החליפו לי תרופה במקום לבדוק את הנשימה שלי אז ככה לאחרונה גילו שהיה לי אף שבור ככל הנראה מגיל 15 אז עברתי ניתוח ואז גילו שיש לי קונכיות אף מורחבות ואני מתכוון לעבור ניתוח באפריל 17 ואם תרשי לי אני אציין שאני בקנדה מאז שנת 2008 אבל האיבחון הראשוני קרה בארץ ולדעתי הוא רשלני ולדעת רבים גם ... אז אני מקווה אחרי הניתוח הנשימה שלי תיהיה סוף סוף אפשרית ורמות החרדה שלי ירדו רק שאציין גם כל הזמן הזה ניסיתי לעבוד והיו שנים טובות והיו כאלה פחות הלכתי למכללה וקיבלתי ציונים טובים ואני מתכנן ללמוד באוניברסיטה שאחזור לישראל אפילו הצלחתי להגשים חלום ופתחתי חברה להפקת אירועים והייתי DJ על ספינה במשך חודשיים ואני הייתי נורא מוצלח וכן בעתיד גם כמובן להקים משפחה אז פשוט קרובי המשפחה וחבריהם שראו אותי אמרו שהם ראו סכיזופרנים ואני לא כזה אבל בכל זאת האיבחון הוא סכיזופרניה פרנואידית לאומת רופא אחת שאמרה שלא וזה uncategorized mood disorder אבל האיבחון כשל לאחר שלא עברתי ירידה מהתרופות ואני מאמין בגלל בעיות הנשימה שגורמות כאב וחרדה והרבה אי נעימות ובכלל כמצב קשה ובלתי מאובחן במשך שנים. טוב אז החלק הגדול בסיפור תואר עכשיו לפני חודש ימים יצרתי קשר עם הפסיכיאטרית מהאיבחון הראשוני בארץ וסיפרתי לה אותו דבר והיא אמרה שהיא תשמח לעזור אבל דאגתי אם אני רוצה לתבוע רשלנות רפואית האם באמת כדאי לי לפנות אליה או עדיף לרופא אחר ? דוקטור יקר האם ניתקלת במקרה דומה ? מה דעתך? אני בטוח שלפי הקריטריונים אני תואם מקרה של רשלנות באיבחון נכון וכמובן טיפול לקויי וברצוני להילחם בזה ואני אשמח אם תעני לי באובייקטיביות וניסיון . סליחה על חוסר הניקוד קשה לי לנשום וניסיתי להיתמקד בטקסט ואני כותב על טלפון נייד אז זה קצת מסובך . תודה רבה ויום נעים אדוארד
אפשר
שלום רב, אני נסערת ודי מבולבלת ומקווה שאוכל למצוא בפורום הזה מעט תשובות. ניהלתי זוגיות של מספר חודשים עם חולה סכיזופרניה- הוא סיפר לי מיד בתחילת הקשר שאיבחנו אצלו מספר שנים קודם לכן סכיזופרניה פרנואידית והוא מטופל בכדורים. קיבלתי אותו כמו שהוא למרות כל החששות וזאת לאחר שקראתי רבות על המחלה והתייעצתי בפורומים עם בנות שלהם בני זוג הלוקים בסכיזופרניה. הקשר החל מדהים ועברנו לגור יחד- הוא עצמו מנהל אורח חיים נורמאלי- בעל מקום עבודה מסודר, יש לו חיי חברה והוא חברותי לסובבים אותו. ביננו היו עליות ומורדות- למדתי לזהות סיטואציות שהוא נכנס לאפיזודה פרנואידית - רק לפי המבט המבוהל בעיניים. לעיתים ציין בפני שרצים לו בראש "סרטים" גם לגבי ושאני כביכול נשלחתי כמעין מרגלת אחריו. כפי שציינתי קראתי רבות על המחלה ולמדתי להתמודד עם הסיטואציות, למרות ששאלתי אותו מספר פעמים מה אוכל לעשות כשזה קורה והוא ציין שבעצמו אינו יודע. לא הכל עבר על מי מנוחות- מספר חודשים לאחר שהתחלנו לצאת וכבר גרנו יחד, הוא החליף את סוג הכדור וזה בדיעבד עשה לו לא טוב- היחס כלפי השתנה והיה תקיף יותר, בכמה סיטואציות הוא כינה אותי שקרנית ולא משנה מה שניסיתי לומר לו מבחינתו רק הצתדקתי ומה שהוא אומר זה מה שנכון. הדף קצר מלהכיל- באחד הויכוחים עזבתי את הבית לבקשתו וחזרתי לאחר מספר ימים לאחר שניהלנו שיחה- הוא ציין בפני לא אחת כמה הוא אוהב אותי, כמה שהוא רואה את החיים שלנו המשותפים יחד, ילדים.. כפי שציינתי, שונה לו סוג הכדור ומשם החלה השפעה קיצונית על התנהגותו- מאדם שאני מכירה ואוהבת, נתקלתי באדם שלעיתים לא הכרתי מי עומד מולי. עשינו הרבה דברים יחד, ניהלנו משק בית ביחד, חגגנו יחד את החגים. לפני מספר ימים בפתאומיות ובצורה מאוד קרה ואכזרית, הוא אמר לי שהוא רוצה להפרד כי הוא לא אוהב אותי(כאשר אמר לי שהוא אוהב אותי יומיים קודם לכן ותכנן לעשות דברים יחד),שמתי לב לשינוי בהתנהגות יום קודם לכן- הוא פשוט אמר לי את זה בקור, המבט שלו בעיניים היה קר ונראה כמלא שנאה מסיבה שאינה ברורה לי. הוא אמר לי זה לא הזיה שלי זו המציאות אני לא אוהב אותך ותתחילי לארוז.. הוא גם החליף את המנעול לדירה... אני לא מצליחה להבין מה קרה וזה די כואב שהזוגיות מסתיימת כך לאחר כמה חודשים טובים יחד... מה לעשות?האם יש מה לעשות? האם שווה בכלל לנסות- נראה שמדובר בדפוס התנהגותי שלו בסיטואציות של לחץ ואני באמת לא מצליחה להבין איך תוך יומיים הוא "לא אוהב אותי" ולדבריו הנוכחות שלי בבית סתם היתה נוחה לו... אשמח לעצותכם
שלום. בן אדם הוא יותר מ"אבחנה" ואין הדרכה על "איך חיים עם מתמודד עם סכיזופרניה" - הרי כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. כמו כן מומלץ להכיר משפחות אחרות של מתמודדים. יש מסגרות רבות (וכבר כתבתי על כך רבות) שניתן להיעזר בהן בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בשורה התחתונה את תצטרכי להחליט אם הוא מתאים לך או לא אחרי לקיחת כל הדברים בחשבון. אפשר גם לשקול טיפול זוגי. בברכה, ד"ר אהוד ססר
משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.
שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום רב דוקטור סיפור קצת ארוך ואני אנסה להסביר לתמונה מלאה בגיל 18 עברתי פסיכוזה קשה והרופא קבע סכיזופרניה על בסיס שימוש בסמים כמו מריחואנה אקסטזי ואלסדי. למרות שמעולם לא השתמשתי באקסטזי וניסיתי אלאסדי 4 פעמים ועשנתי מריחואנה במשך 4 שנים. באותה תקופה של הפסיכוזה הראשונה נפתח במוחי זיכרון חסום על מעשה מיני בילדות ביני לבין ילד אחר שחשבתי שמדובר במעשה מגונה ולא ידעתי שמדובר במשחק ונורא פחדתי והייתי מלא חרדה והייתי צריך לשתף את סובביי הבעיה הייתה שניסיתי לשלוט בזיכרון ולא לעשות סדר ויצרתי מחשבות לא הגיוניות כמו מלאכים שדים וערפדים שנתנו לי מקום בריחה להסביר שנועדתי לעבור את המצב שחשבתי כפגיעה מינית כחלק מהסדר האלוהי. והצד החזק והאמונה באלוהי היה מהצד שקרובת משפחה נהרגה בפיגוע שהייתה צעירה והיא נהרגה במועדון ואני הייתי אמור ללכת לאותו המקום שהייתי בן 14 למזלי נשארתי בבית באותו יום למרות שהיתקשרתי לשאול אם אני יכול לבוא ויכניסו אותי למועדון או לא . אז האמונה והפחד נבעו מהפחד מטרור שהידים ומהעובדה שהייתי אמור להיתגייס ופשוט פחדתי מאוד למות . שמעתי מן הפרעות בתדר השמיעה הנורמלית שפירשתי כקולות וחיפשתי דרכים לברוח מהמציאות אם זה בעזרת סיפורים או סרטים הכל היה יכול להיראות לי כהמצאי בריחה במיוחד קבלה מאחר שחבר שלי היה תלמיד בישיבה של הרב לייטמן והמליץ עליו. הבנתי שכל ההזיה של הקולות והסימנים לא אמיתית אבל בסוף נכנעתי ופשוט כאילו ניתקעתי בסרט קולנוע בלי אפשרות להיתפכח. כל זה היה בערך לפני 10 שנים במשך כל הזמן הזה הרבה חברים שלי ושל ההורים בינהם סוכני ביון לשעבר ואחיות פסיכיאטריות ופסיכיאטרית אחת שגם היא חברת המשפחה טענו שאין לי סכיזופרניה אבל פחדתי ואני עדיין פוחד מהאמת כי אני באמת איבדתי אמונה באיזון שלי ואני סובל מחרדה נוראה ובעיות נשימה שהרבה פעמים פניתי לרופא המטפלת האיבחון הראשוני ופשוט החליפו לי תרופה במקום לבדוק את הנשימה שלי אז ככה לאחרונה גילו שהיה לי אף שבור ככל הנראה מגיל 15 אז עברתי ניתוח ואז גילו שיש לי קונכיות אף מורחבות ואני מתכוון לעבור ניתוח באפריל 17 ואם תרשי לי אני אציין שאני בקנדה מאז שנת 2008 אבל האיבחון הראשוני קרה בארץ ולדעתי הוא רשלני ולדעת רבים גם ... אז אני מקווה אחרי הניתוח הנשימה שלי תיהיה סוף סוף אפשרית ורמות החרדה שלי ירדו רק שאציין גם כל הזמן הזה ניסיתי לעבוד והיו שנים טובות והיו כאלה פחות הלכתי למכללה וקיבלתי ציונים טובים ואני מתכנן ללמוד באוניברסיטה שאחזור לישראל אפילו הצלחתי להגשים חלום ופתחתי חברה להפקת אירועים והייתי DJ על ספינה במשך חודשיים ואני הייתי נורא מוצלח וכן בעתיד גם כמובן להקים משפחה אז פשוט קרובי המשפחה וחבריהם שראו אותי אמרו שהם ראו סכיזופרנים ואני לא כזה אבל בכל זאת האיבחון הוא סכיזופרניה פרנואידית לאומת רופא אחת שאמרה שלא וזה uncategorized mood disorder אבל האיבחון כשל לאחר שלא עברתי ירידה מהתרופות ואני מאמין בגלל בעיות הנשימה שגורמות כאב וחרדה והרבה אי נעימות ובכלל כמצב קשה ובלתי מאובחן במשך שנים. טוב אז החלק הגדול בסיפור תואר עכשיו לפני חודש ימים יצרתי קשר עם הפסיכיאטרית מהאיבחון הראשוני בארץ וסיפרתי לה אותו דבר והיא אמרה שהיא תשמח לעזור אבל דאגתי אם אני רוצה לתבוע רשלנות רפואית האם באמת כדאי לי לפנות אליה או עדיף לרופא אחר ? דוקטור יקר האם ניתקלת במקרה דומה ? מה דעתך? אני בטוח שלפי הקריטריונים אני תואם מקרה של רשלנות באיבחון נכון וכמובן טיפול לקויי וברצוני להילחם בזה ואני אשמח אם תעני לי באובייקטיביות וניסיון . סליחה על חוסר הניקוד קשה לי לנשום וניסיתי להיתמקד בטקסט ואני כותב על טלפון נייד אז זה קצת מסובך . תודה רבה ויום נעים אדוארד
אפשר
שלום רב, בן זוגי אובחן כחולה. אנו מעוניינים להיכנס להיריון בקרוב. מהם הסיכונים?
כמו בכל מחלה כרונית ההשפעה העיקרית היא שיש להיות כל החיים במעקב רפואי ולקחת תרופות. מבחינת הסיכון להתפרצות של המחלה אצל ילדיכם, הסיכון באוכלוסיה הכללית הוא 1% והסיכון של מי שאחד מהוריו חולה בסכיזופרניה הוא 9%.
