חומרים מסוכנים במוצרי שיין - כשליש מהבגדים חורגים ממגבלות האיחוד האירופאי

ארגון איכות הסביבה הבינלאומי גרינפיס פרסם השבוע (23 בנובמבר 2025) דו"ח שחושף את אחד הסודות המטרידים ביותר של תעשיית האופנה המהירה: מוצרי SHEIN - ענקית האופנה המקוונת הסינית, שהפכה לאתר האופנה הפופולרי בעולם, עם 363 מיליון ביקורים בחודש - מכילים חומרים רעילים ומסוכנים בריכוזים החורגים באופן משמעותי מהמותר בחוק.

החקירה, שכללה רכישה ובדיקה של 56 מוצרים בשמונה מדינות כולל ישראל, מגלה כי כ-32% מהמוצרים חורגים מתקנות REACH של האיחוד האירופאי המסדירות שימוש בחומרים מסוכנים. הדו"ח מצביע על כשל מערכתי בפיקוח על תעשיית הפאסט-פאשן, האופנה המהירה המייצרת אלפי פריטים חדשים מדי יום במחירים הנמוכים, תוך ניצול פרצות משפטיות ואי אכיפת תקנות הגנת הצרכן והסביבה.

מה זה פאסט-פאשן ולמה SHEIN היא בעיה?

פאסט-פאשן, או אופנה מהירה, היא מודל עסקי המבוסס על ייצור מסיבי של בגדים זולים בהשראת טרנדים אקטואליים, המיועדים לשימוש קצר טווח. SHEIN לקחה את המודל הזה לקיצוניות חסרת תקדים: החברה מעלה אלפי עיצובים חדשים מדי יום (מעל 10,000 בימי שיא), מנטרת טרנדים בזמן אמת, מעתיקה עיצובים באמצעות בינה מלאכותית ומייצרת במפעלים סיניים הפועלים תחת לחץ קיצוני. התוצאה: כחצי מיליון פריטים שונים מוצעים בכל רגע באתר, רובם זמינים למספר שבועות בלבד.

ההכנסות של SHEIN זינקו מ-23 מיליארד דולר בשנת 2022 ל-38 מיליארד דולר אשתקד, מה שהופך אותה לחנות האופנה המקוונת הגדולה בעולם. אבל מאחורי המחירים הנמוכים והזמינות הבלתי מוגבלת מסתתר מחיר כבד: זיהום סביבתי, חשד לניצול עובדים לכאורה ובמקרה זה - חשיפה לחומרים מסוכנים.

המחקר: 56 מוצרים משמונה מדינות, כולל ישראל

בין מאי ליוני 2025, חוקרי גרינפיס רכשו 56 פריטי לבוש ונעליים מחנויות SHEIN המקוונות באוסטריה, גרמניה, ישראל, פורטוגל, ספרד, שוודיה, שוויץ ותאילנד, וכן שני פריטים מחנות פופ אפ של SHEIN בפרנקפורט, גרמניה. המוצרים כללו נעליים, שמלות, מעילים ופיג'מות למבוגרים וכן 17 פריטים לילדים. כל המוצרים נשלחו למעבדה מוסמכת ועצמאית בגרמניה - מכון הסביבה של ברמן (Bremer Umweltinstitut) - לביצוע בדיקות מקיפות.

שקית משלוח של SHEIN. צילום: שאטרסטוק

המעבדה ערכה תחילה סדרת בדיקות מקדימות, כולל בדיקות בייליישטיין לזיהוי הלוגנים, בדיקות ריח ובדיקות דחיית מים ושמן, כדי לקבוע אילו חומרים יש לבדוק בכל מוצר. לאחר מכן נלקחו דגימות מחלקים חשודים של המוצרים ונבדקו מגוון רחב של חומרים מסוכנים הנפוצים בטקסטיל.

התוצאות מדאיגות: ב-18 מתוך 56 המוצרים שנבדקו - כלומר 32% - נמצאו 11 חומרים מסוכנים שונים מחמש קבוצות כימיות בריכוזים החורגים מהמותר על-פי תקנות REACH של האיחוד האירופאי. תקנות אלו, המחייבות את היצרנים לרשום, להעריך ולהחליף חומרים מסוכנים במוצריהם, נחשבות לאחת מתקנות ההגנה החזקות בעולם על צרכנים וסביבה. העובדה ש-SHEIN חורגת מהן באופן שיטתי מעידה על כשל מערכתי. בחלק מהמוצרים, הריכוזים היו גבוהים במיוחד - עד פי 3,269 מהמותר בחוק.

החומרים המסוכנים שנמצאו: מה הם הסיכונים?

"כימיקלים לנצח" שלא נעלמים - החומרים המדאיגים ביותר הם PFAS, חומרים שנשארים בסביבה אלפי שנים ומצטברים בגוף, במים ובקרקע. הם משמשים כדי להפוך מעילים לעמידים למים ולכתמים.

בחקירה נמצאו שבעה מעילים עם ריכוזים חריגים, כאשר במעיל אחד (שנרכש בישראל) הריכוז היה פי 3,269 מהמותר - הגבוה בכל הדו"ח העולמי. החומרים נחשדים כמסרטנים, פוגעים בפוריות ובהתפתחות ילדים, מחלישים את המערכת החיסונית ועלולים לפגוע בכבד ובכליות.

חומרי ריכוך בנעליים – פתלטים, חומרי ריכוך המופיעים בעיקר בנעליים ובתיקים, היו השכיחים ביותר: 14 מוצרים חרגו מהמגבלות, חלקם בפי 100-200. החומרים מפריעים למערכת ההורמונלית, פוגעים בפוריות ובהתפתחות ילדים וקשורים להפרעות קשב ולירידה באיכות הזרע.

מתכות כבדות וחומרים מסרטנים – עופרת, שנמצאה בשלושה מוצרים, מזיקה במיוחד לילדים ופוגעת בהתפתחות המוח ובלמידה. קדמיום (מסרטן חשוד) נמצא בנעל נשים. פורמלדהיד - המשמש כדי למנוע קמטים - נמצא בתחפושת ילדים בריכוז פי 3.5 מהמותר. החומר עלול לפגוע ב-DNA ולגרום לסרטן.

אילו מוצרים נרכשו בישראל?

חמישה מוצרים נרכשו בישראל במסגרת החקירה. שניים מהם חרגו באופן קיצוני מהמגבלות: סנדלי נשים נמצאו מכילים חומרי ריכוך רעילים בריכוז של פי 28 מהמותר, לצד מתכות כבדות וחומרים מסרטנים. אך המקרה החמור ביותר היה מעיל גשם לנשים שהכיל "כימיקלים לנצח" בריכוז פי 3,269 מהמותר - הריכוז הגבוה ביותר בכל הדו"ח העולמי. שלושה מוצרים נוספים הכילו חומרים מסוכנים ברמות נמוכות יותר, כולל חולצות לגברים, נשים וילדים.

איך מתרחשת החשיפה? מהעור למזון

חשיפה לחומרים מסוכנים בטקסטיל מתרחשת במספר דרכים. הדרך הנפוצה ביותר היא דרך העור, במיוחד בעת הזעה, שמקלה על שחרור החומרים מהבד. דרך נוספת היא שאיפת סיבי טקסטיל זעירים הנמצאים באוויר. בקרב תינוקות וילדים קטנים, מציצת בדים מהווה דרך חשיפה משמעותית. בסופו של דבר, החומרים נכנסים גם לסביבה דרך שטיפה של הבגדים, כאשר החומרים משתחררים למי השפכים ומשם לנחלים ולים, או דרך השלכה של הבגדים, שמזהמים קרקע ומקורות מים. חלק מהחומרים, כמו PFAS ופתלטים, מצטברים בשרשרת המזון ומגיעים בחזרה לצלחת שלנו דרך דגים, ירקות וחלב.

SHEIN הבטיחה שיפורים אך המצב החמיר

בחקירת גרינפיס הקודמת משנת 2022, 15% מהמוצרים חרגו מהמגבלות. SHEIN הבטיחה אז לתקן את המצב, הסירה את המוצרים הבעייתיים ופרסמה רשימת חומרים אסורים. בתחילת 2025 החברה טענה שביצעה מעל 2 מיליון בדיקות והפסיקה עבודה עם 260 ספקים בעייתיים.

אולם, החקירה הנוכחית מגלה שהמצב למעשה החמיר: 32% מהמוצרים חורגים מהמגבלות - יותר מכפול לעומת 2022. גרינפיס מזהה דפוס מדאיג: SHEIN מסירה מוצרים בודדים שנחשפו, אך מחליפה אותם במוצרים כמעט זהים עם אותם חומרים מסוכנים. נוכח חצי מיליון המוצרים המוצעים ואלפי הספקים בסין, החברה פשוט לא מסוגלת לפקח וההבטחות נשארות על הנייר.

הפירצה המשפטית: איך SHEIN עוקפת את החוק?

