אלרגיות בעונת המעבר: למה הן מתפרצות דווקא עכשיו ומה אפשר לעשות?

אלרגיה או הצטננות? התסמינים עלולים להיראות דומים. אילוסטרציה: AI

עונת המעבר מגיעה, ואיתה אצל לא מעט אנשים מגיעה גם הנזלת. אלא שלא כל אף סתום או סדרת התעטשויות מעידים על וירוס. אבקנים ואלרגנים אחרים עלולים לגרום לנזלת אלרגית ולתסמינים שמזכירים מאוד הצטננות – ולעיתים קשה לדעת מה בדיוק גורם להם.

ההבדל חשוב: הצטננות נגרמת מזיהום נגיפי והיא מידבקת, בעוד שאלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחומר שבדרך כלל אינו מסוכן, כמו אבקנים. החשיפה לאלרגן גורמת לתגובה דלקתית ולתסמינים באף ולעיתים גם בעיניים ובדרכי הנשימה. 

למה אלרגיות עלולות להופיע דווקא בעונת המעבר?

כמות וסוג האבקנים באוויר משתנים בהתאם לעונה ולאזור הגיאוגרפי. עצים, עשבים וצמחים שונים משחררים אבקנים בתקופות שונות, ולכן אדם יכול להרגיש מצוין במשך חודשים ואז להתחיל להתעטש דווקא בתקופה מסוימת בשנה. 

גם מזג האוויר משחק תפקיד. טמפרטורה, גשם ותנאי הסביבה משפיעים על עונות האבקה ועל כמות האבקנים באוויר. במקביל, בעונת המעבר מתחילים להסתובב גם נגיפים נשימתיים שונים. למשל, פעילות רינו־וירוסים – הגורם השכיח ביותר להצטננות – נוטה לעלות בתחילת הסתיו ובאביב. 

התוצאה היא תקופה שבה אלרגיה וזיהומים נשימתיים יכולים להופיע במקביל – ולבלבל מאוד.

אלרגיה או הצטננות: איך אפשר להבדיל?

אין סימן יחיד שמאפשר תמיד לקבוע בוודאות, אבל יש כמה רמזים.

גרד הוא רמז משמעותי לאלרגיה. גרד באף ובעיקר עיניים מגרדות ודומעות אופייניים יותר לתגובה אלרגית. אבקנים יכולים לגרום גם לדלקת אלרגית של הלחמית, המתבטאת באודם, דמעת וגרד בעיניים. 

חום מתאים יותר לזיהום. חום אינו תסמין אופייני של אלרגיה עונתית. הצטננות יכולה להיות מלווה בחום, אם כי אצל מבוגרים וילדים גדולים הוא בדרך כלל אינו גבוה. 

כאבי גוף והרגשה כללית רעה מכוונים יותר למחלה זיהומית. הצטננות עלולה לגרום לכאב גרון, כאב ראש וכאבי גוף קלים. שפעת נוטה לגרום לתסמינים מערכתיים בולטים יותר ולעיתים מתחילה בצורה פתאומית. 

התעטשויות יכולות להופיע בשני המצבים. סדרות של התעטשויות, במיוחד כאשר הן מלוות בגרד באף ובעיניים, עשויות להתאים יותר לאלרגיה – אך התעטשות כשלעצמה אינה מספיקה לאבחנה.

גם משך התסמינים יכול לתת רמז. הצטננות בדרך כלל משתפרת בתוך מספר ימים ועד כשבוע–עשרה ימים, אף שחלק מהתסמינים יכולים להימשך יותר. אלרגיה, לעומת זאת, יכולה להימשך כל עוד החשיפה לאלרגן נמשכת – לעיתים במשך שבועות. 

ומה אומר צבע הנזלת?

אחד המיתוסים העקשניים הוא שנזלת שקופה פירושה אלרגיה ואילו נזלת צהובה או ירוקה מוכיחה שמדובר בזיהום חיידקי.

זה לא כל כך פשוט. במהלך זיהום ויראלי ההפרשה מהאף יכולה להתחיל כשהיא שקופה ובהמשך לשנות צבע. שינוי הצבע לבדו אינו מוכיח שמדובר בזיהום חיידקי ואינו סיבה בפני עצמו לטיפול אנטיביוטי. 

לכן האבחנה אינה נעשית לפי צבע הטישו אלא לפי מכלול התסמינים, משכם והבדיקה הרפואית כאשר היא נדרשת.