שלום אובחנתי בשיחה טלפונית עם פסיכיאטר שיש לי סכיזופרניה פרנואידית .זה סכיזופרניה קלה ? אובחנתי בגלל שאמי נכה .במקום הומה אדם שהיא עומדת דרכו על הרגל שלה כמה פעמים ,מאז יש לי פחד שלא ידרכו עליה לכן אובחנתי כ סכיזופרניה פרנואידית תודה ,האם זה קשה
שלום לך, אני מציעה שתקבע פגישה פרונטלית עם פסיכיאטר ותקבל אבחנה בצורה מסודרת. לא נהוג לאבחן דרך הטלפון, מה גם שטיפול תרופתי אפשר לקבל רק בפגישה פרונטלית בדרך כלל. בברכה,
שלום אני בן 36 מטופל על רקע משבר של סכיזופרניה פרנואידית ללא אשפוז חוזר כמעט 20 שנה אני מסיים תואר באוניברסיטה הפתוחה. עבדתי 6 שנים במקום עבודה.אבל בשנים האחרונות אני מרגיש תחושת חרדה חברתית והמנעות פעמים רבות ממצבים חברתיים. החרדה באה לידי ביטוי בלחץ תחת סמכות של מנהל בעבודה למשל או במעמד של ראיונות עבודה. מרגיש גם לחץ וסטרס במקומות עם הרבה אנשים. אני מטופל באריפליי 30, ציפרלקס 15 וזיפקסה 7.5. האם יכול להיות שהאריפליי עוזר למצב רוח אבל גם מגביר את החרדה?
יש צורך לדעתי לעשות שינוי תרופתי בהצלחה
שלום רב דוקטור סיפור קצת ארוך ואני אנסה להסביר לתמונה מלאה בגיל 18 עברתי פסיכוזה קשה והרופא קבע סכיזופרניה על בסיס שימוש בסמים כמו מריחואנה אקסטזי ואלסדי. למרות שמעולם לא השתמשתי באקסטזי וניסיתי אלאסדי 4 פעמים ועשנתי מריחואנה במשך 4 שנים. באותה תקופה של הפסיכוזה הראשונה נפתח במוחי זיכרון חסום על מעשה מיני בילדות ביני לבין ילד אחר שחשבתי שמדובר במעשה מגונה ולא ידעתי שמדובר במשחק ונורא פחדתי והייתי מלא חרדה והייתי צריך לשתף את סובביי הבעיה הייתה שניסיתי לשלוט בזיכרון ולא לעשות סדר ויצרתי מחשבות לא הגיוניות כמו מלאכים שדים וערפדים שנתנו לי מקום בריחה להסביר שנועדתי לעבור את המצב שחשבתי כפגיעה מינית כחלק מהסדר האלוהי. והצד החזק והאמונה באלוהי היה מהצד שקרובת משפחה נהרגה בפיגוע שהייתה צעירה והיא נהרגה במועדון ואני הייתי אמור ללכת לאותו המקום שהייתי בן 14 למזלי נשארתי בבית באותו יום למרות שהיתקשרתי לשאול אם אני יכול לבוא ויכניסו אותי למועדון או לא . אז האמונה והפחד נבעו מהפחד מטרור שהידים ומהעובדה שהייתי אמור להיתגייס ופשוט פחדתי מאוד למות . שמעתי מן הפרעות בתדר השמיעה הנורמלית שפירשתי כקולות וחיפשתי דרכים לברוח מהמציאות אם זה בעזרת סיפורים או סרטים הכל היה יכול להיראות לי כהמצאי בריחה במיוחד קבלה מאחר שחבר שלי היה תלמיד בישיבה של הרב לייטמן והמליץ עליו. הבנתי שכל ההזיה של הקולות והסימנים לא אמיתית אבל בסוף נכנעתי ופשוט כאילו ניתקעתי בסרט קולנוע בלי אפשרות להיתפכח. כל זה היה בערך לפני 10 שנים במשך כל הזמן הזה הרבה חברים שלי ושל ההורים בינהם סוכני ביון לשעבר ואחיות פסיכיאטריות ופסיכיאטרית אחת שגם היא חברת המשפחה טענו שאין לי סכיזופרניה אבל פחדתי ואני עדיין פוחד מהאמת כי אני באמת איבדתי אמונה באיזון שלי ואני סובל מחרדה נוראה ובעיות נשימה שהרבה פעמים פניתי לרופא המטפלת האיבחון הראשוני ופשוט החליפו לי תרופה במקום לבדוק את הנשימה שלי אז ככה לאחרונה גילו שהיה לי אף שבור ככל הנראה מגיל 15 אז עברתי ניתוח ואז גילו שיש לי קונכיות אף מורחבות ואני מתכוון לעבור ניתוח באפריל 17 ואם תרשי לי אני אציין שאני בקנדה מאז שנת 2008 אבל האיבחון הראשוני קרה בארץ ולדעתי הוא רשלני ולדעת רבים גם ... אז אני מקווה אחרי הניתוח הנשימה שלי תיהיה סוף סוף אפשרית ורמות החרדה שלי ירדו רק שאציין גם כל הזמן הזה ניסיתי לעבוד והיו שנים טובות והיו כאלה פחות הלכתי למכללה וקיבלתי ציונים טובים ואני מתכנן ללמוד באוניברסיטה שאחזור לישראל אפילו הצלחתי להגשים חלום ופתחתי חברה להפקת אירועים והייתי DJ על ספינה במשך חודשיים ואני הייתי נורא מוצלח וכן בעתיד גם כמובן להקים משפחה אז פשוט קרובי המשפחה וחבריהם שראו אותי אמרו שהם ראו סכיזופרנים ואני לא כזה אבל בכל זאת האיבחון הוא סכיזופרניה פרנואידית לאומת רופא אחת שאמרה שלא וזה uncategorized mood disorder אבל האיבחון כשל לאחר שלא עברתי ירידה מהתרופות ואני מאמין בגלל בעיות הנשימה שגורמות כאב וחרדה והרבה אי נעימות ובכלל כמצב קשה ובלתי מאובחן במשך שנים. טוב אז החלק הגדול בסיפור תואר עכשיו לפני חודש ימים יצרתי קשר עם הפסיכיאטרית מהאיבחון הראשוני בארץ וסיפרתי לה אותו דבר והיא אמרה שהיא תשמח לעזור אבל דאגתי אם אני רוצה לתבוע רשלנות רפואית האם באמת כדאי לי לפנות אליה או עדיף לרופא אחר ? דוקטור יקר האם ניתקלת במקרה דומה ? מה דעתך? אני בטוח שלפי הקריטריונים אני תואם מקרה של רשלנות באיבחון נכון וכמובן טיפול לקויי וברצוני להילחם בזה ואני אשמח אם תעני לי באובייקטיביות וניסיון . סליחה על חוסר הניקוד קשה לי לנשום וניסיתי להיתמקד בטקסט ואני כותב על טלפון נייד אז זה קצת מסובך . תודה רבה ויום נעים אדוארד
אין לי דרך לענות על שאלה זו במסגרת המצוצמצת של הפורום.
שלום לד.ר, אני סובל כבר כ3 שנים (לאחר חזרה מטיול ארוך בהודו) מחרדות (בעיקר חרדה חברתית וחדה מוכללת) עם התקפי חרדה, חוסר שקט בלתי נסבל, תפקוד ירוד, שינויים במצבי רוח (הרבה עצב ודיכאון) קשיים במערכות יחסים והרבה סבל נפשי. יש לציין שהיו תקופות בחיי שתפקדתי בצורה נורמלית (למרות הקשיים) וכן היו תקופות שהרגשתי טוב ושמח (הו כמה שאני מתגעגע....), עם זאת היו משברים חברתיים ואחרים גם מגיל צעיר. בעקבות כך ובעקבות ההדרדרות במצב וזה שלא חל שום שיפור למרות השינויים, אני מתחיל להרגיש שהחרדות מוזרות, משתלטות על כל הגוף (ממש ברמה הפיסים והנויירולוגית), אני לא מצליח כמעט לחוות עונג והמחשבות נהיות מוזרות וטורדניות.. - שאלתי אליך: האם יש חשש להתפתחות סכיזופרניה פרנואידית? תחושת בטן מפחידה אותי שזה הולך לכיוון הזה, ורציתי לשאול אותך האם לפי המדע כיום התפתחות סכיזופרניה היא כתוצאה מפגמים גנטיים מוחיים בלבד, או שגם סבל נפשי מתמשך, חרדות קשות, וכו׳, עלול להביא לפרוץ המחלה? בחיפוש באינטרנט מצאתי שכולם שמים דגש על המרכיב התורשתי והפגמים המוחיים המולדים, אך ההרגשה שלי היא שהמחלות האלה נובעות גם מקונפליקטים רגשיים עזים בלתי ניתנים לפתירה וסבל מתמשך.. האם אני צודק? (אציין במוסגר שאימי הייתה חולה בעבר במשהו שדומה לסכיזופרניה לא ברור כל כך.. והיום היא בריאה ומתפקדת..) שאלה שניה: אני בן 33, עד איזה גיל הכי מאוחר עלולה לפרוץ המחלה? אודה לך מאוד על תשובה מפורטת מכיוון שאני מודאג בעניין.. תודה רבה!!
עניתי בקודם...
שלום לד.ר, אני סובל כבר כ3 שנים (לאחר חזרה מטיול ארוך בהודו) מחרדות (בעיקר חרדה חברתית וחדה מוכללת) עם התקפי חרדה, חוסר שקט בלתי נסבל, תפקוד ירוד, שינויים במצבי רוח (הרבה עצב ודיכאון) קשיים במערכות יחסים והרבה סבל נפשי. יש לציין שהיו תקופות בחיי שתפקדתי בצורה נורמלית (למרות הקשיים) וכן היו תקופות שהרגשתי טוב ושמח (הו כמה שאני מתגעגע....), עם זאת היו משברים חברתיים ואחרים גם מגיל צעיר. בעקבות כך ובעקבות ההדרדרות במצב וזה שלא חל שום שיפור למרות השינויים, אני מתחיל להרגיש שהחרדות מוזרות, משתלטות על כל הגוף (ממש ברמה הפיסים והנויירולוגית), אני לא מצליח כמעט לחוות עונג והמחשבות נהיות מוזרות וטורדניות.. - שאלתי אליך: האם יש חשש להתפתחות סכיזופרניה פרנואידית? תחושת בטן מפחידה אותי שזה הולך לכיוון הזה, ורציתי לשאול אותך האם לפי המדע כיום התפתחות סכיזופרניה היא כתוצאה מפגמים גנטיים מוחיים בלבד, או שגם סבל נפשי מתמשך, חרדות קשות, וכו׳, עלול להביא לפרוץ המחלה? בחיפוש באינטרנט מצאתי שכולם שמים דגש על המרכיב התורשתי והפגמים המוחיים המולדים, אך ההרגשה שלי היא שהמחלות האלה נובעות גם מקונפליקטים רגשיים עזים בלתי ניתנים לפתירה וסבל מתמשך.. האם אני צודק? (אציין במוסגר שאימי הייתה חולה בעבר במשהו שדומה לסכיזופרניה לא ברור כל כך.. והיום היא בריאה ומתפקדת..) שאלה שניה: אני בן 33, עד איזה גיל הכי מאוחר עלולה לפרוץ המחלה? אודה לך מאוד על תשובה מפורטת מכיוון שאני מודאג בעניין.. תודה רבה!!
שלום רב, עלייך להפנות את השאלה לפורום לפסיכולוגיה קלינית ולא רפואית . בהצלחה
שלום לד.ר, אני סובל כבר כ3 שנים (לאחר חזרה מטיול ארוך בהודו) מחרדות (בעיקר חרדה חברתית וחדה מוכללת) עם התקפי חרדה, חוסר שקט בלתי נסבל, תפקוד ירוד, שינויים במצבי רוח (הרבה עצב ודיכאון) קשיים במערכות יחסים והרבה סבל נפשי. יש לציין שהיו תקופות בחיי שתפקדתי בצורה נורמלית (למרות הקשיים) וכן היו תקופות שהרגשתי טוב ושמח (הו כמה שאני מתגעגע....), עם זאת היו משברים חברתיים ואחרים גם מגיל צעיר. בעקבות כך ובעקבות ההדרדרות במצב וזה שלא חל שום שיפור למרות השינויים, אני מתחיל להרגיש שהחרדות מוזרות, משתלטות על כל הגוף (ממש ברמה הפיסים והנויירולוגית), אני לא מצליח כמעט לחוות עונג והמחשבות נהיות מוזרות וטורדניות.. - שאלתי אליך: האם יש חשש להתפתחות סכיזופרניה פרנואידית? תחושת בטן מפחידה אותי שזה הולך לכיוון הזה, ורציתי לשאול אותך האם לפי המדע כיום התפתחות סכיזופרניה היא כתוצאה מפגמים גנטיים מוחיים בלבד, או שגם סבל נפשי מתמשך, חרדות קשות, וכו׳, עלול להביא לפרוץ המחלה? בחיפוש באינטרנט מצאתי שכולם שמים דגש על המרכיב התורשתי והפגמים המוחיים המולדים, אך ההרגשה שלי היא שהמחלות האלה נובעות גם מקונפליקטים רגשיים עזים בלתי ניתנים לפתירה וסבל מתמשך.. האם אני צודק? (אציין במוסגר שאימי הייתה חולה בעבר במשהו שדומה לסכיזופרניה לא ברור כל כך.. והיום היא בריאה ומתפקדת..) שאלה שניה: אני בן 33, עד איזה גיל הכי מאוחר עלולה לפרוץ המחלה? אודה לך מאוד על תשובה מפורטת מכיוון שאני מודאג בעניין.. תודה רבה!!
