התפרצות צ'יקונגוניה בסין: הקורונה של 2025?

אוגוסט 2025 ושוב סין עומדת מול משבר בריאות ציבורי – הפעם בעקבות התפרצות מחלה טרופית מסוכנת: צ'יקונגוניה. מאז תחילת התפרצות הנגיף במחוז גואנגדונג נרשמו מעל 7,000 מקרי הדבקה מאושרים. זו ההתפשטות הגדולה ביותר של וירוס המועבר בעקיצת יתושים שידעה סין אי פעם. התגובה לעצירת התפשטות המחלה כוללת שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, אכיפה נוקשה ושיטות ביולוגיות חדשניות – מפריסת רחפנים לזיהוי מקורות רבייה, דרך הטלת קנסות על אי־סילוק מים עומדים ועד שימוש בדגים טורפי זחלים לעצירת הנגיף.

מצב חירום בבריאות הציבור

ההתפרצות הנוכחית של מחלת צ'יקונגוניה מהווה תקדים בסין. מוקד ההתפרצות הוא בעיר פושאן שבמחוז גואנגדונג. המחלה מועברת בעיקר על ידי יתושי Aedes aegypti ו־Aedes albopictus, הפעילים בשעות היום ומוכרים כנשאים של מחלות טרופיות נוספות. הרשויות מגדירות את האירוע כמצב חירום בבריאות הציבור, שכן האוכלוסיה המקומית חסרת חיסון טבעי. השפעת שינויי האקלים והגברת תנועת נוסעים בינלאומית תורמות לחדירת מחלות טרופיות לאזורים חדשים – תופעה שמדאיגה ארגוני בריאות בכל העולם.

כאב שלא עוזב: מה קורה לנדבקים?

וירוס הצ'יקונגוניה מתאפיין בתסמינים מיידיים וכרוניים הפוגעים באיכות החיים של החולים באופן דרמטי. התסמין העיקרי והמאפיין ביותר הוא כאב מפרקים עז וחד, במיוחד בידיים וברגליים, שנחווה לרוב כתחושה של "שריפה" או "פטיש" הפוגע במפרקים. כאב זה כה חמור עד שחולים רבים מתקשים ללכת זקוף ומאמצים תנוחה כפופה. פירוש המילה "צ'יקונגוניה" הוא "להתקפל" – תיאור התנוחה שמאמצים חולים בשל כאבי המפרקים הקשים.

לצד כאבי המפרקים המתישים, חולים חווים חום גבוה פתאומי שיכול להגיע ל-40 מעלות, פריחה אדומה על הגוף והפנים, ולעתים גם נפיחות במפרקים הפגועים. תסמינים נוספים כוללים עייפות קיצונית, כאבי שרירים וראש עזים ורגישות קיצונית לאור.

למרות שרוב החולים מחלימים תוך שבועיים, כ־30%–40% ממשיכים לסבול מכאבי מפרקים כרוניים חודשים ואף שנים לאחר ההידבקות. מבוגרים מעל גיל 65, חולים במחלות מפרקים קיימות ובעלי מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. במקרים חמורים עלולים להופיע סיבוכים נוירולוגיים, דלקות לב ודלקת קרום המוח, מה שהופך את המחלה למחלה טרופית מסוכנת בעלת פוטנציאל נכות.

מאפריקה לסין: הנגיף הוותיק והאיום המודרני

הנגיף התגלה לראשונה ב־1952 בטנזניה ומקורו באזורים טרופיים של אפריקה. במשך שנים הוא נשמר במחזור בין יתושי האדס וקופים והחל להתפשט לאסיה בשנות ה־60. גל משמעותי אירע בין השנים 2004–2006 באי ראוניון, שם נדבקו מאות אלפים. בשנים 2013–2014 הגיע הנגיף לאמריקה. שינויי אקלים, התחממות גלובלית ונדידת יתושים אפשרו לוירוס המועבר בעקיצת יתושים זה להגיע גם לאירופה, למזרח התיכון וכעת גם לסין.

