מה עומד מאחורי ההחלטה לנתח חולה אונקולוגי ולמה אין בישראל רישום מסודר על הנושא?

כירורגיה אונקולוגית היא הרבה מעבר להסרת גידול. מדובר בתחום שכל החלטה בו מתקבלת תחת ענן של אי ודאות ודורשת איזון עדין בין סיכויי הישרדות, איכות חיים, מורכבות טכנית והבנת רצונות המטופל. במרכז הרפואי הדסה עין כרם מתמודדים עם המורכבות הזו בכל יום – דרך עבודת צוות רב תחומית, שיקול דעת זהיר, ולעתים גם תחת לחץ זמן כבד. אך בעוד הרופאים עושים כל שביכולתם, ברמה הלאומית – התחום נותר ללא בקרה, מדידה או שקיפות. והמחיר? הוא עלול להיות כבד.

אומנות קבלת ההחלטות

הדילמות הטיפוליות בכירורגיה אונקולוגית רבות ומורכבות. לעתים מדובר בגידול גדול שמערב איברים חיוניים, או במטופל עם מחלות רקע משמעותיות או בתמונה אונקולוגית לא חד משמעית. לא תמיד יש תשובה ברורה, וזו בדיוק הנקודה שבה הצוות הרפואי נמדד.

ד"ר יונתן אברהם דמה, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה אונקולוגית של מערכת העיכול, ביה"ח הדסה עין כרם. צילום: הדסה

במרכז הרפואי הדסה עין כרם, כל מקרה אונקולוגי משמעותי נדון במסגרת צוות רב תחומי (Multidisciplinary Tumor Board) הכולל כירורגים, אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים ולעתים גם תזונאים, פסיכולוגים ויועצים נוספים. רק דרך שיח פתוח ומעמיק אפשר לבחור את הדרך הנכונה – בין אם ניתוח, טיפול סיסטמי, או מעקב.

ניתוח – מתי כן ומתי לא?

ההחלטה אם לנתח אינה טריוויאלית. במקרים רבים הטיפול הניתוחי הוא האמצעי היחיד לריפוי, אבל במקרים אחרים ניתוח עלול להזיק יותר מלהועיל. השיקולים כוללים את שלב המחלה, תפקודו הכללי של המטופל, זמינות טיפולים חלופיים ותוחלת החיים הצפויה.

גם כשמתקבלת החלטה לנתח, עולה שאלה מהותית נוספת: עד כמה להרחיק בכריתה? לעתים יש צורך בניתוחים רדיקליים, אך אנחנו תמיד שואפים לשמר תפקוד – של מערכת העיכול, של מערכת השתן, של הפוריות, ולשמור על איכות החיים של המטופל. זהו איזון עדין בין אגרסיביות ניתוחית לאחריות טיפולית.

חדר ניתוח: כשהזמן אוזל והלחץ עולה

כירורגיה אונקולוגית מתוכננת לרוב בקפידה, אך גם לנו יש מצבי חירום. חסימת מעיים מגידול, דימום, סיבוכים זיהומיים – במצבים כאלה אין זמן לשיחות צוות ארוכות, ואו אז נדרשים ניסיון, אינטואיציה קלינית ויכולת להפעיל שיקול דעת מהיר.

אחד היתרונות הגדולים בבית חולים כמו הדסה עין כרם הוא הנגישות המיידית למומחים נוספים במהלך הניתוח. אילוסטרציה: שאטרסטוק

אחד היתרונות הגדולים בבית חולים כמו הדסה עין כרם הוא הנגישות המיידית לצוותים נוספים. אם במהלך ניתוח אונקולוגי מתגלה מעורבות של כלי דם גדולים, ניתן לזמן כירורג כלי דם; אם מתגלה בעיה בשופכן – אורולוג מוזעק; אם נדרש סיוע בהערכה פתולוגית תוך כדי הניתוח – גם זה קיים. זוהי רשת ביטחון קריטית למטופל.

מול הלא נודע – התמודדות עם מקרים נדירים

כירורג אונקולוגי חייב להיות מוכן להפתעות – מקרים נדירים, גרורות בלתי צפויות, או אנטומיה חריגה. כאן נמדדת לא רק מיומנותו הטכנית אלא גם הגמישות המחשבתית והיכולת לשתף פעולה עם מומחים אחרים בזמן אמת. במרכז שלישוני גדול זה לא רק אפשרי, זה חלק בלתי נפרד מהשגרה.

פער בהבנת הסיכון: מה המטופלים לא מבינים?

לא מעט מטופלים מגיעים עם ציפייה ל"תיקון" פשוט של בעיה מסוימת. הם לא תמיד מבינים שהניתוח עצמו – מעבר לסיכון הרפואי – עלול להביא לשינוי בלתי הפיך באורח החיים. חשוב להסביר שהמטרה היא לא רק להסיר את הגידול אלא גם לא להשאיר את המטופל עם נזק תפקודי כבד, כמו סטומה מיותרת, קושי באכילה או כאב כרוני.

ומה קורה ברמה הלאומית? הנושא שלא מדברים עליו

לצערי, אחד האתגרים הגדולים בישראל הוא היעדר רישום לאומי של ניתוחים אונקולוגיים. בניגוד לתחומים אחרים (למשל: ניתוחי לב, השתלות, או ניתוחים בריאטריים), בכירורגיה אונקולוגית אין מאגר ארצי שמרכז נתונים על היקף הניתוחים, מיקומם, תוצאתם ואיכותם.

אף אחד לא יודע כמה ניתוחים אונקולוגיים נעשים בכל שנה בישראל, באיזה בתי חולים, על ידי מי ומה הם שיעורי ההצלחות והסיבוכים. המשמעות היא שגם הרופאים וגם המטופלים פועלים בחשכה. אין יכולת לתעדף מרכזים מצוינים, אין תמריץ ללמוד מהצלחות או מתקלות.

אם אנחנו רוצים לקדם את הרפואה הציבורית ולהבטיח שכל חולה אונקולוגי יקבל טיפול מיטבי, דרוש שינוי מערכתי: רישום, בקרה ושקיפות. אסור להשאיר את שדה הכירורגיה האונקולוגית מאחור.

הכתוב הוא ד"ר יונתן אברהם דמה, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה אונקולוגית של מערכת העיכול, בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)