תופעות עונות המעבר: מה קורה לגוף שלנו בסתיו ואיך להתמודד?

מדי שנה עם תחילת הסתיו מדווחים רופאי משפחה ברחבי הארץ על עלייה בפניות של חולים שסובלים מתופעות אופייניות לעונת המעבר. השינויים הפתאומיים בטמפרטורה, המעבר משעות אור ארוכות לימים קצרים יותר ושינויי הלחות באוויר משפיעים על מערכת החיסון שלנו. תסמיני דרכי נשימה עליונות, אלרגיות, החמרה במחלות כרוניות ושינויים במצב הרוח הם רק חלק מהתופעות שמאפיינות את העונה. מומחים ממליצים להכיר את התופעות האופייניות לעונה זו ולהיערך אליהן מראש כדי למנוע סיבוכים ולשמור על בריאות אופטימלית לאורך כל השנה.

עונות המעבר מציבות אתגר ייחודי למערכת החיסון. המעבר מהחום הכבד של הקיץ לטמפרטורות הנמוכות יותר של הסתיו והחורף גורם לגוף שלנו לקשיי הסתגלות. כשהטמפרטורות משתנות במהלך היום בעשרות מעלות, כפי שקורה בישראל בסתיו, מערכת החיסון עובדת שעות נוספות כדי לווסת את טמפרטורת הגוף. בנוסף, האוויר הקר והיבש מייבש את הרירית באף ובגרון, שהם קו ההגנה הראשון שלנו מפני חיידקים ונגיפים. כשהרירית יבשה, היא פחות יעילה בלכידת גורמים מזיקים ובמניעת חדירתם לגוף. גם הירידה בשעות האור משפיעה על ייצור ויטמין D, שלו תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון. לאור היום יש גם קשר לייצור הורמוני מלטונין וסרוטונין, המשפיעים על מצב הרוח, הערנות והוויסות החיסוני.

הצטננות ושפעת בעונת הסתיו

הסתיו מביא עימו עלייה בשכיחות של מחלות דרכי נשימה עליונות. הסיבה לכך היא שילוב של מספר גורמים שפועלים יחד: ראשית, עם תחילת העונה הקרה אנשים מבלים יותר זמן במקומות סגורים ומאווררים פחות, מה שמגביר את ההידבקות. שנית, הנגיפים הגורמים להצטננות ולשפעת משגשגים טוב יותר באוויר קר ויבש. שלישית, מערכת החיסון שלנו עלולה להיחלש בגלל התנאים האקלימיים והתאמת הגוף למזג האוויר המשתנה.

הצטננות. דרך כלל התסמינים חולפים תוך שבוע. אילוסטרציה: שאטרסטוק

תסמיני ההצטננות כוללים נזלת, כאבי גרון, שיעול, כאבי ראש וחולשה. בדרך כלל התסמינים חולפים תוך שבוע, אך במקרים של החמרה או אם התסמינים נמשכים מעל עשרה ימים, חשוב לפנות לרופא. זה נכון במיוחד עבור קשישים, ילדים קטנים ואנשים עם מחלות כרוניות, שנמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים. החיסון השנתי נגד שפעת, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, יכול להפחית משמעותית את הסיכון למחלה ולסיבוכיה.

אלרגיות עונתיות בסתיו

רבים מזהים את האביב כעונת האלרגיות, אך הסתיו יכול להיות לא פחות מאתגר. בסתיו פורחים עשבים שונים שמפיצים אבקה, לצד העלים הנושרים והלחות היחסית הגבוהה בתחילת העונה שיוצרים סביבה מתאימה לגדילת עובש, המוכר כאלרגן שכיח. בשנים האחרונות מדווחים חוקרים כי שינויי האקלים גורמים לעונת האבקה להתחיל מוקדם יותר ולהימשך זמן רב יותר, מה שמסביר את העלייה המתמשכת במקרי האלרגיה גם בסתיו.

תסמיני האלרגיה העונתית כוללים התעטשויות חוזרות, גרד באף ובעיניים, נזלת מימית, גודש באף ועיניים אדומות ודומעות. לעתים האלרגיה יכולה גם להחמיר תסמינים של אסתמה אצל אנשים שסובלים ממנה.

רופאים ממליצים להתחיל טיפול נוגד היסטמיני כבר עם תחילת העונה, גם לפני הופעת התסמינים, כדי למנוע את התפתחותם. חשוב לעקוב אחרי תחזיות האבקה היומיות ולהימנע מפעילות בחוץ בימים עם ריכוזים גבוהים של אבקה באוויר.