למה פתאום מפתחים אלרגיה גם אם מעולם לא היינו אלרגיים?

אלרגיה אינה בהכרח משהו שמופיע רק בילדות. רגישות לאלרגן מסוים יכולה להתבטא לראשונה גם בהמשך החיים.

מצד שני, לא כל נזלת כרונית היא אלרגיה. קיימים גם גורמים שאינם אלרגיים שיכולים לגרום לנזלת וגודש. לכן כאשר התופעה חוזרת, נמשכת זמן רב או פוגעת משמעותית באיכות החיים, כדאי לקבל אבחנה ולא להניח באופן אוטומטי ש"זו אלרגיה".

אלרגנים נמצאים גם בבית – ולא רק בחוץ. אילוסטרציה: AI

אילו אלרגנים יכולים לגרום לנזלת?

אבקנים הם גורם מרכזי באלרגיה עונתית, אך הם אינם היחידים. אנשים יכולים להיות רגישים גם לקרדית אבק הבית, עובש, קשקשים ואלרגנים שמקורם בבעלי חיים וגורמים נוספים.

כאן נמצא גם הבדל חשוב בין אלרגיה עונתית לאלרגיה רב־שנתית. מי שרגיש לאבקן מסוים עשוי לסבול בעיקר בתקופת הפריחה שלו, בעוד שחשיפה לקרדית אבק הבית או לאלרגן שנמצא בסביבת המגורים יכולה לגרום לתסמינים בתקופות רבות יותר לאורך השנה.

איך אפשר להפחית את תסמיני האלרגיה?

הצעד הראשון הוא לנסות להבין מה גורם לתגובה. כאשר ידוע מהו האלרגן, אפשר במקרים מסוימים לצמצם את החשיפה אליו.

באלרגיה לאבקנים, למשל, החשיפה מושפעת מכמות האבקנים באוויר ומהשהייה בחוץ. בתקופות שבהן קיימת חשיפה גבוהה אפשר לשקול לצמצם פעילות חיצונית ממושכת בהתאם לרגישות האישית, לסגור חלונות בזמנים שבהם הדבר מסייע ולהחליף בגדים לאחר שהייה ממושכת בחוץ.

מקלחת וחפיפת שיער לאחר חשיפה משמעותית בחוץ עשויות גם הן לסייע בהסרת אבקנים שהצטברו על הגוף והשיער.

אם האלרגיה קשורה דווקא לגורמים בתוך הבית, ההתמודדות צריכה להיות מותאמת לאלרגן הספציפי. אין צורך להפוך את הבית לסביבה סטרילית או להיפטר אוטומטית מחיית המחמד בלי שנקבע שהיא אכן מקור הבעיה.

מה עושים כשהאלרגיה כבר התחילה?

הטיפול תלוי בסוג התסמינים, בחומרתם ובמשך הזמן שהם נמשכים. האפשרויות כוללות בין היתר תכשירים אנטיהיסטמיניים, תרסיסים לאף וטיפולים מקומיים לעיניים. סטרואידים תוך־אפיים הם אחד הטיפולים המרכזיים בנזלת אלרגית, לצד טיפולים נוספים המותאמים לתסמינים ולמטופל. 

לא כל תכשיר מתאים לכל אדם, וחשוב במיוחד להתייעץ לגבי טיפול בילדים, בהריון, באנשים עם מחלות רקע או כאשר נעשה שימוש בתרופות נוספות.

ומה לגבי תרסיסים ש"פותחים את האף"?

כאן חשוב להבדיל בין סוגי תרסיסים.

תרסיסים סטרואידליים המשמשים לטיפול בנזלת אלרגית אינם זהים לתרסיסים מכווצי כלי דם שמעניקים תחושה מהירה של פתיחת האף. שימוש ממושך בתכשירים מסוימים להקלה מהירה על גודש עלול בעצמו לגרום להחמרה חוזרת של הגודש.

לכן מי שמוצא את עצמו משתמש שוב ושוב בתרסיס כדי "להצליח לנשום" כדאי שיפנה לרופא או לרוקח ויבדוק איזה תכשיר הוא נוטל ומהו משך השימוש המתאים.

האם אנטיביוטיקה יכולה לעזור?

לא במקרה של אלרגיה – וגם לא בהצטננות ויראלית רגילה.

אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בזיהומים חיידקיים מסוימים. היא אינה מטפלת בתגובה אלרגית ואינה פועלת נגד הנגיפים הגורמים להצטננות. שימוש באנטיביוטיקה כאשר אין בה צורך אינו מקצר את המחלה ועלול לגרום לתופעות לוואי ולתרום להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה. 

ומה קורה אצל ילדים?

אצל ילדים ההבחנה עלולה להיות מורכבת אפילו יותר. ילד שחוזר מהגן עם נזלת יכול להיות מצונן, אלרגי – ולעיתים גם לסבול משני הדברים בתקופות סמוכות.

נזלת מימית חוזרת, התעטשויות וגרד באף או בעיניים ללא חום עשויים לעורר חשד לאלרגיה, במיוחד כאשר התופעה חוזרת בתנאים או בעונות מסוימות.

לעומת זאת, חום, כאב גרון, שיעול והרגשה כללית רעה מתאימים יותר לזיהום, אם כי אי אפשר לאבחן רק לפי רשימת תסמינים. כאשר התסמינים ממושכים או חוזרים ופוגעים בשינה, בתפקוד או באיכות החיים, כדאי לפנות לרופא הילדים.

מה הקשר בין אלרגיה לאסתמה?

אצל אנשים עם אסתמה, חשיפה לאלרגנים מסוימים יכולה להיות טריגר להחמרת תסמיני הנשימה. חשיפה לאבקנים נקשרה להתקפי אסתמה ולעלייה בפניות רפואיות בשל בעיות נשימתיות אצל אנשים רגישים. CDC

לכן אדם עם אסתמה שמזהה החמרה עונתית קבועה – למשל צפצופים, שיעול או קוצר נשימה בתקופה שבה גם האלרגיה מתפרצת – צריך להתייחס לכך כחלק מניהול המחלה ולא רק כאל "קצת נזלת".

קוצר נשימה משמעותי או קושי בנשימה אינם משהו שכדאי לייחס באופן אוטומטי לאלרגיה באף ודורשים הערכה בהתאם לחומרתם.

מתי כדאי לעשות בירור אלרגיה?

אם הנזלת וההתעטשויות חוזרות שוב ושוב, נמשכות שבועות, מפריעות לשינה או לתפקוד, או אם קיים חשד ברור לקשר בין התסמינים לבין חשיפה מסוימת, כדאי לפנות לרופא.

בהתאם לסיפור הקליני ניתן לשקול בירור אלרגולוגי ובדיקת רגישות לאלרגנים רלוונטיים. המטרה אינה רק לקבל תשובה של "אלרגי או לא", אלא לזהות במידת האפשר מה מעורר את התסמינים וכיצד אפשר להפחית את החשיפה ולטפל בהם בצורה יעילה יותר.

בירור אלרגי יכול לסייע בזיהוי הגורם לתסמינים. אילוסטרציה: AI

מתי זו כבר לא "סתם נזלת"?

יש לפנות לבדיקה כאשר התסמינים קשים או ממושכים, כאשר קיימים קשיי נשימה או צפצופים, כאשר חלה החמרה במחלה כרונית כמו אסתמה, או כאשר מחלה שנראתה כמו הצטננות אינה משתפרת כמצופה.

במקרה של מחלה נשימתית, ה־CDC ממליץ לפנות לטיפול רפואי בין היתר כשיש קושי או נשימה מהירה, התייבשות, חום הנמשך יותר מארבעה ימים, תסמינים שנמשכים יותר מעשרה ימים ללא שיפור, או מצב שבו חל שיפור ולאחריו התסמינים חוזרים או מחמירים. 

האף נוזל, אבל הסיבה משנה

אלרגיה והצטננות יכולות להיראות דומות מאוד, אך כמה סימנים עשויים לעזור: גרד באף ובעיניים, דמעת והתעטשויות חוזרות מתאימים יותר לאלרגיה; חום, כאבי גוף והרגשה כללית רעה מכוונים יותר לזיהום. גם משך התסמינים והקשר שלהם לעונה או לחשיפה מסוימת יכולים לספק רמז.

ובעונת המעבר בהחלט ייתכן שגם האלרגנים וגם הנגיפים נמצאים בסביבה באותו הזמן. לכן כשהתסמינים חוזרים, ממושכים או חריגים בעוצמתם, עדיף לברר מה עומד מאחוריהם – במקום להמשיך לטפל בכל נזלת כאילו היא אותה נזלת.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי