תוצאות חיפוש עבור לחץ-תוך-עיני-גבוה

קרן שלום רב, טיפות סטרודקס הם טיפות המכילות סטרואידים ועלולות להעלות את הלחץ התוך עיניי לאחר טיפול של חודש ימים לערך. קטרקט וגלאוקומה הם סיבוכים נדירים של סטרואידים בטיפות ומתפתחים רק לאחר טיפול מאוד ממושך. שחוב למדוד לחץ תוך עיניי בכל מטופל המקבל טיפות סטרודקס. בברכה, פרו' קרמר.

במידה ויש צלקת, אין כיום טיפול לכך. בכבוד רב ד"ר מיכאל היימס

את יכולה לשחות, אחרי שקיבלת אישור מהרופא/מנתח שלך שמוודא בביקורייך שהלחמית שלמה ואין סכנה לזיהום. ביחרי משקפי שחייה עם הקוטר הרחב ביותר שאת יכולה למצוא, כך שילחץ על עצם הפנים ולא על העין

איני יכול לענות לך באופן מוחלט מבלי לראות את הבדיקות ואת העיניים שלך. אבל מהמידע שסיפקת לא נראה בכלל שאת בסיכון משמעותי לאבדן ראייה מגלאוקומה

לא. רפואה שלמה

לא. אין קשר בין טיפול בלטוש הקרנית לבין התפתחות גלאוקומה. אבל כן יהיה חשוב לעדכן כל רופא עיניים על הניתוח שעברת

שלום רב, יש להיבדק ע"י הרופא המנתח לשלול בעיה בעיניים. ממליץ לך לנסות תחליפי דמעות ללא חומר משמר לסיכוך העין. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.

במקרים רבים טכנאים טובים מצליחים לעשות את הבדיקה ללא הרחבת אישונים. יש רבים שהאישון שלהם גדול משל אחרים וזה תקין לחלוטין. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס

שלום רב, לא הייתי ממליץ במצב זה ניתוח לייזר להסרת המשקפיים בברכה, ד"ר אורי מלר

שלום רב נא להתקשר ל0504441986 ולהשאיר שם פרטים ויקבעו לך תור

בניתוחי עיניים סטאז׳רים אינם מנתחים אבל מתמחים כן. כן יכול להגרם נזק בלתי הפיך בעת הניתוח אולם את רוב הסיבוכים כן ניתן לתקן. לעיתים יש צורך בניתוח נוסף כגון השתלת קרנית. לחץ תוך עיני יכול להגרם כתוצאה ממנח לא טוב של העדשה בעין, מטיפות המכילות סטרואידים, משינוי במבנה הפנימי של העין לאחר הניתוח ועוד.

איני מכיר כמובן את כל פרטי הבדיקות שלך, אבל באופן כללי אין קשר בין הדברים

תחום ערכי הלחץ שמוגדר נורמלי הוא 10-21. זו היא הגדרה סטטיסטית, ולא רפואית. יש מקרי גלאוקומה עם לחץ 13, ויש לחץ 26 ללא גלאוקומה. המשמעות של הלחץ נקבעת בבדיקת העין המקיפה הכוללת את מראה עצב הראייה ועוד גורמים.

יוסי שלום רב, חייבים לראות את התרשים של שדה הראייה עצמו, כדי להגיע לאבחנה של מחלה מסויימת, כגון גלאוקומה או מחלה אחרת של עצב הראייה. not seen- אלו נקודות שלא ראית. seen- אלו נקודות שכן ראית. אני ממליץ לעבור בדיקה על ידי מערכת אחרת המוכרת לי היטב, מכשיר הנקרא Humphrey Analyzer, ולעבור בדיקת שדה ראייה מסוג 24-2 או 30-2, או screening 120 ,תלוי מה רוצים לחפש. בברכה, פרופסור ישראל קרמר

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

המונח "שדה הראייה נראה מספיק לגודל V+" מתייחס לבדיקה שבה בודקים עד כמה האדם מצליח לזהות גירויים באזורים שונים של שדה הראייה, תוך שימוש בגירוי גדול יחסית (V+). במילים פשוטות, זה אומר שהבדיקה בוצעה עם גירוי מוגדל (ולא הגירוי הרגיל והקטן), ועם זאת הצלחת לזהות את רוב או כל הגירויים – כלומר, שדה הראייה שלך נמצא בגבול התקין או שמור ברמה מספקת. המשמעות המדויקת תלויה בהקשר הרפואי: למה בוצעה הבדיקה מלכתחילה, האם מדובר במעקב גלאוקומה, נוירואופתיה, או בעיה אחרת. בכל מקרה, "שדה מספיק לגודל V+" הוא לרוב ניסוח שמרמז שהממצאים אינם חמורים, אבל כדאי להמשיך בירור בהתאם לאבחנה המקורית שלשמה נשלחת לבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום. מאוד קשה להשיב. לפעמים לוקח לדברים זמן להסתדר. ממליץ להיוועץ עם המנתח שלך באופן ישיר. בברכה, ד"ר אורי מלר

ממצאים כאלה רונן הם לרוב אקראיים וחסרי משמעות קלינית בעיקר שאין שינוי לפחות ב3 שנים.אינני רואה קשר לכאב ולטינטון.

זה לא באקו זה כנראה בהולטר וזה לא מה שנכתב - מה זה שש פעימות ? איזה פעימות? חדריות? אחרות? חכה לפגישה עם הקרדיולוג

המונחים בתשובה מתארים ממצאים מבדיקת שדה הראייה ומסבירים על אזורים שבהם הראייה פחות טובה. להלן הפירוט: עין ימין: אמינות בינונית: איכות הבדיקה לא הייתה אופטימלית, אולי בגלל חוסר ריכוז או תשומת לב במהלך הבדיקה. חסרים ברביע הטמפורלי העליון ובנזלי התחתון: טמפורלי מתייחס לאזור הקרוב לרקה. נזלי מתייחס לאזור הקרוב לאף. יש ירידה בראייה באזורים הללו בשדה הראייה של העין הימנית. חסרים באזור הקשת העליונה: מצביע על אזור נוסף שבו שדה הראייה מוגבל. עין שמאל: אמינות טובה: איכות הבדיקה הייתה טובה וניתן להסתמך על התוצאות. חסר בשדה הטמפורלי: ירידה בראייה בצד הקרוב לרקה, אך ללא פגיעה במרכז הראייה (פיקסציה). חסר ברביע הנזלי העליון: ירידה בראייה באזור הקרוב לאף ובחלק העליון של שדה הראייה. סיכום: הממצאים מעידים על ירידה מסוימת בשדה הראייה בשתי העיניים באזורים שונים. חשוב להבין מה הגורם לירידה, כמו לחץ תוך-עיני גבוה (גלאוקומה), מחלות של עצב הראייה, או סיבות אחרות. מומלץ לפנות לרופא עיניים מומחה בגלאוקומה או נוירואופטלמולוגיה להמשך בירור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שלום לך , למיטב ידיעתי אין רציונאל וגם לא דיווחים על טיפול בגלאקומה בתא לחץ.

למיטב ידיעתי אין מניעה לטיפול בתא לחץ. תוכל לשוחח עם הרופא שלך על הסיכונים שבטיפול בתא לחץ אל מול חומרת המחלה העינית שלך.

צריך להתייעץ עם מומחה גלאוקומה על מנת להבין אם יש צורך להמשיך בטיפות לחץ או לא. כל מקרה לגופו.

שלום רב לא אמורה להיות בעיה תמסור לרופא את המידע. בריאות שלמה