שלום פנדורה, איני יכול לדעת מתאורך. ממה שאתה מתאר כסימפטומים בולטים - זה לא נשמע סכיזופרניה פרנואידית. ליתר בטחון וכדי שתהיה שקט - פנה בבקשה לבדיקה אצל איש מקצוע. אודי
שלום לד.ר, אני סובל כבר כ3 שנים (לאחר חזרה מטיול ארוך בהודו) מחרדות (בעיקר חרדה חברתית וחדה מוכללת) עם התקפי חרדה, חוסר שקט בלתי נסבל, תפקוד ירוד, שינויים במצבי רוח (הרבה עצב ודיכאון) קשיים במערכות יחסים והרבה סבל נפשי. יש לציין שהיו תקופות בחיי שתפקדתי בצורה נורמלית (למרות הקשיים) וכן היו תקופות שהרגשתי טוב ושמח (הו כמה שאני מתגעגע....), עם זאת היו משברים חברתיים ואחרים גם מגיל צעיר. בעקבות כך ובעקבות ההדרדרות במצב וזה שלא חל שום שיפור למרות השינויים, אני מתחיל להרגיש שהחרדות מוזרות, משתלטות על כל הגוף (ממש ברמה הפיסים והנויירולוגית), אני לא מצליח כמעט לחוות עונג והמחשבות נהיות מוזרות וטורדניות.. - שאלתי אליך: האם יש חשש להתפתחות סכיזופרניה פרנואידית? תחושת בטן מפחידה אותי שזה הולך לכיוון הזה, ורציתי לשאול אותך האם לפי המדע כיום התפתחות סכיזופרניה היא כתוצאה מפגמים גנטיים מוחיים בלבד, או שגם סבל נפשי מתמשך, חרדות קשות, וכו׳, עלול להביא לפרוץ המחלה? בחיפוש באינטרנט מצאתי שכולם שמים דגש על המרכיב התורשתי והפגמים המוחיים המולדים, אך ההרגשה שלי היא שהמחלות האלה נובעות גם מקונפליקטים רגשיים עזים בלתי ניתנים לפתירה וסבל מתמשך.. האם אני צודק? (אציין במוסגר שאימי הייתה חולה בעבר במשהו שדומה לסכיזופרניה לא ברור כל כך.. והיום היא בריאה ומתפקדת..) שאלה שניה: אני בן 33, עד איזה גיל הכי מאוחר עלולה לפרוץ המחלה? אודה לך מאוד על תשובה מפורטת מכיוון שאני מודאג בעניין.. תודה רבה!!
שלום לך נראה בעליל שאתה מאוד מודאג.. אך למה אתה דואג רק מסכיזופרניה?מדוע שלא תדאג מכל המחלות המפורטות בספרי הרפואה? זה פשוט לא הוגן להעדיף בצורה קטגורית את הסכיזופרניה.. זה לא הוגן. תחשוב על זה וטפל בחרדה!
האם יש טיפוסים לסיכוזופרניה עדיין?או שזה הישץנה וכבר לא מחלקים יותר לטיפוסים-כגון סכיזופרניה פרנואידית לדוגמה.
בהחלט מחלקים ובעתיד עוד יחלקו יותר.
בני אובחן כסכיזופרן . ואני רוצה למות. האיזון לא מצליח התקפים יומיים..
אילו תרופות ניסתם?
שלום דוקטור! יש בעיה חמורה ביותר עם הבת שלי.היא היום בת 34 יתומה מאם מגיל 5.מגיל 12 סובלת מ-OCD שהלך והחמיר במשך השנים.הייתה מטופלת בתחנה לבריאות הנפש שנים ונטלה כדורים. היופה ושם תקופות יציבות.אך המצב הלך והחמיר.הפסיקה ליטול תרופות בטענה שאינן עוזרות ואף מזיקות עושות אותה "זומבי".מגיל 25 בכלל ללא כל טיפול תרופתי או מקצועי תומך.לפני כ5 שנים המצב הדרדר עוד יותר התיפקוד שלה=0.הפסיקה להתרחץ,ולטפל בעצמה הסתגרה בחדר חשוך כל היום הפסיקה לתקשר עם המשפחה,ואף התחילה לפתח עויינות כלפי כולם והאשימה אותנו בכף שאנו אשמים בכל מה שקורה לה ורוצים במותה.וכל זה למרות אהבה הענקית קיבלה מכולנו ממני מסבה וסבתא (שבינתיים נפתרה לפני כמה חודשים) מצד אמא.הצענו לה 100 פעם עזרה בכל דבר והצענו לפנות שוב לעזרה מקצועית ולקחת תרופות אך הכל לחינם.תמיד אמרה שהיא לבד תסתדר ,אבל לבד אינה יכולה לעשות ממש כלום,אפילו דברים הכי בסיסיים.לפני 3 שנים אגרה כוחות אחרונים הלכה לתחנה לבריאות הנפש נסתה לעשות משהו הם שם דיברו על הוסטל אבל לא אישרו לה.לא יודע למה כי לא שיתפה אותנו בכלום יש לה את כל הזכויות היא מגיל 23 מוכרת כנכה לביטוח לאומי ומקבלת מהם קצבת נכות.איך שלא יהיה לא אישרו לה.ואז עזבה את הבית.שכרה דירה ,איך משלמת לא יודע,ואחר כך החליפה שוב דירה,ומספר טלפון בכדי שלא נדע היכן נמצאת.רוצה לציין כי מדובר בבחורה מאוד אינטיליגנטית,חכמה ומוסרית אך מאוד מאוד חולה.מסתבר בסוף שזה לא רק OCD אלא השד יודע מה.ביום שבת האחרונה הגיעו אלינו הביתה המשטרה השיא הזמינה אך לא מסרה להם את כתובת ההמצאות שלה,ואז לפי הרישומים של משרד הפנים הם הגיעו אלנו הביתה כי רישמית היא לא החליפה את הכתובת.היא הזעיקה משטרה בטענה שמאיימים עליה ואז נודע לי דבר נורא .מסתבר שהיא רק בשבוע אחד הזמינה משטרה 4 פעמים קריאות שוא וכל פעם שהגיעו אמרה להם סליחה זה טעות .זה מה שסיפרו לי.כמה שעות לאחר מכן התקשרו אלי מבית חולים מיון פסיכיאטר שלם הביאו אותה השוטרים כי הבינו8 שמשהו לא בסדר איתה.ואז מה היא ספרה לרופא שהסיבה שמזמינה את המשטרה כיוון שהיא שומעת קולות שלי אצלה כי אני רוצה לרצוח אותה....כששמעתי את זה מהרופא בטלפון כמעט קיבלתי התקף לב.(זה כבר מריח "סכיזופרניה פרנואידית" ולא רק OCD).עברו כמעט שנתיים שכלל לא ראיתי אותה...אין לי מושג איך היא חיה אין ספק שזה לא חיים אלא גהינום עלי אדמות.מהשוטרים נודעה לי הכתובת העכשוית שלה ומספר הטלפון החדש.באותו היום שיחררו אותה מבית החולים כנראה להתאשפז מרצונה לא הסכימה גם אם כן הציעו לה.ולאשפז בכפיעה בטח לא היה להם סעיף מתאים ואז שוחררה .אני מצטער מאוד דוקטור על אורך הפניה ממש סליחה...אך אני מרגיש כל כך חסר אונים ...וכל כך רוצה איכשהו לעזור לה או שמישהו יעזור לה..אני כל כך אוהב אותה היא הדבר היקר שנותר לי מאשתי שאיבדתי אותה כשהייתה רק בת 29.אך לא יודע איך.הבת שלי שונאת אותי נורא כנראה בגלל המחלה שעיוותה לה הכל .האף מקום לא רוצים לדבר איתי עליה בטענה שאין להם שום זכות לדון בה כיוון שהיא בוגרת (לא קטינה כבר).הכל נופל בין הכסאות והילדה לבד לבד לבד לגמרי ללא משפחה חברים אף אחד לא יודע שהיא בכלל קיימת בעולם הזה ואני לא מבין איך אפשר כך להתקיים.כל כך רוצה לעזור ולא יודע איך וממה להתחיל למי לפנות שיהיה לא קצת איכפת.אם יש לך איזה רעיון דוקטור נכבד.אברך אותך כל יום על עזרה או כיוון אפילו.תודה.
שלום לך בכל טיפול יש לכבד את הטריטוריה של המטופל ואת רצונותיו למרות שזה לא בהתאמה לרצונותיך. זה החוק בענין וצריך לנהוג לפיו. שתרגיש טוב!
אני נשואה קרוב לשנה ובקשר עם בעלי לפני חתונה כ 10 שנים , בעלי התאשפז סביב לשנות ה 20 ואובחן כחולה סכיזופרניה עקב שימוש בסמים למשך 7 שנים אך אינו לוקח תרופות לקח לאחר תקופת האשפוז והפסיק , הוא אדם חכם חברותי ובעל לב טוב ואפשר לנהל איתו שיחה על נושאים שונים , לא עובד לא מצליח לשמור על מקום עבודה יציב, אני בהריון בחודש 5 , הוא מקלל צועק ואלים מילולית ויכול שעות לדבר על אותו נושא בלי הפסקה ולריב ולהתווכח על דברים קטנים וחסרי משמעות בקשר שלנו, מדבר לעצמו לפעמים ואם שואלים אותו שאלות אישיות ומנסים להתערב במחשבות ובהתנהגות שלו הוא מקבל התקף פסיכוטי ומתחיל לדבר בצורה לא מובנת ומילים שחוזרים על עצמם, אי אפשר לדבר איתו בנושאים רגישים הוא שטחי ולא מעמיק בדיבורים ואני לא מצליחה להבין אותו כמה שניסיתי לא מצליחה להבין את הראש שלו, המצב שלי מדרדר אני עוזבת את הבית בלי הפסקה וחוזרת כי אני משכנעת את עצמי שהוא בסדר ושיש דפוסי התנהגות לכולנו והוא בסוף גבר ולא אוהב שמתערבים בו, בקיצור אני גם עייפה מכל התסבוכת הזאת רוצה חיים נורמלים לצידו והוא לא מוכן לקחת כדורים וההתקפים פשוט בלתי נסבלים אני בוכה בלי סוף, השאלה שלי איך אפשר לדעת בוודאות האם הוא חולה סכיזופרניה ואם כן איך להתנהג ומה לעשות אני אבודת תקווה ואבודת עצה , הרבה אמרו לי לעזוב אותו ולא להתחתן לא הקשבתי וחשבתי שהוא בסדר ושכנעתי את עצמי שהכל בסדר עד שמצאתי את עצמי בהריון ואבודת עצה ותקווה בבקשה תעזרו לי מה לעשות ואיך אפשר להתנהג
שלום לך כחמשים אחוזים מחולי הסכיזופרניה הם חסרי תובנה למצבם וזה מקשה מאוד. כדאי לסייע בטיפול ולעורר את התובנה ולשפר את הפרוגנוזה בעתיד. בהצלחה!
חבר שלי סיפר לי כי אחיו חולה במצב קשה של סכיזופרניה פרנואידית. מה הסיכוי שהמחלה תעבור לילדינו ?האם היא גנטית?
10% לערך
לרופאים שלום רב אני גבר בגיל ה30 עם עבר של טיפולים פסיכיאטרים יש לציין שהייתי מטופל באנטיפסיכוטים לסירוגין שנה כן שנה לא מה שמפריע לי בעיה שהתעוררה של שפיכה מעוכבת לא נעים לי כל כך לומר אבל אין לי פליטת זרע מאוננות רגילה אלא שאני שוכב על כרית ומאונן מה יכולה להיות הסיבה לכך ידוע לי גם עקב הטיפול יש השפעה על הליבידו ועל מנגנון שפיכת הזרע ,כרגע הפסקתי טיפול מקווה שהמצב יחזור לקדמותו יש לציין שעד גיל 18הכל היה תקין מה שיוצא מכל זה שבעת שקיימתי יחסי מין עם חברה לא הייתה בעייה בחדירה אבל גם לא גמרתי וזה מוריד לי את הביטחון העצמי מה עושים לפתרון הבעיה ומה יכולים להיות הגורמים האם יש טיפול תרופתי נגד שפיכה מעוכבת עם או בלי טיפול אנטיפסיכוטי בשילוב כי יש בעיה שאני לא יכול יותר מחצי שנה להיות בלי טיפול נוגד-פסיכוזה אני חולה סכיזופרניה פרנואידית,ועל כן הטיפול נחוץ וחשוב מחזוריות בגלים פסיכוטיים מהירה תודה נתנאל וחג שמח.
אמנם תרופות נגד דכאון ובמידה פחותה תרופות אנטי פסיכוטיות עלולות לעכב שפיכה. אין פתרון תרופתי לכך וכמובן חשוב בהרבה למנוע התפרצות פסיכוזה ע"פ שפיכה מהירה. יתכן ומשחק מקדים עשוי לזרז את השפיכה
לרופאים שלום רב אני גבר בגיל ה30 עם עבר של טיפולים פסיכיאטרים יש לציין שהייתי מטופל באנטיפסיכוטים לסירוגין שנה כן שנה לא מה שמפריע לי בעיה שהתעוררה של שפיכה מעוכבת לא נעים לי כל כך לומר אבל אין לי פליטת זרע מאוננות רגילה אלא שאני שוכב על כרית ומאונן מה יכולה להיות הסיבה לכך ידוע לי גם עקב הטיפול יש השפעה על הליבידו ועל מנגנון שפיכת הזרע ,כרגע הפסקתי טיפול מקווה שהמצב יחזור לקדמותו יש לציין שעד גיל 18הכל היה תקין מה שיוצא מכל זה שבעת שקיימתי יחסי מין עם חברה לא הייתה בעייה בחדירה אבל גם לא גמרתי וזה מוריד לי את הביטחון העצמי מה עושים לפתרון הבעיה ומה יכולים להיות הגורמים האם יש טיפול תרופתי נגד שפיכה מעוכבת עם או בלי טיפול אנטיפסיכוטי בשילוב כי יש בעיה שאני לא יכול יותר מחצי שנה להיות בלי טיפול נוגד-פסיכוזה אני חולה סכיזופרניה פרנואידית,ועל כן הטיפול נחוץ וחשוב מחזוריות בגלים פסיכוטיים מהירה תודה נתנאל וחג שמח.
התרגלת לצורת אוננות מסויימת ולכן גם קשה לך לגמור בצורות אחרות. ניתן לשנות הרגל זה, אך זה כרוך בסבלנות ותסכול בדרך... כמובן שגם התרופות שקיבלת/מקבל עשויות להשפיע ולהשהות את השפיכה. ניתן להיעזר בטיפול מיני על מנת להגיע למצב בו תהיה מרוצה מחיי המין למרות השפעות הסכיזורפרניה. תוכל לקבוע תור לפגישת ייעוץ ואבחון באחת המרפאות לטיפול מיני, כאשר יש רשימה מפורטת באתר איט"ם - www.itam.org.il בהחלט ניתן לשפר ולהפחית את התסכול שלך.
שלום רב דר צוות הדרעברתי מקספליון 75 מג לאינווגה 6מג בכדורים פעם ביום עם זאת אני מרגיש חרדה גבוהה אבל יותר משוחרר ובלי אי שקט כמעט מה שלא היה לי עם הזריקה שהרגשתי כאילו קשור לכבלים או מה שאני קורא לו כותונת משוגעים כימית השאלה שלי כזאת איך מפסיקים זריקת קספליון שקיבלתי במשך חצי שנה ומה המינון המקביל לכדורי אינווגה לזריקת 75מג האם צריך להוסיף משהו בנוסף ומה עושים לגבי החרדה הגבוהה תודה דניאל אבחנתי סכיזופרניה פרנואידית
שלום לך בעת מועד הזריקה הבאה יש להתחיל עם הכדורים בדכ בין 6-9 מג בהתאם למצבך. בחלק החרדתי ככל שיהיה יש להתחיל עם תרופה נוספת. תרגיש טוב!
שלום וברכה אובנתי כחולה במחלת סכיזופרניה פרנואידית והיא פרצה באמצע השירות הצבאי לאחר תקופה ארוכה של ריספרדל ופרפנאן שגרמו7 לי לתופעות לוואי קשות היום אני מישתמש בסורוקוואל 800 xr הטיפול הוא די עוזר לי אבל העניין שאני סוחב איתי תופעות לוואי מציקות מאוד כמו: החשיבה מאוד איטית פגיעה בזיכרון עצלנות פגיעה בעירנות ופחד מסיטואציות מלחיצות ...אבל הכול מלווה מזה שאני מרגיש שתמיד יש כוח מסוים שמנהל לי את המחשבות ואני בטוח שאלוהים מנהל לי את המחשבות והרבה מטופלים בעלי סכיזופרניה מרגישים את התסמינים הללו....הבעיה היא שאני רוצה להיתחתן ולהיתקדם איתם אבל התופעות לוואי כולל הקולות לא מאפשרים לי ...האם המצב ישתפר בעתיד או שזה יימשך עוד זמן רב ואיך אוכל להגיע לחשיבה צלולה ועמוקה מבלי לבקש עזרה מאנשים אחרים שיעזרו לי להיתמודד עם כל דבר שמצריך מחשבה ?????אשמח לקבל תשובה??...
האם נסית תרופות אחרות?
