קונדילומה: למה קונדום לא באמת מספק הגנה מלאה?
נדבקתם בקונדילומה למרות השימוש בקונדום? אתם לא לבד והסיבה עשויה להפתיע אתכם
עיקרי הדברים:
קונדום אינו מספק הגנה מלאה מפני קונדילומה – נגיף HPV עובר במגע עור בעור באזורים שהקונדום לא מכסה.
חשוב לטפל מהר - ללא טיפול מיידי, נגע זעיר יכול להתפשט לעשרות יבלות ולהוות גורם סיכון לסרטן צוואר הרחם, הפין ופי הטבעת.
טיפול בלייזר הוא השיטה המועדפת – הטיפול מאדה את הנגעים בדיוק, והאזור מחלים בתוך ימים ללא צלקות.
______________________________________________
"איך זה קרה לי? הרי השתמשתי בהגנה!" – זה אחד המשפטים הנפוצים ביותר שד"ר גיא גוטמן שומע במרפאתו. התשובה המפתיעה: כשמדובר בנגיף HPV והקונדילומה שהוא גורם, הקונדום פשוט לא מספיק. בשונה ממחלות מין אחרות, הנגיף עובר במגע של עור בעור, והקונדום לא מכסה הכל. מה שמתחיל כיבלת זעירה בגודל מילימטר, עלול להפוך בתוך זמן קצר למקבץ נגעים נרחב, עם השלכות שהן הרבה מעבר לאסתטיקה.
בשורות הבאות מסביר ד"ר גיא גוטמן מדוע אסור לחכות, מה ההבדל בין שיטות הטיפול ואיך להגן על עצמכם באמת.
קונדילומה (יבלות איברי המין) היא אחת ממחלות המין השכיחות ביותר בישראל ובעולם. למרות שכיחותה, רבים בוחרים להתעלם מהסימנים הראשונים בתקווה שהם ייעלמו מעצמם. ד"ר גיא גוטמן, מומחה לגניקולוגיה ומנתח, מזהיר: "בלי טיפול מיידי, נגע זעיר בגודל מילימטר יכול להפוך תוך זמן קצר לגושים של עשרות יבלות – מצב שמעבר להשלכות האסתטיות והרגשיות, מהווה גורם סיכון ממשי".
מיתוס הקונדום: מדוע ההגנה אינה מלאה?
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא: "איך נדבקתי אם השתמשתי בקונדום?". ד"ר גוטמן מבהיר כי בניגוד למחלות כמו HIV העוברות בנוזלי גוף, נגיף ה-HPV המלווה את הקונדילומה עובר במגע ישיר של עור בעור. "אם הנגע הנגיפי ממוקם באזורים שאינם מכוסים על ידי הקונדום – כמו האשכים, שפתי הפות או בסיס הפין – הקונדום פשוט אינו מספק הגנה", הוא אומר ומדגיש: "ההדבקה מתרחשת אך ורק במגע מיני ישיר. לא משירותים ציבוריים, לא ממגבות ולא ממשטחים כמו כסאות".
האבחון: איך מזהים קונדילומה?
האבחנה של קונדילומה היא קלינית וויזואלית. בניגוד למחלות עור אחרות, היא לרוב אינה גורמת לכאב או גרד, מה שמקל על אנשים "לשכוח" מקיומה.
מבנה: היבלות בעלות מראה אופייני של "כרובית" – מקבץ של בליטות זעירות.
מיקום: אצל נשים באזור השפתיים, הנרתיק וצוואר הרחם; אצל גברים על הפין והאשכים; ובשני המינים באזור פי הטבעת ובחלל הפה (במקרים של מין אורלי).
התפתחות: ללא טיפול, הנגעים מתרבים מקומית ויכולים לצמוח למימדים של סנטימטרים רבים.
מעבר לאסתטיקה, למה דחוף לטפל?
הטיפול המהיר בקונדילומה אינו רק עניין של מראה. ד"ר גוטמן מונה שלוש סיבות קריטיות:
מניעת הדבקה: עצירת השרשרת לפרטנרים מיניים ולחלקים נוספים בגוף המטופל.
מורכבות הטיפול: ככל שהנגעים מפושטים יותר, הטיפול הופך למורכב וההחלמה קשה יותר.
סיכון לסרטן: נגיף ה-HPV הוא הגורם המרכזי לסרטן צוואר הרחם ועלול להוות גורם סיכון גם לסרטן הפין ופי הטבעת.
שיטות טיפול בקונדילומה: מה הכי יעיל?
כיום קיימות מספר דרכים להסרת הנגעים, אך לא כולן מציעות את אותה רמת יעילות:
טיפול בלייזר (השיטה המומלצת): קרן הלייזר מאדה את הנגעים בדיוק מקסימלי. ד"ר גוטמן מציין כי זו השיטה המועדפת: "הלייזר יוצר קריבות המחלימות תוך ימים ספורים, ללא צלקות ותוך צמיחת עור חדש ובריא".
קריותרפיה (חנקן נוזלי): הקפאה של הנגע. חסרונה הוא בכאב משמעותי וסיכון לצלקות.
טיפול כימי (משחות וחומצות): פחות יעיל במקרים נרחבים ועלול לגרום לכיבים ולעכב את ההחלמה.
כריתה כירורגית: הסרה פיזית עם אזמל, שלעתים דורשת תפרים.
לסיכום אומר המומחה ד"ר גוטמן: "ככל שמספר הפרטנרים המיניים עולה, כך עולה סטטיסטית החשיפה לוירוס. עם זאת, מערכת חיסון חזקה יכולה לעתים לנטרל את הוירוס, בעוד שאצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת המחלה עלולה להתפרץ ביתר שאת".
למי פונים?
"נשים מופנות לרוב לגניקולוג וגברים לאורולוג, אך חשוב למצוא רופא המיומן ספציפית בטיפול בנגעים אלו ובשימוש בלייזר".
ד"ר גיא גוטמן מטפל בנשים ובגברים כאחד במרפאתו, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר למיגור המחלה.
סובלים מנגע חשוד? אל תחכו שהבעיה תגדל. למידע נוסף ותיאום ייעוץ מקצועי, היכנסו לאתר CONDYLOMA.CO.IL
________________________________________________________________
ד"ר גיא גוטמן הוא מומחה בכיר בגינקולוגיה ומיילדות, בוגר אוניברסיטת בן גוריון שהתמחה בבית החולים איכילוב. כיום הוא משמש כרופא בכיר בכללית, אסותא והרצליה מדיקל סנטר. הוא חבר באיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ובאגודה הישראלית לחקר הפוריות. במרפאתו מתמחה ד"ר גוטמן בטיפולי פוריות לזוגות ולאמהות יחידניות, הפריה חוץ גופית, מעקבי הריון וביוץ, טיפול בקונדילומות, בריאות צוואר הרחם והתאמת אמצעי מניעה. בנוסף לפעילותו הרפואית, משרת ד"ר גוטמן כסא"ל במילואים בחטיבת גולני.
המידע בכתבה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)