יום האיידס הבינלאומי: ירידה של 22% בהדבקות בישראל – 41 מיליון נשאים בעולם

1 בדצמבר מציין העולם את יום האיידס הבינלאומי, יום המוקדש להעלאת המודעות למגיפת ה-HIV/AIDS ולזכר המיליונים שנפטרו ממנה. למרות שחלפו ארבעה עשורים מאז פרוץ המגיפה, נכון לסוף 2024 כ-40.8 מיליון אנשים בעולם חיים עם HIV, מתוכם כ-1.4 מיליון ילדים בגילאי 0-14. עם זאת, הנתונים מצביעים על התקדמות משמעותית בטיפול ובמניעה, יחד עם אתגרים משמעותיים שטרם נפתרו.

בשנת 2024 נדבקו כ-1.3 מיליון איש ב-HIV ברחבי העולם, מתוכם כ-120,000 ילדים, וכ-630,000 בני אדם מתו ממחלות הקשורות לנגיף. מאחורי המספרים הללו מסתתרת תמונה מורכבת: מחד, מספר ההדבקות החדשות ב-HIV והתמותה מאיידס ירדו משמעותית בעשור האחרון. מאידך, עדיין יש פערים משמעותיים בין מדינות ובין קבוצות אוכלוסיה בגישה לאבחון, לטיפול ולמניעת HIV.

מה קורה בישראל? מגמת ירידה מעודדת

בישראל מתגלים סימנים מעודדים במאבק ב-HIV. לפי נתונים של המרכז הארצי לאבחון HIV ונגיפי דלקת הכבד (נכון לדצמבר 2024), בשנת 2024 אובחנו כ-315 מקרים חדשים של HIV בישראל - ירידה של כ-22% לעומת השנה הקודמת. זוהי המשך למגמת ירידה שהחלה בשנים האחרונות: ב-2023 דווח על ירידה של כ-11% במספר המקרים החדשים לעומת 2022, עם 407 מקרים חדשים באותה שנה.

נכון לסוף 2023, חיים בישראל כ-8,831 אנשים עם HIV/AIDS. מאז תחילת המגיפה בשנת 1981 ועד סוף 2023, דווחו בישראל כ-12,016 מקרים של HIV/AIDS, מתוכם 1,832 חולי AIDS שפיתחו את המחלה המלאה. שיעור ההיארעות בישראל עומד על 4.1 מקרים ל-100,000 תושבים, נתון נמוך יחסית בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

ב-2024, רוב המאובחנים החדשים בישראל היו גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, לצד אוכלוסיות נוספות כמו משתמשי סמים בהזרקה ועולים חדשים - מגמה הדומה לשנים קודמות.

הירידה במספר המקרים החדשים בישראל מיוחסת לשיפור בהנגשת בדיקות, הרחבת הטיפול המניעתי (PrEP), והעלאת המודעות לחשיבות האבחון המוקדם. עם זאת, עדיין חסרים נתונים מדויקים לגבי מספר הנמצאים תחת טיפול בישראל בשנת 2024-2025 ופילוח מפורט לפי קבוצות סיכון.

מהפכת הטיפול: מה השתנה בשנים האחרונות?

הטיפול ב-HIV עבר מהפכה דרמטית בעשורים האחרונים. הטיפול האנטי-רטרו-ויראלי (ART) המודרני הפך את HIV ממחלה קטלנית למצב כרוני הניתן לניהול. נכון לסוף 2024, כ-31.6 מיליון בני אדם ברחבי העולם מקבלים טיפול ART, המהווים כ-77% מכלל נשאי ה-HIV. זהו שיפור משמעותי לעומת המצב לפני עשור.

הטיפול המודרני מבוסס על שילוב של תרופות אנטי-רטרו-ויראליות שנלקחות פעם ביום. החידוש המשמעותי הוא שכיום קיימות גם אפשרויות טיפול בזריקות ארוכות טווח: שילוב Cabotegravir/Rilpivirine (הידוע בשם המסחרי Cabenuva) ניתן כזריקה אחת לחודש או אחת לחודשיים ומאפשר למטופלים מתאימים להימנע מנטילת כדורים יומית. המעבר מטיפול יומי לזריקות תקופתיות נחשב בעיני מומחים לאחת המהפכות הגדולות ביותר מאז פיתוח ה-ART בשנות ה-90.