המצב שלי הוא כזה:אני לא גדלתי עם אפליפסיה אבל חטפתי כמה התקפים כתוצאה מלקיחת מינון מוגזם ביותר של ריטלין וקונצרטה אלו תרופות לקשב וריכוז והיפראקטיביות וקיבלתי 4 התקפים מ 2006 היה ההתקף הראשון שלי והאחרון התרחש ב 2014,2015 משהו כזה בקיצור אני משתמש בדפאלפט כרונו כדי לא לפתח רגישות להתקפים הללו והנירולוג שבדק אותי אמר לי שאני יכול להמשיך להשתמש בריטלין כל עוד זה עושה לי טוב אם זה לא נוגד את התרופות האחרות שאני לוקח שכחתי להזכיר אני סובל מסכיזופרניה פרנואידית חוץ מהבעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות ברמה נמוכה אז לפי מה שהוא אמר אני יכול לקחת כל יום 4 כדורים במינון של 10 מ"ג של ריטלין וכל עוד אני לוקח את הריטלין אני אצטרך לקחת דפאלפט כרונו שני כדורים כל כדור 500 מ"ג ביחד 1000 מ"ג.עכשיו הבעיה שלי היא כזאת בעבר דפאלפט כרונו ממש הרפה לי את השרירים והרדים אותי גרם לי להרגיש ממש נעים בגוף וגם בנפש אולם לאחרונה אני מרגיש עדיין תפוס בשרירים ואי שקט ניכר וגם עצירויות.השאלה שלי היא כזאת:אילו עוד תרופות יש כיום ב 2016 או עומדות לצאת בקרוב שאין להם התנגשות עם ריטלין או תרופות נגד פסיכוזה או סכיזופרניה פרנואידית כי פשוט הבנתי ממישהו שנולד עם אפליפסיה שהוא פשוט קיבל לפחות 10 תרופות שונות עד שהאחרונה ממש עזרה לו אז במקרה שלי אני צריך אחת אחרת רק בלי התופעות לוואי שהזכרתי בבקשה אם מישהו מכיר גם פסיכיאטר מומחה או בית חולים טוב שמתמחה בזה באזור השרון עדיף אז אני אשמח מאוד לקבל בתגובה כאן בפורום,גם אפשר להשיג אותי דרך כתובת ה email שלי:[email protected], ומספר הנייד שלי:0528576071 מקווה לטוב ומי שיכול לעזור אפילו קצת לא משנה רק שיהיה רלוונטי כלומר בהתאם למה ששאלתי אני אשמח מאוד.בתודה.שלומי.
שלום רב, השאלה היא מורכבת ואני חושב שלצערי לא ניתן לענות בצורה מפורטת דרך הפורום. נכון שריטלין מוריד סף פרכוס אך לפי הסיפור שלך איני בטוח שהוא לגמרי הסיבה של ההתקפים שלך. צריך לכן להתייחס לכל התיק הרפואי שלך. לאנשים עם סכיזופרניה דפלפט יכול להיות בחירה טובה לאנשים עם סכיזופרניה אבל עדיין יש צורך שהנוירולוג שלך יבדוק אותך, יכול להיות שיש לך תופעות לוואי מהשימוש של התרופה ולכך כדי לשקול להחליף אותה לתרופה אחרת. רפואה שלמה.
המצב שלי הוא כזה:אני לא גדלתי עם אפליפסיה אבל חטפתי כמה התקפים כתוצאה מלקיחת מינון מוגזם ביותר של ריטלין וקונצרטה אלו תרופות לקשב וריכוז והיפראקטיביות וקיבלתי 4 התקפים מ 2006 היה ההתקף הראשון שלי והאחרון התרחש ב 2014,2015 משהו כזה בקיצור אני משתמש בדפאלפט כרונו כדי לא לפתח רגישות להתקפים הללו והנירולוג שבדק אותי אמר לי שאני יכול להמשיך להשתמש בריטלין כל עוד זה עושה לי טוב אם זה לא נוגד את התרופות האחרות שאני לוקח שכחתי להזכיר אני סובל מסכיזופרניה פרנואידית חוץ מהבעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות ברמה נמוכה אז לפי מה שהוא אמר אני יכול לקחת כל יום 4 כדורים במינון של 10 מ"ג של ריטלין וכל עוד אני לוקח את הריטלין אני אצטרך לקחת דפאלפט כרונו שני כדורים כל כדור 500 מ"ג ביחד 1000 מ"ג.עכשיו הבעיה שלי היא כזאת בעבר דפאלפט כרונו ממש הרפה לי את השרירים והרדים אותי גרם לי להרגיש ממש נעים בגוף וגם בנפש אולם לאחרונה אני מרגיש עדיין תפוס בשרירים ואי שקט ניכר וגם עצירויות.השאלה שלי היא כזאת:אילו עוד תרופות יש כיום ב 2016 או עומדות לצאת בקרוב שאין להם התנגשות עם ריטלין או תרופות נגד פסיכוזה או סכיזופרניה פרנואידית כי פשוט הבנתי ממישהו שנולד עם אפליפסיה שהוא פשוט קיבל לפחות 10 תרופות שונות עד שהאחרונה ממש עזרה לו אז במקרה שלי אני צריך אחת אחרת רק בלי התופעות לוואי שהזכרתי בבקשה אם מישהו מכיר גם פסיכיאטר מומחה או בית חולים טוב שמתמחה בזה באזור השרון עדיף אז אני אשמח מאוד לקבל בתגובה כאן בפורום,גם אפשר להשיג אותי דרך כתובת ה email שלי:[email protected], ומספר הנייד שלי:0528576071 מקווה לטוב ומי שיכול לעזור אפילו קצת לא משנה רק שיהיה רלוונטי כלומר בהתאם למה ששאלתי אני אשמח מאוד.בתודה.שלומי.
שלום רב זהו פורום לאפילפסיה בילדים .
מהם התסמינים השליליים של סכיזופרניה פרנואידית? איך אפשר להתמודד/לחיות איתם?
אפשר לחיות ולהתמודד עם הסימנים השליליים, הטיפול הוא בעיקר שיקומי ופסיכולוגי.
שלום, הנני בת 26, לאחרונה אמי אובחנה כחולת סכיזופרניה פרנואידית.כל המשפחה לקחה מאוד קשה את הידיעה, למרות שתמיד ידענו שמשהו עם אמא לא בסדר אבל לא חשבנו לכיוון הזה..עד שמצבה החמיר מאוד. לאמי יש עוד 9 אחים. מתוכם עוד אחת עם סכיזופרניה פרנואידית ועוד אחד עם ocd קשה. בקיצור,גנים לא משהו בכלל. הצרה הנוספת היא שאבא ואמא שלי בני דודים.. השאלה איפה זה מעמיד אותנו הילדים בסיכון לחלות חלילה? מה הסטטיסטיקה אומרת? אני מרגישה שעולה בי השאלה האם מוסרי בכלל להביא ילדים? האם אני צריכה לעבור בדיקות פסיכיאטריות כשגרה בגלל הגנטיקה? האם אני אמורה לעבור לאורח חיים "נטול דאגות" בכדי למנוע טריגר להתפרצות חלילה? אציין שאני סובלת מחרדות ולקחתי תקופה של חצי שנה ssri (ציפרלקס) שמאוד עזר לי..זה אמור לרמוז על משהו?
הפרעות חרדה אינן מעידות על הופעת סכיזופרניה. שאר הדברים שציינת הינם נכונים! הגנים הגורמים למחלה הינם רבים ולא ניתן לאתר אותם בבדיקה גנטית שתצביע על מחלה. יחד עם זאת הסטטיסטיקה אינה דבר לגבי המקרה הבודד אלא על הכלל.