קרינה ברכב חשמלי: האם קיימת סכנה לבריאות הנוסעים?

המעבר העולמי לרכבים חשמליים מעורר חששות רפואיים שלא היו קיימים בעידן הבנזין היקר והמוכר. הסוללות החזקות, המנועים החשמליים וכבלי המתח הגבוה שמפעילים את הרכב – האם כל אלה יוצרים סביבת קרינה מסוכנת לנוסעים? האם נהג שמבלה שעות רבות מאחורי ההגה חושף עצמו לסיכון בריאותי מצטבר?

לאורך שנת 2025 ועד לתחילת דצמבר פורסמו ממצאים ממחקר מקיף שערך המשרד הפדרלי הגרמני להגנה מקרינה, שכלל כמעט מיליון מדידות ב-14 רכבים שונים. בעקבותיו פורסמו מחקרי המשך של מועדון הרכב הגרמני ADAC ופרשנויות מדעיות נוספות. הממצאים מצביעים על תמונה מורכבת: מצד אחד, לא נמצאה חריגה מהתקנים הבינלאומיים להגנה על הבריאות. מצד שני, תועדו פיקים קצרים של שדות מגנטיים ברכב חשמלי באזורים מסוימים בתא הנוסעים ובמצבי נהיגה ספציפיים, בעיקר באזור כפות הרגליים, בזמני האצה ובלימה.

מהי הקרינה שנבדקה ברכבים החשמליים?

הקרינה ברכב חשמלי היא שדות מגנטיים בתדר נמוך, שונה לחלוטין מקרינה מייננת מסוג רנטגן או קרינה גרעינית. השדות נוצרים כתוצאה מזרימת זרמים חשמליים חזקים במנוע החשמלי, בסוללה ובכבלי המתח הגבוה באמצעות כבלים עבים המותקנים בדרך כלל מתחת לרצפת הרכב. באופיים, השדות דומים לאלה סביב קווי חשמל, מכשירי חשמל ביתיים או שנאי חשמל.

הסוללה מעבירה אנרגיה חשמלית למנוע שממיר אותה לתנועה מכנית, ובעת בלימה מתרחש תהליך הפוך – האנרגיה זורמת חזרה לסוללה במה שנקרא "טעינה חוזרת" (בלימה רגנרטיבית, שבה הרכב טוען את הסוללה בזמן בלימה).

רכב חשמלי בטעינה. צילום: שאטרסטוק

התקנים הבינלאומיים המסדירים חשיפה לשדות מגנטיים נקבעים על ידי הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה לא-מייננת (ICNIRP) והאיחוד האירופאי. תקנים אלה מתמקדים במניעת השפעות חריפות ומיידיות, כגון גירוי עצבי או שרירי. לפי הרשות השוודית להגנה מקרינה, שפרסמה סקירה באפריל 2025, אין כיום ראיות מדעיות חד-משמעיות לנזק בריאותי מחשיפה לשדות מגנטיים מתחת לערכי הסף הרשמיים. סקירה זו משתלבת במסקנות המחקרים על רכבים חשמליים, שלפיהן כל עוד הערכים נשארים מתחת לתקן לא צפויה סכנה מיידית לנוסעים.

עם זאת, קיימת מחלוקת מדעית לגבי חשיפה כרונית לאורך שנים. חלק מהמחקרים מצביעים על סיכון אפשרי ללוקמיה בילדות בחשיפה מתמשכת לרמות מעל 0.3–0.4 מיקרוטסלה (יחידת מדידה לעוצמת שדה מגנטי). שאלה זו חוזרת לאורך כל הדיון המדעי על קרינה לא מייננת.

מחקר BfS, אפריל 2025: כמעט מיליון מדידות

באפריל 2025 פרסם המשרד הפדרלי הגרמני להגנה מקרינה (BfS) דו"ח מקיף על בדיקת קרינה רכבים חשמליים. נבדקו 14 כלי רכב: 11 רכבים חשמליים מלאים, שני רכבים היברידיים נטענים ורכב בנזין אחד להשוואה, מדגמי 2019–2021.

בכל רכב הוצבו בובות ניסוי מצוידות בעשרה חיישנים, מכפות הרגליים ועד הראש, כדי למדוד את השדה המגנטי שנוסע אמיתי חווה בישיבה. המדידות בוצעו על מתקן דינמומטר, במסלול ניסויים סגור ובכבישים פתוחים בתנועה אמיתית. נבדקו תרחישים מגוונים: האצה חזקה, בלימה עם טעינה חוזרת, נסיעה במהירות קבועה, התנעה והפעלת מערכות כמו מזגן וחימום מושבים. בסך הכל בוצעו כ-975 אלף מדידות.