 אנשי איכות הסביבה מרססים קוטלי חרקים באמצעות מכונות ערפל במבנה מגורים כדי להרוג יתושי Aedes ואנופלס ולמנוע קדחת דנגי, מלריה וצ'יקונגוניה, אינדונזיה 2025. צילום: שאטרסטוק

רחפנים, דגים וקנסות: הנשק הסיני נגד יתושים

התגובה הסינית להתפרצות משלבת טכנולוגיות מתקדמות עם שיטות אכיפה קפדניות. רחפנים מיוחדים פרושים ברחבי האזורים הפגועים לסריקה ואיתור מוקדי רבייה של יתושים, בעיקר במקומות עם מים עומדים כגון מכלי מים, צמיגים ישנים וערוצי ניקוז. הרחפנים מצוידים בטכנולוגיית ריסוס מדויקת המאפשרת טיפול ממוקד במוקדי הרבייה ללא פגיעה בסביבה הרחבה.

בנוסף לטיפול מהאוויר, הרשויות משתמשות בשיטות ביולוגיות חדשניות: פריסת דגים טורפי זחלים באזורי מים טבעיים, שחרור יתושי אדס זכרים מעוקרים שמתחרים עם הזכרים הפוריים, והכנסת יתושים מזן טורף שאוכל את זחלי האדס. שיטות אלו מהוות חלק ממאמץ כולל להפחתת אוכלוסיית היתושים הנושאים את הווירוס ללא שימוש מופרז בחומרי הדברה כימיים. התגובה כוללת גם התקנה מקיפה של רשתות מגן על חלונות ופתחים, הפצת תכשירי דחיית יתושים בציבור ופעילות הסברה נרחבת בקרב האוכלוסיה לגבי דרכי מניעה אישיות.

מחאה ציבורית נגד האכיפה הנוקשה

הרשויות הסיניות מיישמות מדיניות אכיפה נוקשה במטרה לחסל את מקורות רבייה של היתושים. אזרחים הנתפסים עם מים עומדים בסביבתם עלולים לקבל קנסות של עד 10,000 יואן (כ-1,400 דולר) ובמקרים חמורים אף ניתוק זמני של חשמל לדירות או לעסקים סוררים.

מדיניות הבקרה כוללת גם ביקורות פתע של רשויות הבריאות בבתים פרטיים, לרבות לקיחת דגימות דם מתושבים לבדיקת נוכחות הוירוס. סרטון שהתפרש ברשתות החברתיות המקומיות, המתעד שוטרים הנכנסים בלילה לבית משפחה לצורך נטילת דגימות דם מילדים, עורר מחאה ציבורית על התערבות מופרזת של השלטון בפרטיות האזרחים.

בשלבים הראשונים של ההתפרצות הוטלו גם צווי בידוד ביתי על חשודים בהידבקות, אך הוראות אלו הוסרו לאחר שהתברר כי הוורוס אינו מועבר מאדם לאדם אלא אך ורק באמצעות עקיצת יתוש נשא.

"לא לנסוע לסין": העולם חושש מהתפשטות נוספת

המרכזים לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) פרסמו אזהרת נסיעות ברמה 2 לסין, הקוראת לנוסעים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים ולהימנע מאזורים עם ריכוז גבוה של יתושים. האזהרה ממליצה על שימוש בדוחה יתושים, לבישת בגדים ארוכים ושהייה במבנים מוגנים בשעות פעילות היתושים.

ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני הסיכון של התפרצות מחלה טרופית זו למדינות נוספות, כאשר טאיוואן כבר דיווחה על מקרה ראשון של הדבקה. מדינות באזור דרום־מזרח אסיה מחזקות את מערכות הבקרה שלהן בנמלי התעופה והים ומכינות תכניות חירום למקרה של התפרצות מקומית.

האם נגיף היתושים יהפוך למגיפה הבאה?

התפרצות צ'יקונגוניה בסין ממחישה כיצד שינויי אקלים, גלובליזציה והתרחבות אזורי היתושים יוצרים סיכון אמיתי להתפשטות מחלות טרופיות לאזורים חדשים. המודל הסיני – שילוב בין טכנולוגיה, אמצעים ביולוגיים ואכיפה – עשוי לשמש השראה למדינות אחרות. יחד עם זאת, השיטות הנוקשות מעוררות דיון על האיזון בין בריאות הציבור לזכויות האזרח, במיוחד לאור לקחי מגיפת הקורונה.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)