דיכאון עונתי: הימים הקצרים משפיעים על מצב הרוח

אחת התופעות המוכרות של עונות המעבר היא הדיכאון העונתי. במינוח הרפואי הוא מכונה SAD, ראשי תיבות של Seasonal Affective Disorder, שמשמעותו הפרעה רגשית עונתית. מדובר בסוג של דיכאון שמופיע בדרך כלל עם תחילת הסתיו ונמשך עד האביב, כשהימים קצרים יותר ורמות האור הטבעי נמוכות. חוקרים מאמינים שהירידה בחשיפה לאור משפיעה על ייצור הורמונים במוח שמווסתים את מצב הרוח ואת מחזור השינה.

תסמיני הדיכאון העונתי כוללים עצב מתמשך, חוסר אנרגיה, תחושת כבדות בגוף, הגברת התיאבון במיוחד לפחמימות, הגברת השינה ונסיגה חברתית. בניגוד לדיכאון רגיל, הדיכאון העונתי מופיע באופן צפוי בכל שנה מחדש באותה תקופה. הטיפול המקובל כולל חשיפה מבוקרת לאור בהנחיית רופא, פעילות גופנית קבועה ולעתים טיפול תרופתי. במקרים קלים יותר, הקפדה על יציאה לאור יום טבעי בשעות הבוקר יכולה להקל על התסמינים. חשוב לדעת כי דיכאון עונתי אינו חולשה נפשית אלא תגובה ביולוגית מוכרת הניתנת לטיפול יעיל.

החמרה במחלות כרוניות בעונות המעבר

אנשים עם מחלות כרוניות מדווחים לעתים קרובות על החמרה בתסמינים בעונות המעבר. חולי אסתמה מרגישים שהמחלה פחות מאוזנת, עם עלייה בקוצר נשימה, צפצופים ושיעול. הסיבות כוללות את האוויר היבש והקר שמגרה את דרכי הנשימה, עלייה ברמות האלרגנים באוויר והשכיחות הגבוהה יותר של זיהומי דרכי נשימה שיכולים לעורר התקפי אסתמה.

גם חולי דלקות פרקים, כמו דלקת פרקים שגרונית או דלקת מפרקים ניוונית, מדווחים על הגברת כאבים ונוקשות בפרקים עם שינויי מזג האוויר. השינויים במזג האוויר משפיעים על הנוזל במפרקים ועל רמות הדלקת. בנוסף, אנשים עם מחלות לב וכלי דם צריכים להיזהר במיוחד, כיוון שהאוויר הקר גורם להתכווצות כלי הדם ויכול להעלות את לחץ הדם ולהגביר את העומס על הלב.

תינוקות וילדים: קבוצת סיכון בעונות המעבר

מערכת החיסון של תינוקות וילדים צעירים עדיין אינה בשלה לגמרי, ולכן עונות המעבר הן עבורם תקופה רגישה במיוחד. עם הירידה בטמפרטורות והשינויים בלחות ובאוויר, נצפית עלייה בשכיחות של מחלות דרכי נשימה, החל מהצטננות ושפעת ועד ברונכיט, צריבות בעיניים ודלקת ריאות. לפי דו"חות משרד הבריאות, נרשמת מדי שנה עלייה של כ-30% בפניות למרפאות ילדים בין ספטמבר לדצמבר, בעיקר בשל נגיפי RSV (נגיף נשימתי סינציציאלי), שפעת ופריינפלואנזה, הנפוצים במיוחד בגיל הרך.

מספר גורמים מחמירים את התופעה: המעבר של פעוטות למעונות וגנים בסתיו גורם לחשיפה מוגברת להידבקות, השינויים החדים במזג האוויר בין יום חם ללילה קר מגבירים את הסיכון להתקררות, והאוויר היבש פוגע ברירית האף ומאפשר לנגיפים לחדור בקלות רבה יותר.

הנקה מספקת לתינוק נוגדנים טבעיים ומפחיתה את הסיכון לזיהומים. משרד הבריאות ממליץ לחסן תינוקות וילדים מעל גיל חצי שנה מדי סתיו נגד שפעת, ובשנים האחרונות נכנס לשימוש גם נוגדן חדש לתינוקות צעירים למניעת RSV. חשוב לאוורר את חדר הילדים לפחות פעמיים ביום גם בימים קרים, ולשמור על לחות באוויר באמצעות מכשיר אדים קרים או קערית מים ליד מקור החום. ההקפדה על היגיינה במסגרות החינוך, כולל שטיפת ידיים, ניקוי צעצועים והימנעות משליחת ילד חולה לגן, יכולה להפחית משמעותית את ההידבקות.

