שפעת היא לא "צינון חזק": פרופ' יסמין מאור מסבירה למה כדאי להתחסן גם השנה

גם אצל צעירים ובריאים הנגיף עלול לגרום למחלה קשה. אילוסטרציה: AI

החורף מתקרב, ואיתו גם עונת השפעת. למרות שמדובר במחלה המוגדרת כלא פשוטה, שיעורי ההתחסנות אליה נותרים נמוכים מהרצוי, ורבים, בעיקר צעירים ובריאים, עדיין תוהים אם יש בכלל טעם להתחסן. שוחחנו עם פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, על הטענות הנפוצות נגד החיסון, על הדרך שבה בוחרים את הזנים מדי שנה ועל מה שבאמת מסתתר מאחורי נתוני היעילות.

פרופ' יסמין מאור, אם היית צריכה לשכנע אדם צעיר ובריא, שטוען שהשפעת היא בסך הכול צינון קצת חזק, מה היית אומרת לו?

"סיבוכים של שפעת בקרב צעירים אמנם נדירים יותר, אבל הם בהחלט קיימים, והחיסון מעניק הגנה מפני הסיבוכים החמורים של המחלה".

כשאת אומרת צעירים, על איזה גיל את מדברת?

"אני מתייחסת לתינוקות וילדים, בני נוער, לצעירים בשנות ה-20 ולמבוגרים צעירים בני 30 ו-40, אנשים שתופסים את עצמם כבריאים לחלוטין. מטבע הדברים, לגיל יש משמעות. מערכת החיסון נחלשת עם השנים, ולכן גם אצל אנשים בריאים, היכולת להתמודד עם המחלה בגיל מבוגר פחותה מזו של צעירים. מחלות רקע מחלישות אותה עוד יותר, וככל שהן משמעותיות יותר, כך גדלה השפעתן על יכולת הגוף להתמודד עם הזיהום. עם זאת, חשוב לומר שמדי שנה אנו רואים סיבוכים גם אצל אנשים בריאים, ואף מקרי תמותה. מדובר במקרים נדירים מאוד, אבל הם קורים".

גם אצל ילדים? הרי לילדים אמורה להיות מערכת חיסון חזקה.

"גם אצל צעירים ובריאים, ולעיתים גם אצל ילדים, הנגיף עלול לגרום למחלה קשה. שפעת יכולה לגרום, למשל, לדלקת בשריר הלב, ובעקבותיה להפרעות קצב שעלולות להיות קטלניות. במצב כזה, גם אדם צעיר ובריא או ילד עלולים למות. במקרים מסוימים הנגיף גורם גם לדלקת במוח או לדלקת ריאות קשה. סיבוכים אלה נדירים יותר בקרב צעירים, אך אנו נתקלים בהם מדי שנה".

ובכל זאת, שפעת לא אמורה להיות קשה יותר ממחלות אחרות. למה דווקא נגדה מתחסנים?

"שפעת נמנית עם הנגיפים שגורמים לתחלואה קשה יחסית. שלושה נגיפים שבולטים במיוחד בהקשר זה הם שפעת, קורונה ו-RSV. השפעת מדבקת מאוד, ומכיוון שהנגיף משתנה מדי שנה, שיעורי התחלואה באוכלוסייה משמעותיים. בנוסף, קיים נגדה חיסון זמין, וזה לא מובן מאליו, כי לא לכל מחלה יש חיסון".

האם יש בסיס לחשש שחיסון בכל שנה מחליש את מערכת החיסון, או הופך אותה לפסיבית יותר?

"טענות מסוג זה עולות לאורך השנים, אך הן מעולם לא הוכחו מבחינה מדעית. הסוגייה נבדקה במחקרים, והתיאוריה לא אוששה. לעומת זאת, הספרות המדעית על התועלת שבחיסון, גם בקרב מי שמתחסנים מדי שנה, מבוססת היטב, ובשנים האחרונות אף התחזקה. ישנם מחקרים איכותיים שמשווים בין מי שמתחסנים שנה אחר שנה לבין מי שאינם מתחסנים באופן קבוע, ומהם עולה בבירור שהתועלת שבחיסון משמעותית ועולה בהרבה על הסיכונים, שהם נדירים ביותר".

את נתקלת בקבוצות נגד חיסונים ברשתות החברתיות?

"לצערי, ההתנגדות לחיסונים והפצת מידע כוזב נמצאים במגמת עלייה, ולעיתים אף מצד גורמים רשמיים, כמו שר הבריאות הנוכחי בארצות הברית, שמתנגד לחיסונים. אבל אני מבססת את עמדתי על נתונים מדעיים, לא על אמונה כזו או אחרת. אם יתפרסמו ראיות שמצביעות אחרת, אשקול מחדש את עמדתי. נכון להיום, הראיות לגבי יעילות החיסונים בכלל, ושל חיסון השפעת בפרט, חזקות מאוד.

בעקבות מגפת הקורונה נערכו מחקרים רחבי היקף, שכללו מאות אלפים רבים של משתתפים ובחנו את יעילות חיסוני השפעת. המחקרים הראו שהחיסון לא רק מפחית הדבקה ותחלואה בשפעת, אלא גם מוריד באופן משמעותי את שיעור הסיבוכים הקרדיו-וסקולריים, כלומר סיבוכים של הלב וכלי הדם שנלווים למחלה, גם בקרב חולי לב אך גם באוכלוסיות בריאות של אנשים ללא מחלות לב כלשהן. אלה ממצאים מרשימים, שמחזקים את ההבנה שהחיסון חשוב ומועיל".

פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו״ר האיגוד למחלות זיהומיות. צילום: שלמה מזרחי

החיסון מתעדכן מדי שנה לפי הזנים הצפויים. איך בעצם יודעים מראש איזה זן יגיע, ומה קורה אם ההערכה לא מדויקת?

"לא מדובר בניחוש. ארגון הבריאות העולמי מנטר את זני השפעת בחצי הכדור הדרומי, שעוברים משם לחצי הכדור הצפוני עם תנועת האוכלוסייה. על בסיס המעקב הזה מזוהים שלושת הזנים הדומיננטיים, ולפיהם נקבע הרכב החיסון, שני זני A וזן B אחד. ההחלטה מתקבלת זמן מה מראש, משום שתהליך הייצור, על כל הבקרות הנדרשות, אורך זמן, ומדובר בייצור בהיקף עצום שצריך להספיק לאוכלוסייה רחבה מאוד.

עם זאת, לעיתים הנגיף אינו פועל לפי תחזיות. יכולות להתרחש מוטציות, או עלייה של ווריאנט לא צפוי של הנגיף. במצב כזה החיסון יכול להתאים פחות לזנים שגורמים למחלה. תרחיש כזה עשוי לקרות אחת לכמה שנים, ובאותה עונה יעילות החיסון פוחתת".

פוחתת עד כדי כך שהחיסון לא רלוונטי?

"ברוב המקרים החיסון לא הופך ללא רלוונטי, אלא ליעיל פחות. בשנה שעברה, לדוגמה, הופיע וריאנט שהחיסון לא הותאם אליו, והוא היה אחראי לעיקר התחלואה בחצי הכדור הצפוני. למרות זאת, התברר בדיעבד שהחיסון סיפק הגנה טובה גם מפניו. כלומר, גם כשיש פער בין הזנים, החיסון עדיין יכול להיות יעיל. במקרים נדירים יעילותו יורדת משמעותית, אך לרוב מדובר בירידה חלקית בלבד.

יש לזכור גם שהחיסון מכיל שלושה זנים, ובמהלך עונה אחת מסתובבים בדרך כלל כמה זנים במקביל. גם אם החיסון פחות יעיל נגד הזן שהוערך כדומיננטי, הוא עדיין מגן מפני שני הזנים האחרים. לכן גם בשנים כאלה יעילותו אינה יורדת לאפס".

אם אדם לא מחוסן חלה בשפעת, הוא כעת מחוסן למחלה?

"הוא מפתח הגנה מפני הזן שבו נדבק, אבל לעיתים קרובות מסתובבים כמה זנים, ולפעמים יש שני גלי תחלואה: זן אחד בתחילת העונה וזן אחר לקראת סופה. לכן ההמלצה היא להתחסן גם לאחר שחליתם בשפעת".

הטענה היא שיעילות החיסון עומדת על 40 עד 60 אחוז. זה נכון?

"כמו בקורונה, גם בשפעת, אנשים שמתחסנים ובכל זאת נדבקים, חווים בדרך כלל תסמיני מחלה קלים יותר משמעותית: המחלה חולפת מהר יותר, והסיכון לאשפוז נמוך משמעותית. לכן לחיסון יש ערך גם במקרה של הדבקה, שכן המטרה העיקרית היא למנוע מחלה קשה וסיבוכים".

גם ילדים וצעירים חולים בשפעת.. אילוסטרציה: AI

מה לגבי ילדים ונשים בהיריון?

"גם ילדים וצעירים חולים בשפעת. סיבוכים קשים בקרבם נדירים יותר, אך אנו רואים אותם מדי שנה, והחיסון מגן מפניהם.

נשים בהיריון מהוות קבוצת סיכון. השפעת קשה יותר במהלך ההיריון, והסיכון לסיבוכים גבוה יותר, ולכן חשוב מאוד שהן יתחסנו. לחיסון בהיריון יש גם יתרון נוסף: הנוגדנים שהאם מפתחת עוברים לעובר ומגינים על התינוק בחודשים הראשונים לחייו".

אם כולם היו מתחסנים, זה היה יוצר חומת מגן סביב אנשים בסיכון?

"בהחלט. תמיד יש אנשים שמגיבים פחות טוב לחיסון, לא מבחינת תופעות לוואי אלא מבחינת יעילותו עבורם. במשפחה שיש בה סבא וסבתא עם מחלות רקע, ייתכן שאחד מהם לא יפתח הגנה מלאה מהחיסון, והתחסנות שאר בני המשפחה מעניקה גם לו הגנה".

לסיום, האם אנחנו קרובים לחיסון אוניברסלי, כזה שלא יחייב התחסנות מדי שנה ויגן עלינו מפני זנים רבים?

"נעשית עבודה רבה בתחום, ויש התקדמות, אבל עדיין לא הגענו לשם. חיסון כזה יכול בהחלט לפתור בעיות רבות. בינתיים, ההמלצה היא להתחסן".

פרופ' יסמין מאור היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי