"זה בגלל התיק הכבד?" מיתוסים נפוצים על עקמת ויציבה

התיק כבד מדי? אילוסטרציה: AI

כל הורה מכיר את הרגע: הילד יוצא לבית הספר עם תיק שנראה כאילו הוא מכיל את כל הספרייה העירונית, מתכופף מעל הטלפון שעות, ומתיישב על הספה בתנוחה שרק מתעמל אולימפי יכול לשחזר. ואז מגיעה המחשבה המדאיגה: "הוא עוד יגמור עם עקמת". אז הנה החדשות הטובות: חלק גדול ממה שאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים על עקמת פשוט לא נכון. ד"ר דרור עובדיה, מומחה לכירורגיה אורתופדית ורופא בכיר במחלקה לאורתופדיית ילדים בבית החולים דנה-דואק שבמרכז הרפואי תל אביב, עוסק כבר שנים במחלות עמוד השדרה בילדים ובבני נוער. בואו נעשה קצת סדר.

קודם כל, מה זו בכלל עקמת?

עקמת (סקוליוזיס) היא עיקום צדי של עמוד השדרה, שבדרך כלל מלווה גם בסיבוב של החוליות. כשמסתכלים על הגב מאחור, עמוד השדרה אמור להיראות פחות או יותר ישר. אצל ילד עם עקמת הוא יוצר צורה של האות S או C. הסוג הנפוץ ביותר הוא עקמת אידיופתית של גיל ההתבגרות, כלומר עקמת שמופיעה בשנות הגדילה ושהסיבה המדויקת שלה אינה ידועה. ידוע שיש לה רכיב תורשתי, ושעקמות שמחמירות שכיחות יותר אצל בנות.

מיתוס 1: התיק הכבד גורם לעקמת

זה כנראה המיתוס הפופולרי ביותר, והוא לא נכון. תיק כבד מדי בהחלט יכול לגרום לכאבי גב, לעייפות שרירים ולאי נוחות, ולכן כדאי להקפיד שהילד יסחב רק את מה שהוא באמת צריך ושירכיב את התיק על שתי הכתפיים. אבל תיק כבד לא "מעקם" את עמוד השדרה ולא יוצר עקמת מבנית. אז אפשר להוריד מהכתפיים, לפחות את רגשות האשמה.

מיתוס 2: יציבה רעה היא הסיבה

"שב ישר!" הוא אחד המשפטים הנאמרים ביותר בבתים בישראל. יציבה טובה חשובה לבריאות הגב ולתחושה הכללית, אבל ישיבה שפופה מול המסך לא גורמת לעקמת. חשוב להבחין בין יציבה עגולה או שמוטה, שהילד יכול לתקן כשהוא מזדקף, לבין עקמת אמיתית, שהיא שינוי במבנה של עמוד השדרה עצמו ולא נעלמת כשמתיישרים.

יציבה טובה חשובה לבריאות הגב ולתחושה הכללית. אילוסטרציה: AI

מיתוס 3: אם זה לא כואב, אין בעיה

דווקא כאן טמונה הבעיה. ברוב המקרים עקמת אצל ילדים ובני נוער אינה כואבת כלל, ולכן היא עלולה להתגלות באיחור. לא פעם מי שמבחין בה ראשון הוא דווקא מוכר בחנות בגדים, מדריך בחוג שחייה או ההורה שראה את הילד בבגד ים בקיץ. אז אל תחכו לכאב כדי לבדוק.

מיתוס 4: עקמת תמיד נגמרת בניתוח

ממש לא. רוב העקמות הן קלות ודורשות רק מעקב תקופתי, כדי לוודא שהן לא מחמירות במהלך הגדילה. כשהעקמת בינונית והילד עדיין גדל, לעיתים ממליצים על חגורה (מחוך) גבית. ניתוח שמור בדרך כלל לעקמות משמעותיות, או לכאלה שממשיכות להחמיר למרות הטיפול. ההחלטה תמיד מותאמת אישית, לפי זווית העקמת, הגיל ושלב הגדילה של הילד.

מיתוס 5: החגורה (מחוך) מיישרת את הגב

החגורה (מחוך) היא כלי חשוב, אבל כדאי לדעת מה היא עושה בפועל: המטרה העיקרית שלה היא לעצור או להאט את התקדמות העקמת בזמן שהילד גדל, ולא "ליישר" אותה לגמרי. כדי שהיא תעבוד, צריך ללבוש אותה כפי שהומלץ, וזה המקום שבו שיתוף הפעולה של הילד, ושל ההורים, הוא חצי מהטיפול.

מיתוס 6: מספיק לעשות תרגילים או ללכת לשחייה

פעילות גופנית מצוינת לילדים, כולל ילדים עם עקמת, והיא מחזקת את השרירים ומשפרת את התחושה הכללית. ברוב המקרים אין שום סיבה להפסיק ספורט. עם זאת, תרגילים או שחייה לבדם לא מיישרים עקמת מבנית ואינם תחליף למעקב אורתופדי ולטיפול כשהוא נדרש. פיזיותרפיה ייעודית יכולה לשמש כתוספת, בהתאם להמלצת הרופא.

שחייה זה ספורט נפלא, אך הוא לא מיישר עקמת. אילוסטרציה: AI

מיתוס 7: זה יעבור כשהוא יגדל

דווקא בשנות הגדילה, ובמיוחד בקפיצת הגדילה של גיל ההתבגרות, עקמת עלולה להחמיר. לכן תקופה זו היא בדיוק הזמן להיות עם יד על הדופק. אחרי שהגדילה מסתיימת, עקמות קלות בדרך כלל נשארות יציבות.

אז למה כן כדאי לשים לב?

אין צורך להפוך את הבית למעבדת אבחון, אבל מבט מהיר מדי פעם יכול לעזור. סימנים שכדאי להכיר: כתף אחת גבוהה מהשנייה, שכם אחת בולטת יותר, מותניים לא סימטריים, או בגדים שנופלים "עקום" על הגוף. בדיקה פשוטה שאפשר לעשות בבית: מבקשים מהילד להתכופף קדימה כשהידיים משתלשלות לכיוון הרצפה, ומסתכלים על הגב מאחור. אם צד אחד של הגב נראה גבוה יותר, כדאי לפנות לבדיקה אצל אורתופד ילדים.

השורה התחתונה

עקמת היא לא אשמתו של התיק, של הטלפון או של "שב ישר" שלא נאמר מספיק פעמים. היא מצב רפואי שכיח יחסית, שברוב המקרים ניתן לנהל היטב, בתנאי שמזהים אותו בזמן ועוקבים אחריו. אבחון מוקדם הוא המפתח, והוא מתחיל בעין פקוחה של ההורים.

ד"ר דרור עובדיה הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית, רופא בכיר ומנהל המחלקה במחלקה לאורתופדיית ילדים בבית החולים דנה-דואק שבמרכז הרפואי תל אביב. הוא בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, השלים התמחות בכירורגיה אורתופדית במרכז הרפואי תל אביב והשתלמות במחלות ובניתוחי עמוד שדרה בפריז אצל פרופ' ז'אן דובוסה. ד"ר עובדיה מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר באיגודים מקצועיים בארץ ובעולם, ובהם ה-Scoliosis Research Society.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי