בעקבות סרטן הערמונית של נתניהו: עד כמה זה מסוכן - ומה המשמעות מבחינת התפקוד
הדיווח על סרטן הערמונית של רה״מ בנימין נתניהו העלה שאלות בעיקר סביב הסיכון האמיתי וההשפעה האפשרית על התפקוד. ד"ר ראובן בן דוד מסביר מה המשמעות של גילוי מוקדם - ולמה ברוב המקרים אין סיבה להיבהל.
עיקרי הכתבה:
- גילוי מוקדם כמעט תמיד מאפשר שליטה מלאה: סרטן הערמונית בשלב מוקדם הוא לרוב מקומי ואיטי עם סיכויי החלמה גבוהים מאד.
- לא תמיד חייבים לטפל מיד: במקרים של סרטן ערמונית בסיכון נמוך ניתן להסתפק במעקב בלבד, והבחירה בטיפול אם בניתוח או בקרינה תלויה גם בשיקולי המטופל.
- ברוב המקרים אין פגיעה בתפקוד: טיפול קרינתי ממוקד אינו משפיע על היכולות הקוגניטיביות.
לאחר שבשנה שעברה עבר רה"מ בנימין נתניהו ניתוח להסרת הערמונית בעקבות מה שפורסם אז כגידול שפיר – דיווח רה"מ בסוף השבוע כי התגלה אצלו סרטן ערמונית אשר טופל בהצלחה. העובדה כי מדובר בגילוי מוקדם של נגע זעיר ללא גרורות מציבה את המקרה של רה״מ בנימין נתניהו בהקשר רפואי שונה מזה שנתפס לעיתים בציבור. השאלות שעולות בעקבותיו אינן נוגעות רק לאבחנה עצמה, אלא גם לצורך בטיפול, לרמת הסיכון ולמשמעות התפקודית.
סרטן הערמונית הוא אמנם אחד מסוגי הסרטן השכיחים בגברים, אך גם כזה שמתאפיין לעיתים קרובות בהתקדמות איטית מאוד. כאשר הגילוי מתבצע בשלב מוקדם, במקרים רבים מדובר במחלה שניתן לנהל לאורך זמן ובמחלה בסיכון נמוך ניתן לעיתים אף להסתפק במעקב בלבד.
ד"ר ראובן בן דוד, מנתח וחוקר בתחום האורולוגיה האונקולוגית, מסביר כי ההחלטה האם לטפל ובאיזה אופן אינה אחידה, ותלויה בשילוב של נתונים רפואיים ומאפייני המטופל.
מה בעצם המשמעות של גילוי מוקדם של נגע זעיר ללא גרורות - עד כמה זה מצב מסוכן או שמדובר במשהו שאפשר לחיות איתו שנים?
"המשמעות של גילוי מוקדם של נגע זעיר ללא גרורות היא שמדובר במחלה מקומית בלבד, כלומר הסרטן מוגדר כסרטן שממוקם בערמונית בלבד. חשוב להבין שלא מדובר במצב מסוכן באופן מיידי; סרטן הערמונית הוא לרוב מחלה שמתקדמת לאט, ובלא מעט מקרים ותלוי במאפייני המחלה, כאשר הנגע הוא קטן והמאפיינים הביולוגיים שלו אינם אגרסיביים, מדובר במשהו שאפשר לעקוב אחריו ולחיות איתו שנים רבות. לעיתים המחלה כלל לא תתפרץ או תאיים על חיי המטופל במהלך חייו", מסביר ד"ר בן דוד ומוסיף כי הגילוי המוקדם מאפשר "לתפוס" את האירוע כשהוא עדיין בשלב של שליטה מלאה, מה שמעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה ומוריד את רמת הסיכון המיידית למינימום.
מה הסיבה בגינה מלכתחילה מחליטים לבדוק אם יש בעיה בערמונית?
"השאלה מתי להתחיל לבדוק היא קריטית משום שהיא הבסיס לכל נושא הגילוי המוקדם והמניעה. ככלל, ההמלצה הרפואית המקובלת היא שכל גבר מעל גיל חמישים צריך להתחיל בבדיקות סקר שגרתיות, שכוללות בדיקת דם לרמת ה PSA- ובדיקה גופנית אצל אורולוג אחת לשנה או לפי הנחיית הרופא. עם זאת, במקרים שבהם יש היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, כמו למשל אצל אב או אח שחלו, אנחנו ממליצים להקדים את תחילת המעקב כבר לגיל ארבעים וחמש, כיוון שיש כאן מרכיב גנטי שעלול להעלות את הסיכון בגיל צעיר יותר.
מעבר לבדיקות הסקר השגרתיות שמתבצעות כשאין סימפטומים, חשוב שכל גבר יהיה קשוב לשינויים בגופו. אם מופיעים תסמינים המעידים על הפרעה בדרכי השתן, זהו הזמן לפנות לבדיקה ללא קשר לגיל. תסמינים אלו כוללים תכיפות רבה במתן שתן, תחושת דחיפות להגיע לשירותים, קימה מרובה במהלך הלילה, זרם שתן שנחלש או תחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף לאחר הסיום. חשוב להדגיש שרוב התסמינים הללו נובעים בדרך כלל מהגדלה שפירה של הערמונית, שהיא תהליך טבעי של הגיל ולאו דווקא מסרטן, אך האבחנה המבדלת של האורולוג היא זו שנותנת את הביטחון. המטרה שלנו היא להפוך את הבדיקה הזו לחלק בלתי נפרד משגרת הבריאות של הגבר, בדיוק כמו בדיקות דם לכולסטרול או לחץ דם, כדי שאם אכן מתפתחת בעיה, נוכל לזהות אותה בשלב הראשוני ביותר שבו הפתרונות הרפואיים הם הפשוטים, הקלים והיעילים ביותר".
מה האופציות הטיפוליות העומדות בפניו והאם באמת 'זה יהיה מאחוריו'?
"האופציות הטיפוליות תלוי בשלב המחלה ובמאפיינים הקליניים והפתולוגיים, בשל כך אפשרויות הטיפול הן רחבות ומגוונות. הן נעות בין מעקב פעיל לסרטן ערמונית בסיכון נמוך, שבו לא מטפלים באופן אקטיבי אלא רק עוקבים באדיקות אחרי רמת ה-PSA והדמיות תקופתיות, לבין טיפול דפיניטיבי שמטרתו ריפוי, כמו ניתוח להסרת הערמונית או טיפול בקרינה. לגבי השאלה האם באמת זה מאחוריו, התשובה היא שאם הטיפול שנבחר הצליח להשמיד את תאי המחלה המקומיים והמעקב הרפואי מראה שרמת ה-PSA נמוכה ויציבה, הרי שסטטיסטית סיכויי ההחלמה הם גבוהים מאוד. עם זאת, ברפואה תמיד נדרש המשך מעקב. כשאנחנו אומרים 'זה מאחוריו', הכוונה היא שהסיכון המיידי הוסר והמחלה טופלה בהצלחה, אך המטופל עדיין נשאר תחת השגחה רפואית שגרתית כדי לוודא שאין הישנות של המחלה בעתיד."
עד כמה הבחירה בטיפול קרינה בשלב מוקדם היא רפואית הכרחית ועד כמה זו בחירה של המטופל מתוך רצון להוריד סיכון?
"הבחירה בטיפול קרינה בשלב מוקדם היא לעיתים קרובות שילוב של שני הגורמים. מבחינה רפואית, אם הנגע מראה סימנים מסוימים של התקדמות או אם המאפיינים שלו מצביעים על פוטנציאל אגרסיבי, הקרינה היא כלי יעיל לחיסול ממוקד של התאים הסרטניים והיא או ניתוח יכולים להיות ההמלצה הרפואית בהתאם למאפייני המחלה ציון הגליסון, רמות הPSA - , הבדיקה הרקטאלית, ממצאי ההדמיה והעדפות המטופל. מצד שני, במידה ומאפייני המחלה מתאימים, מעקב פעיל הוא לרוב הטיפול המועדף בסרטן ערמונית בסיכון נמוך, בשלב ההחלטה קיימת בחירה משמעותית מאוד של המטופל. מטופלים רבים, לעיתים מעדיפים להוריד את הסיכון מהשולחן באופן אקטיבי. הם בוחרים בטיפול כדי לא לחיות בתחושה של אי ודאות, גם אם מבחינה רפואית טהורה ניתן היה להמשיך במעקב בלבד ללא התערבות".
מה משמעות הגיל עבור ההחלטות הטיפוליות אם בכלל?
ד"ר בן דוד מסביר כי "לגילו של המטופל יש משקל רב מאוד בקבלת ההחלטות הרפואיות בסרטן הערמונית. גיל המטופל ותוחלת החיים הצפויה יכולה להטות לכיוון ניתוח לכריתת הערמונית או טיפול הקרנתי. ככל שהגיל מתקדם, הרופאים נוטים לתת משקל גם למחלות רקע, תוחלת חיים צפויה בנוסף לרצונות המטופל על מנת לא לגרום לנזק מיותר על ידי טיפול יתר במחלה שאולי לא תפגע במטופל בהמשך חייו. עם זאת, כאשר מדובר באדם שהוא פעיל מאוד, חיוני ובעל תוחלת חיים צפויה ארוכה, ההחלטה לטפל יכולה להיות עדיפה. המטרה היא למנוע כל סיבוך עתידי שיכול היה להימנע על ידי טיפול מוקדם, ולשמר את היכולת התפקודית הגבוהה שלו לאורך שנים רבות קדימה".
איך נראה המעקב והאם הטיפול יכול להשפיע על תפקודו של אדם
"המעקב אחרי טיפול קרינתי כולל בדיקות דם תקופתיות למדידת רמת ה-PSA ולעיתים בדיקות הדמיה לפי הצורך הרפואי. לגבי ההשפעה על התפקוד, חשוב להרגיע ולהבהיר שטיפול קרינתי לסרטן הערמונית הוא טיפול ממוקד בניגוד לטיפולים כמו כימותרפיה, לקרינה לרוב אין השפעה סיסטמית על המוח או על היכולות הקוגניטיביות של האדם. אך טיפול קרינתי יכול להיות משולב עם טיפולים נוספים, ובמקרה הזה תופעות הלוואי רחבות יותר".
ד"ר בן דוד ממשיך ואומר כי: "הטיפול בקרינה בלבד היום הוא מדויק וממוקד לערמונית, עם סיכויי פגיעה קטנים יחסית לאיברים סמוכים לרבות השלפוחית והחלחולת. טיפול הקרנתי בלבד לערמונית ללא שילוב בטיפולים הורמונליים לא צפוי לגרום להשפעה קוגניטיבית, לא על הזיכרון, לא על הריכוז ולא על היכולת השכלית. כאמור יש 2 סוגים של קרינה, ברכיתרפיה וקרינה חיצונית וברוב המקרים, תלוי בסוג הקרינה, התופעות המקומיות המיידיות הן בדרך כלל קלות וקשורות במערכת השתן או במעי, אך בכ - 5% מהמקרים יכולים להתפתח תופעות לוואי משמעותיות יותר שמצריכות התערבות רפואית נוספת."
במקרים של גילוי מוקדם לרוב אין פגיעה בתפקוד, וניתן להמשיך בשגרה מלאה (צילום: AI)
לאור המקרה הזה, איך נכון שגברים יתייחסו לנושא - מתי חשוב לפנות לבדיקה ומתי אפשר להימנע מלחץ מיותר?
"המסר החשוב ביותר לגברים בעקבות המקרה הזה הוא לגלות מודעות גבוהה אך להימנע מפאניקה ומתח מיותר. גברים צריכים להבין שגילוי מוקדם הוא המפתח המרכזי שהופך מחלה שעלולה להיות קטלנית לאירוע רפואי שניתן לנהל אותו או לרפא אותו בקלות, תוך שמירה על איכות חיים מלאה ותפקוד רגיל לחלוטין. חשוב לפנות לבדיקה שגרתית החל מגיל חמישים, ובמקרים של היסטוריה משפחתית כבר מגיל ארבעים וחמש, גם כשאין שום תסמינים מוקדמים. בדיקת דם פשוטה לרמת ה-PSA וביקור תקופתי אצל אורולוג הם הכלים שנותנים את השקט הנפשי הנדרש. ניתן להימנע מלחץ מיותר כשמבינים שסרטן הערמונית בשלביו המוקדמים הוא בדרך כלל מחלה שמתקדמת לאט, והרפואה המודרנית מאפשרת לנו היום לאבחן ולטפל בדיוק רב. המודעות והמעקב המסודר הם אלו שמאפשרים להסיר את העננה של אי הוודאות ולהמשיך בניהול אורח חיים מלא בביטחון. אבחון מוקדם הוא לא סיבה לחרדה, אלא הזדמנות לשליטה מלאה במצב הבריאותי".
ד"ר ראובן בן דוד הוא אורולוג אונקולוג מנתח וחוקר בתחום האורולוגיה האונקולוגית, עבר השתלמות באורולוגיה אונקולוגית ובניתוחים רובוטיים ב-Mount Sinai בניו יורק. הוא נחשב לחוקר פורץ דרך בתחום סמנים אונקולוגיים חדשניים (ctDNA) לניטור וניבוי תוצאות בגידולי מערכת השתן, תוך התמקדות בטיפולים משמרי שלפוחית והתאמה אישית של הטיפול האונקולוגי. מומחיותו הקלינית כוללת ביצוע ניתוחים רובוטיים מורכבים (Da Vinci) לכריתת גידולים בכליות, בערמונית, בשלפוחית השתן ובאשכים, לצד מיומנות גבוהה בגישות כירורגיות ואנדוסקופיות מתקדמות.
* המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]