חשוב לפנות לרופא אם מופיעים קוצר נשימה, נשימות מהירות, עייפות חריגה, סירוב לאכול או לשתות, או חום גבוה שנמשך מעל 48 שעות. בתינוקות עד גיל שלושה חודשים, כל חום מעל 38 מעלות מחייב בדיקה רפואית מיידית.

איך להתמודד עם הסתיו?

ההיערכות לעונות המעבר מתחילה בהבנה שזה תהליך טבעי שדורש התאמות בשגרת היום. ראשית, מומלץ להתחסן נגד שפעת בתחילת הסתיו, במיוחד אם אתם בקבוצת סיכון. חסינות בעקבות החיסון לוקחת מספר שבועות, לכן כדאי להתחסן כבר בספטמבר או אוקטובר. שנית, חשוב לשמור על חום הגוף ולהתלבש בשכבות, כך שתוכלו להוריד או להוסיף בגדים בהתאם לשינויי הטמפרטורה במהלך היום. שלישית, שימרו על לחות מתאימה בבית באמצעות מכשירי אדים או קערות מים, כדי למנוע יובש של הרירית באף ובגרון. כמו כן, המשיכו בפעילות גופנית סדירה, רצוי בשעות האור הטבעי, כדי לחזק את מערכת החיסון ולשפר את מצב הרוח.

בנוסף, שימרו על תזונה מאוזנת עשירה בפירות וירקות, ושקלו תוספי ויטמין D במידת הצורך לאחר התייעצות עם רופא. לבסוף, שינה איכותית היא גורם משמעותי שיכול לסייע בהקלת התופעות כיוון שהיא קריטית לתפקוד תקין של מערכת החיסון. 

מתי חובה לפנות לרופא?

למרות שרוב התופעות של עונות המעבר הן זמניות ועוברות מעצמן, יש מצבים שבהם חשוב לפנות לייעוץ רפואי. אם תסמיני ההצטננות נמשכים מעל עשרה ימים, אם יש חום גבוה מעל 38.5 מעלות שנמשך יותר משלושה ימים, או אם יש קוצר נשימה משמעותי, חשוב לפנות לרופא. כמו כן, אם אתם סובלים מכאבי אוזניים, כאב גרון חמור שמקשה על בליעה, או שיעול עם ליחה בצבע ירוק או עם דם, זה מצריך בדיקה רפואית.

בנוגע לדיכאון העונתי, אם התסמינים משפיעים על התפקוד היומיומי, על היכולת לעבוד או לשמור על קשרים חברתיים, או אם יש מחשבות על פגיעה עצמית, יש לפנות מיד לעזרה מקצועית. גם החמרה משמעותית במחלות כרוניות, כמו התקפי אסתמה תכופים או כאבי פרקים שלא מגיבים לטיפול הרגיל, מחייבת ייעוץ רפואי ובחינה מחדש של התרופות והטיפול.

לסיכום, עונות המעבר ובמיוחד הסתיו מהוות אתגר בריאותי שחוזר על עצמו מדי שנה. הבנת התופעות האופייניות לעונה זו, החל מהצטננויות ושפעת, דרך אלרגיות ודיכאון עונתי ועד החמרה במחלות כרוניות, מאפשרת להיערך טוב יותר ולמנוע סיבוכים. עם ההיערכות הנכונה, שכוללת חיסונים בזמן, לבוש מתאים, שמירה על לחות, פעילות גופנית ותזונה נכונה, ניתן לעבור את עונת המעבר בבריאות ובנוחות.

חשוב לזכור שכל גוף מגיב אחרת לשינויים העונתיים ומה שעובד עבור אדם אחד לא בהכרח יעבוד עבור אחר. עונות המעבר משפיעות על הגוף בדרכים רבות – מהצטננויות ואלרגיות עונתיות ועד דיכאון עונתי, אך עם מודעות מוקדמת והתאמות פשוטות אפשר לעבור את התקופה הזו בבריאות. הקשבה לגוף, היענות מהירה לתסמינים ופנייה לרופא במקרה של ספק, הם המפתח לשמירה על בריאות אופטימלית לאורך כל השנה.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)