SHEIN מנצלת פרצה בחקיקה האירופאית: בעוד היא שולחת מוצרים ישירות מסין לצרכנים, היא עוקפת את חובת הבדיקה והרישום של חומרים מסוכנים. האחריות מוטלת מבחינה משפטית על הקונים הפרטיים, דבר שברור שלא ניתן לאכוף.

בשנת 2024 נכנסו לאיחוד האירופאי 4.6 מיליארד חבילות קטנות מסין - 145 בכל שנייה, רובן מ-SHEIN ו-Temu. החברות מנצלות את חוק הפטור ממכס למשלוחים קטנים, ולפי הערכות 65% מהחבילות מדווחות בערך נמוך מהאמיתי כדי להימנע מבדיקות. רשויות המכס לא מסוגלות להתמודד עם הנפח העצום. צרפת קנסה את SHEIN ב-40 מיליון יורו ואיטליה במיליון יורו נוסף בשנת 2025 על הטעיית צרכנים, אך עבור חברה עם הכנסות של 38 מיליארד דולר, אלה סכומים זניחים.

מהרס סביבתי לניצול אנושי

SHEIN היא רק קצה הקרחון של בעיה מערכתית. מאז 2000 ייצור הלבוש העולמי יותר משולש - 180 מיליארד פריטים בשנה, כאשר 10%-40% מושמדים מבלי שנמכרו אפילו פעם. במקביל, כל פריט נלבש פחות: בין השנים 2000 ל-2015 מספר הלבישות הממוצע ירד ב-35% לפני שהבגד נזרק. התוצאה: 120 מיליון טון פסולת טקסטיל בשנה ברחבי העולם, רובה מסתיימת במזבלות ובנהרות במדינות עולם שלישי.

תעשיית האופנה אחראית ל-8% מפליטות גזי החממה העולמיות - יותר מכל חברות התעופה והספנות הבינלאומיות. מעל שני שליש מהסיבים הם סינתטיים (נפט מעובד) שמשחררים מיקרופלסטיק בכל שטיפה - זיהום שחוזר אלינו דרך המזון.

המחיר האנושי כבד לא פחות: מיליוני עובדי מתפרות משתכרים שכר רעב במפעלים מסוכנים ובתת תנאי עבודה. קריסת מתחם רנא פלאזה בבנגלדש בשנת 2013, שגבתה 1,100 קורבנות, חשפה את האכזריות של המערכת, שממשיכה עד היום.

הקריאה לחרם

גרינפיס דורשת חקיקה מקיפה "נגד פאסט-פאשן" הכוללת שלושה מרכיבים: היטל על כל פריט פאסט-פאשן כך שהיצרנים ישאו בעלויות הנזק; איסור על פרסום פאסט-פאשן ברשתות חברתיות; ותמיכה במודלים מעגליים כמו יד שנייה, החלפה ותיקונים. צרפת עשתה צעד ראשון: ביוני 2025 אימצה חוק המטיל היטל של 5-10 יורו לפריט ואוסר על פרסום, אך בעקבות לחץ לוביסטי הוא צומצם רק לפלטפורמות כמו SHEIN ו-Temu. גרינפיס דורשת גם לסגור את הפרצות המשפטיות: להחיל את חוקי הכימיקלים על כל המוצרים הנמכרים באיחוד האירופאי, להטיל אחריות משפטית על הפלטפורמות ולאפשר השעיית פלטפורמות במקרים של הפרות חוזרות.

סייגים והערות חשובות

חשוב לדעת: המחקר בדק 56 מוצרים בלבד ואינו מייצג את כל מוצרי SHEIN. ריכוזי החומרים משתנים בין מוצרים ואצוות ייצור שונות. לא כל חשיפה גורמת בהכרח לנזק בריאותי מיידי - הסיכון תלוי במשך החשיפה, בתדירות ובמאפיינים אישיים.

קבוצות בסיכון מוגבר: ילדים, נשים בהריון ובהנקה, ואנשים עם מצבים רפואיים קיימים או רגישות כימית. במקרה של חשש לחשיפה, למשל תינוק שמכניס לפה לעתים קרובות בגד מ-SHEIN, מומלץ להתייעץ עם רופא.

המסר המרכזי: התחייבויות וולונטריות של חברות אינן מספיקות. נדרשת רגולציה מחייבת ואכיפה קפדנית כדי להגן על הצרכנים והסביבה מפני חומרים מסוכנים המיוצרים בפאסט-פאשן.

(צילום ראשי: שאטרסטוק)