הישג מרכזי נוסף הוא העיקרון U=U - Undetectable equals Untransmittable. מחקרים הוכיחו שכאשר מטופל מקבל טיפול קבוע ועומס הנגיף בדמו יורד לרמה בלתי ניתנת לגילוי, הוא לא מסוגל להעביר את הנגיף לאחרים, גם בקיום יחסי מין ללא קונדום. מדיניות U=U אומצה באופן מלא על ידי ארגון הבריאות העולמי ורוב מערכות הבריאות בעולם והיא נחשבת להישג חברתי ובריאותי אדיר. עיקרון זה שינה באופן מהותי את חיי המטופלים והפחית את הסטיגמה סביב המחלה.

מניעת HIV: כלים חדשים במאבק בהדבקות חדשות

מעבר לטיפול בנשאים, פותחו בשנים האחרונות כלים יעילים למניעתHIV . PrEP (Pre-Exposure Prophylaxis - טיפול מניעתי לפני חשיפה - הוא כדור יומי או לפי דרישה המיועד לאנשים בסיכון גבוה להדבקה. מחקרים מראים שנטילה קבועה של PrEP עשויה להפחית את הסיכון להדבקה ב-HIV ביותר מ-99%.

החידוש האחרון בתחום המניעה הוא Lenacapavir - תרופה הניתנת בזריקה אחת לחצי שנה, שנמצאת כיום במחקרים קליניים מתקדמים ומראה יעילות גבוהה במניעת הדבקה. תרופה זו עשויה לשנות את פני המניעה, במיוחד עבור אוכלוסיות שמתקשות לקחת תרופות יומיות.

כלי נוסף הוא PEP (Post-Exposure Prophylaxis - טיפול לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV. מדובר בטיפול בן 28 יום שיש להתחיל תוך 72 שעות מהחשיפה, וככל שמתחילים מוקדם יותר, כך היעילות גבוהה יותר. PEP זמין בבתי חולים ובמרפאות ויכול למנוע הדבקה במקרי חירום כמו קרע בקונדום או תקיפה מינית.

נתוני HIV בעולם: המטרות הגלובליות של UNAIDS ו-WHO

ארגון הבריאות העולמי ו-UNAIDS הציבו מטרות שאפתניות לשנת 2025: 95% מכלל נשאי ה-HIV יידעו על מצבם, 90% מהיודעים יקבלו טיפול ו-86% מהמטופלים יהיו בדיכוי ויראלי מלא. למרות ההתקדמות המשמעותית, העולם עדיין לא עומד ביעדים אלה. פערים משמעותיים קיימים במדינות עניות ולא מפותחות, שבהן הגישה לבדיקות HIV ולטיפול מוגבלת.

מעבר למדדים המספריים, נותרים אתגרים משמעותיים: הסטיגמה החברתית סביב HIV עדיין משפיעה על נכונות של אנשים להיבדק ולחשוף את מצבם; קבוצות אוכלוסיה מסוימות, כמו צעירים והומוסקסואלים, עדיין נמצאות בסיכון גבוה במיוחד; והמחסור בתשתיות בריאות במדינות מתפתחות מקשה על הפצת הטיפול והמניעה.

למה המגיפה לא נעצרת?

המאבק ב-HIV הוא סיפור של התקדמות מרשימה לצד אתגרים מתמשכים. הטכנולוגיה הרפואית התקדמה באופן דרמטי, ומי שמאובחן עם HIV היום ומקבל טיפול יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים כמו כל אדם אחר. החידושים בתחום הזריקות ארוכות הטווח והמניעה מבטיחים עתיד שבו הדבקות חדשות ימשיכו לרדת.

המגיפה עדיין כאן אבל לעומת הכאוס של שנות ה-80, כלים הרפואה מאפשרים לעצור אותה. הטכנולוגיה מתקדמת, הטיפולים משתפרים והמניעה הופכת נגישה יותר. האתגר עכשיו הוא להנגיש את הכלים האלה גם למי שנמצא מחוץ למרכזי הבריאות ולהמשיך להיאבק בסטיגמה שמעכבת אנשים מלהיבדק ולקבל טיפול.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)