הממצאים המרכזיים: בכל 14 הרכבים, השדות המושרים בגוף (כלומר כמה מהשדה החיצוני באמת "חודר" לגוף ויכול להשפיע) נותרו מתחת לערכים המותרים לפי תקן ICNIRP 2010 והמלצות האיחוד האירופאי. כלומר, מבחינת התקנים הרשמיים לא צפויות השפעות חריפות על הבריאות.

השדות החזקים ביותר נמדדו באזור כפות הרגליים לפני המושבים, בעוד שבאזור החזה והראש הערכים היו נמוכים משמעותית, עקב מיקום כבלי המתח הגבוה ורכיבי ההינע בתחתית המרכב.

ממצא מפתיע היה שלא נמצאה התאמה ישירה בין עוצמת הרכב לבין עוצמת השדה המגנטי. סגנון נהיגה אגרסיבי, עם האצות ובלימות חזקות, יצר פיקים חזקים וקצרים יותר מאשר נהיגה מתונה, ללא קשר לכוח המנוע. פיקים אלה הופיעו גם בעת התנעת הרכב ובהפעלת מערכות חשמליות אפילו ברכב המונע על בנזין. החוקרים הגרמנים הציגו את הממצאים כמעודדים, אך המליצו לעדכן את תקני המדידה כך שיכללו גם פיקים קצרים מאוד (פחות מ-0.2 שנייה), שחלק מהתקנים הקיימים אינם מתייחסים אליהם.

אילו רכבים נבדקו במחקר?

המחקר כלל דגמים מגוונים של רכבים חשמליים: רנו Zoe, טסלה Model 3, ב.מ.וו i3, פולקסווגן ID.3, אאודי e-tron quattro, פיג'ו e-208, פורשה Taycan, Aiways U5, יונדאי Ioniq 5, פיאט 500e ואופל Corsa Electric. בנוסף נבדקו שני רכבים היברידיים נטענים: פולקסווגן Passat PHEV ומרצדס GLE 350 de.

חשוב לציין שהמסקנות העקרוניות – עמידה בערכי הסף להגנה מפני השפעות חריפות – לא הוגבלו לדגמים אלה  בלבד. החוקרים הציגו את הממצאים כמייצגים קבוצה רחבה של רכבים חשמליים והיברידיים מודרניים.

ספטמבר 2025: פרשנות מחמירה על פיקים גבוהים

בספטמבר 2025 פרסמו אתרי Microwave News ו-JRS Eco Wireless ביקורת על מחקר BfS. הם התמקדו פחות בשאלה האם התקנים הרשמיים הופרו ויותר ברמת השדה כפי שנמדדה בפועל ברכב (לא רק בהשוואה לתקן) ולגבי משמעותה לחשיפה כרונית.

לפי הניתוח, במהלך נסיעה במהירות קבועה נמדדו ברכבים שדות בסדר גודל של 2 עד 10.5 מיקרוטסלה – ערכים הגבוהים פי כמה מערכי הסף המשמשים במחקרים על לוקמיה בילדות (כ-0.3–0.4 מיקרוטסלה).

בעת האצה חזקה או בלימה עם טעינה חוזרת תועדו פיקים קצרים שהגיעו לעתים לכ-90 מיקרוטסלה ואף יותר. הפיקים החזקים ביותר הופיעו באזור כפות הרגליים והשוקיים.

עם זאת, גם כותבי הביקורת הסכימו שהחישובים הביופיזיקליים הראו עמידה בתקנים הרשמיים. המחלוקת אינה על העובדות, אלא על השאלה האם התקנים עצמם מספיק מחמירים, במיוחד כאשר מדובר בחשיפה כרונית לאורך שנים.

נובמבר 2025: מחקר ADAC – "אין סכנה מאלקטרוסמוג"

המונח "אלקטרוסמוג" מתאר חשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים ממקורות שונים בסביבה. ב-17 בנובמבר 2025 פורסם סיכום נוסף תחת הכותרת "רמות השדה המגנטי ברכבים חשמליים רחוקות מאוד מהגבולות המסוכנים". הממצאים חזרו על הדפוס: שדות חזקים יותר באזור הרגליים ונמוכים באזור החזה והראש. חשוב לציין שהרמות שנמדדו ברכב חשמלי דומות ואף נמוכות לעתים מהרמות הנמדדות ברכבת, מטרו או חשמלית – אמצעי תחבורה שנחשבים לבטוחים לשימוש יומיומי.

שבוע לאחר מכן, ב-24 בנובמבר, פורסם מחקר המשך שבוצע על ידי מועדון הרכב ADAC, מעבדות Seibersdorf ומרכז המחקר לתאימות אלקטרומגנטית סביבתית באוניברסיטת RWTH Aachen, בהזמנת המשרד הפדרלי להגנה מקרינה. נבדקו 11 רכבים חשמליים, שני היברידיים-נטענים ורכב בנזין, הן בנסיעה והן בזמן טעינה. נמדדו פיקים קצרים בעת התנעה, בלימה, האצה והדלקת מערכות חשמליות, אך בחישוב הזרם המושרה בגוף לא נמצאה חריגה.

ממצא בולט היה ששדות משמעותיים נוצרו גם ממערכת חימום מושבים, לעתים בעוצמות דומות לאלו של מערכת ההינע עצמה. כלומר, גם נהג ברכב בנזין רגיל חשוף לשדות מגנטיים מהתשתית החשמלית הפנימית של הרכב. במהלך טעינה, הערכים הבולטים נמדדו בקרבת מחבר הטעינה בטעינת AC, בעיקר בשלבי ההתחלה. טעינת DC מהירה יצרה שדות נמוכים יותר. הסיכום הרשמי היה ברור: "לא נמצאה סכנה מ'אלקטרוסמוג' ברכבים חשמליים". החוקרים הדגישו ששדות מגנטיים מופיעים בכל סוגי ההינע ולא ייחודיים לרכב חשמלי.

דצמבר 2025: TechRadar – "ברכבי בנזין זה יכול להיות גרוע יותר"

ב-1 בדצמבר 2025 פרסם אתר TechRadar כתבה פופולרית שסיכמה את ממצאי ADAC לקהל הרחב. הכתבה הדגישה כמה נקודות חשובות למטופלים מודאגים:

למרות פיקים קצרים, כל המדידות נותרו הרבה מתחת לערכי הסף המומלצים. השדות הגבוהים יותר הופיעו כמעט רק באזור הרצפה – לא באזור הראש, החזה או מיקום קוצבי לב, מה שמקטין את החשש להשפעה על לב או מוח. באופן מפתיע, חימום מושבים יצר לעתים את הקריאות הגבוהות ביותר וגם ברכבים שאינם חשמליים. כלומר, גם נהג ברכב בנזין חשוף לפיקים של שדות מגנטיים מהתשתית החשמלית הפנימית.

בבדיקות סביב עמדות טעינה נמצא שטעינת DC מהירה מייצרת שדות נמוכים יותר מטעינת AC איטית. גם שם כל הערכים נותרו בגבולות המותרים, למרות פיק קצר בתחילת הטעינה.

איפה באמת מופיעים השדות החזקים?

מניתוח כל המחקרים עולה דפוס עקבי: השדות המגנטיים הגבוהים ביותר נמדדים באזור כפות הרגליים והרגליים, במקומות שבהם עוברים כבלי המתח הגבוה וממוקמים המנוע החשמלי ורכיבי ההינע. שדות משמעותיים נוצרים גם ממערכות כמו חימום מושבים. הפיקים הגבוהים מופיעים בשני מצבים: נהיגה אגרסיבית עם האצות ובלימות חזקות, והפעלת רכיבים חשמליים – התנעת הרכב, הדלקת מערכות ובתחילת טעינת AC. חשוב להדגיש: גם בפרשנות המחמירה ביותר, אף מחקר לא מצא חריגה מתקן הקרינה הבינלאומי לרכב.

האם הקרינה ברכב חשמלי מסוכנת לבריאות?

הוויכוח המדעי הנוכחי אינו האם רכבים חשמליים "מסוכנים יותר" מרכבי בנזין - לפי המחקרים מ-2025 התשובה היא לא. השאלה היא האם התקנים הקיימים מתאימים גם להערכת סיכונים בריאותיים מרכב חשמלי בעקבות חשיפה כרונית לאורך שנים. זו שאלה פתוחה שדורשת מחקר נוסף.

לסיכום, לפי הידע המדעי שנצבר עד סוף 2025, אין עדות לכך ששימוש רגיל ברכב חשמלי מעלה את הסיכון הבריאותי מעבר לרכב בנזין, כל עוד החשיפה נשארת מתחת לתקנים הבינלאומיים. הקהילה המדעית ממשיכה לחקור חשיפה כרונית, וה-BfS ממליץ לעדכן את שיטות המדידה לניתוח מדויק יותר. באוכלוסיות רגישות – ילדים, נשים בהריון ונשאי קוצב לב – מומלץ להיוועץ ברופא המטפל ולעקוב אחרי מחקרים חדשים בתחום.

(המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי)

צילום ראשי: שאטרסטוק