שלום רב
אני בן 79. בגיל 20 עברתי ניתוח של כריתת תריסריון וחלק מהקיבה בגלל כיב (אולקוס) קשה. בעשור האחרון התפתחה אנמיה שנעשתה בהדרגה יותר ויותר משמעותית (ערכים של 9, 10, 11 המוגלובין) אני נמצא במעקב אצל המטולוג וקיבלתי מספר פעמים עירוי ברזל ופעם אחת עירוי שתי מנות דם (בגלל ירידה של ההמוגלובין ל 7.4) בדם) בשנת 2002 עשו לי ברמב"ם אנדוסקופיה וקולונוסקופיה ובמהלך האנדוסקופיה צרבו בגדם הקיבה את קצות המקומות שמהם נראה כי היה דימום טרי קל. לא נלקחו ביופסיות ולא הייתה הוראה להמשך מעקב אצל גסטרולוג. מאז ועד היום לקחתי 2 כדורי לוסק ביום. לאחר הירידה החריפה של ההמוגלובין בדם היפנה אותי ההמטולוג לברור חשש שיש דימום במערכת העיכול. עשיתי בדיקות גסטרו וקולונוסקופיה. בשתי הבדיקות נעשו ביופסיות רבות שתוצאתן הייתה שלילית ולא נמצאו חשדות לגידולים סרטניים. באנדוסקופיה נמצא בגדם הקיבה (החלק שנשאר מהניתוח שלפני 50 שנה) כיב בשטח די גדול ונצפה דימום טרי פעיל. לאחר כחודש נעשתה אנדוסקופיה נוספת.
בין הממצאים באנדסקופיה הנוספת נכתב כי הושט תקין, גדם קיבה קצר, דם טרי בקיבה, כיב גדול מאד לפני השקה, עם דימום ספונטני קל.נלקחו 6 ביופסיות, שתי לולאות מעי דק תקינות.
ההמלצות הן: לאחר קבלת הביופסיות החוזרות לפנות לייעוץ כירורגי ולדעת הגסטרולוג יש מקום לכריתת גדם כירורגית.
שאלותי הן:
איך מתפקדת מערכת העיכול ללא קיבה?
מה התחליף לתפקידי הקיבה במקרה שיהיה ניתוח כריתת גדם הקיבה?
באיזה תיפקודי עיכול תהיה פגיעה לאחר ניתוח כזה?
במילים אחרות איך חיים ומתפקדים בלי קיבה? על מה זה משפיע?
תודה אסף שמיר
