אילו פתרונות קיימים כיום להתמודדות עם אבנים בכליות ובדרכי השתן?

אבנים בכליות ובדרכי השתן, אילוסטרציה: AI GEMINI

שאלנו את ד"ר אסף בר אל, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מהם גורמי הסיכון שעלולים להוביל להיווצרות התופעה, לאילו תסמינים חשוב לשים לב לפני שפונים לאורולוג ואיך ניתן לטפל בכך.

אבנים בכליות ובדרכי השתן: מה זה אומר?

אבנים בכליות נוצרות במצב שבו מינרלים ומלחים מצטברים בתוך הכליה ומתגבשים לכדי גבישים נוקשים. במקרים מסוימים, אותן אבנים נודדות בתוך מערכת השתן עד שלפוחית השתן. ולעתים, כשמדובר באבנים קטנות במיוחד, הן אף נפלטות החוצה בעת מתן שתן.

ישנם סוגים שונים של אבנים בדרכי השתן ובכליות, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא אבני סידן המכילות לרוב תרכובת של סידן ואוקסלט או פוספט. לאבחון של סוג האבן וגודלה יש חשיבות גדולה, במטרה להעריך את הסיבות להיווצרותה ולבסס עבור המטופל תכנית טיפול אישית, בהתאם לממצאים שהתקבלו.

למידע נוסף על אבנים הנוצרות בכליות והטיפול בהן באתר של ד"ר בר אל >>>

גורמי סיכון עיקריים שעלולים להוביל להיווצרות התופעה

במרבית המקרים, גורם הסיכון העיקרי להיווצרות האבנים הוא צריכת נוזלים מועטה. לצד זאת, ישנם גורמים נוספים העלולים להוביל לכך בין אם מדובר ברקע גנטי, רקע סביבתי או אורח חיים.

"אנשים רבים הצורכים מזון עשיר במלח ובאוקסלט, עלולים גם הם לסבול מאבנים בכליות בשלב מסוים", מסביר ד"ר בר אל. "לצד זאת, פעמים רבות מדובר בגורמים בלתי נשלטים כמו מצבים רפואיים מסוימים אשר עלולים להגביר את הנטייה לכך כמו סוכרת, או מחלת גאוט. כמו כן, הסטטיסטיקה מלמדת כי גברים בגילאי 30-50 נוטים יותר לפתח אבנים בכליות לעומת נשים. אם כי גם נשים עלולות לפתח נטייה לכך בגילאים מבוגרים יותר בעקבות שינויים הורמונליים". 

תסמינים המעידים על קיומן של אבנים בכליות ובדרכי השתן

אנשים הסובלים מאבנים בכליות עלולים לחוש כאב חד בבטן או באזור הגב התחתון והמותן, כאשר האבן נתקעת בדרכי השתן וגורמת לחסימת שתן. לצד זאת, ישנם תסמינים נוספים המעידים על קיומה של התופעה כמו: דימום בשתן, בחילות או הקאות, דחיפות או תכיפות להטיל שתן, צבע שתן עכור או שינויים בריח השתן. 

האם אבנים בכליות עלולות להיות מסוכנות?

"התשובה לכך תלויה בעיקר בגודל האבן, במיקומה ובשאלה האם היא גורמת לחסימה", מסביר ד"ר בר אל. "שכן, במקרים של אבנים גדולות שאינן מטופלות בזמן, אכן יכולים להיווצר סיבוכים כמו חסימה בדרכי השתן, זיהומים, או נזק קשה לתפקוד הכליות. לכן, כאשר מופיעים תסמינים חשודים, חשוב לגשת לבירור רפואי אצל אורולוג מומחה, על מנת לאבחן את המצב בהקדם ולמנוע סיבוכים עתידיים. לצד זאת, כאשר תסמינים אלו מלווים בחום- חשוב לפנות למיון או למוקד לרפואה דחופה". 

אבחון ושיטות טיפול אפשריות

בעת הביקור אצל אורולוג מומחה יש לבצע אבחון מקיף על מנת להעריך את גודל האבן, את מיקומה ואת חומרת החסימה. תהליך האבחון כולל לרוב תשאול מקיף לגבי הסימפטומים מהם סובל המטופל, בדיקה גופנית ובדיקות דימות לצורך סריקה של הכליות ומערכת השתן.

כדי לאתר חריגות ולמנוע היווצרות של אבנים חדשות בעתיד, עורכים "בירור מטבולי" שכולל בדיקות מעבדה של דם ושתן. בדיקת איסוף שתן במשך 24 שעות תורמת במיוחד לזיהוי הגורם להיווצרות סוג האבן, ולהערכת הסיכון שייווצרו אבנים נוספות. על סמך ממצאי הבדיקות קובעים את המעקב, את המשך הטיפול ואת ההנחיות.

בהתאם לתוצאות האבחון ניתן לקבוע את סוג הטיפול הספציפי לו יזדקק המטופל:

• טיפול שמרני: אם הבדיקות מראות שהאבן אינה חוסמת ושגודלה מצומצם, ואם המטופל אינו סובל מתסמינים קשים, לרוב אין צורך בהליך. במצב כזה הרופא ינחה את המטופל לשתות הרבה ולקחת תרופות נגד כאב. יש מקרים שבהם יתווסף טיפול תרופתי שמטרתו להרחיב את מעברי השתן. כשהאבן היא מסוג חומצה אורית, אפשר לפעמים לתת תרופה שתמיס אותה.
• ריסוק אבנים בשיטה חוץ גופית (ESWL): שיטה זו מיועדת עבור מטופלים המאובחנים עם אבנים קטנות או בינוניות בהתאם לגודל האבן ומיקומה, כאשר ריסוק האבנים מתבצע באמצעות גלי קול חיצוניים, ללא צורך בחדירה למערכת השתן. אמנם מדובר בטיפול לא פולשני שלא מצריך אשפוז, אך בהשוואה לשיטות אחרות, טיפול זה לא תמיד מוביל לניקוי מלא של מערכת השתן מאבנים.
• ריסוק אבנים דרך העור (PCNL): פתרון זה מיועד עבור אבנים גדולות או בעלות מרקם מורכב יותר ומאפשר לרוב הסרה מלאה של מסת האבן. מדובר למעשה בטיפול זעיר פולשני המתבצע תחת הרדמה כללית, במהלכו מתבצע חתך קטן בגב המטופל, דרכו מוחדר מכשור מיוחד המיועד לצורך ריסוק האבן והוצאתה.
• אורתרוסקופיה: מדובר בהליך זעיר פולשני שבמהלכו מחדירים דרך דרכי השתן אנדוסקופ, צינור דק וגמיש שבקצהו מצלמה ומקור תאורה. בעזרת האנדוסקופ מאתרים את האבן, מרסקים אותה בלייזר ומוציאים את השברים החוצה.
•  ניתוח פתוח: במקרים חריגים, לעתים אין ברירה אלא לבצע פעולה כירורגית מלאה, בעיקר כשמדובר באבנים גדולות במיוחד הממוקמות באזורים בעייתיים.

ממצאי הבדיקות מסייעים בקביעת המשך הטיפול והמעקב. אילוסטרציה AI

בהתאם למצבו של המטופל, ניתן לבצע בירור ומעקב הכוללים בדיקות שתן ובדיקות דם, במטרה לאמוד את רמות המלחים והמינרלים בגוף. "כמו כן, יש לוודא שהאבנים אכן הוסרו במלואן", מסכם ד"ר בר אל. "לצורך כך, לעתים יש לבצע בנוסף בדיקות דימות כמו אולטראסאונד". ד"ר בר אל מוסיף כי: "מעבר לזה, חשוב שאותם מטופלים יקפידו על אורח חיים נכון הכולל שתיית מים מרובה והימנעות ממזונות עשירים בנתרן, לצד פעילות גופנית רציפה, במטרה להביא לשיפור במצבם ולהפחית את הסיכון להישנות התופעה".

חשוב לדעת:

המידע המובא במאמר זה נועד לצורכי מידע והעשרה כללית בלבד, ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון רפואי, המלצה לטיפול, תחליף לבדיקה רפואית או תחליף להתייעצות אישית עם רופא מומחה. המידע במאמר אינו מותאם למצבו הרפואי האישי של כל קורא, להיסטוריה הרפואית שלו, לתוצאות בדיקות שביצע, לתרופות שהוא נוטל, למחלות רקע או לנתונים רפואיים אחרים העשויים להשפיע על האבחון ועל בחירת הטיפול.

אבחון וטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן עשויים להשתנות ממטופל למטופל בהתאם, בין היתר, לגודל האבן, מיקומה, סוגה, מספר האבנים, מידת החסימה בדרכי השתן, נוכחות זיהום, תפקוד הכליות, מצבו הכללי של המטופל וממצאי בדיקות הדימות והמעבדה. לכן, אין להסתמך על המידע המופיע במאמר לצורך קבלת החלטה רפואית עצמאית, התחלת טיפול, הפסקת טיפול, שינוי תרופתי או בחירה בהליך רפואי מסוים.

הטיפולים, הבדיקות וההליכים המוזכרים במאמר אינם מתאימים בהכרח לכל מטופל, ואין בעצם אזכורם כדי להבטיח התאמה, הצלחה, החלמה מלאה או תוצאה רפואית מסוימת. לכל טיפול רפואי עשויים להיות יתרונות, מגבלות, סיכונים, תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים, ויש לשקול אותם באופן פרטני יחד עם הרופא המטפל.

במקרה של כאב משמעותי, חום, צמרמורות, קושי או חוסר יכולת במתן שתן, דם בשתן, הקאות ממושכות, החמרה בתסמינים או כל סימן אחר המעורר חשש, יש לפנות בהקדם לקבלת הערכה רפואית מתאימה. במצב רפואי דחוף אין להסתמך על מידע המופיע במאמר ויש לפנות למוקד רפואי, לחדר מיון או לקבלת סיוע רפואי דחוף בהתאם לצורך.

** המידע במאמר נכון למועד כתיבתו ונועד לשקף מידע רפואי כללי. הידע הרפואי, שיטות האבחון, אפשרויות הטיפול וההמלצות המקצועיות עשויים להתעדכן ולהשתנות מעת לעת. בכל מקרה של ספק, שאלה או צורך בקבלת החלטה רפואית, יש לפנות לאורולוג או לרופא מוסמך לצורך אבחון, ייעוץ והתאמת הטיפול למצבו האישי של המטופל.

** הכתבה בשיתוף ד"ר אסף בר אל

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי