"הטילים מאיראן שונים ממה שהכרנו" - ראיון עם אלי בין, מנכ"ל מד"א

אנו חווים מלחמה וטילים כבר שנה וחצי, אך מה שקרה בשבועיים האחרונים היה ללא ספק חסר תקדים, כאשר עשרות טילים מאיראן נפלו ברחבי הארץ ומוטטו בניינים שלמים על דייריהם. 35 אלף מתנדבי ועובדי מד"א פעלו ללא הפוגה בכל זירות הלחימה בו זמנית, הצילו אנשים תחת אש, חילצו אותם והיו הראשונים לעזור בכל זירה.

עכשיו, עם הפסקת האש שנכנסה לתוקף, מנכ"ל מד"א אלי בין מעניק ראיון מיוחד ומגלה את האתגרים הייחודיים של הצלת חיים תחת אש. "התרחיש של מלחמה מול איראן הוא לא תרחיש חדש שהופתענו בו", הוא אומר, "אבל הטילים שנורים לעבר ישראל הם בעלי עוצמה שונה ממה שהכרנו במלחמות הקודמות - הם יוצרים הרס רב ורסס גדול שעלול להביא להרג של הרבה אנשים".

איך הגעתם בתוך דקות לכל זירה?

"מגן דוד אדום, כחלק משגרת החירום שלו, יודע לעבור משגרה לחירום באפס זמן. ה-DNA של הארגון, הוא לתרגל את הדברים האלה במשך שנים רבות ובסופו של יום, התרחיש של מלחמה מול איראן הוא לא תרחיש חדש שהופתענו בו או שלא ידענו שעלול לקרות. לא ידענו את התזמון, לא ידענו את השעה, לא ידענו את הדברים העיקריים שהיוו סוד מדינה, אבל בסופו של יום, המדינה ורופאי החירום הכינו את עצמם שנים רבות להתמודדות עם מלחמה רב-זירתית.

מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין. צילום: דוברות מד"א

"צריך לזכור שבסופו של יום, יש פה מורכבות מאוד מיוחדת, כיוון שצריך לנהל פה מערכה שמגיעה מעבר לים עם טילים, והטילים שנורים לעבר ישראל הם טילים בעלי עוצמה שונה ממה שהכרנו במלחמות הקודמות מול חיזבאללה והחמאס, שהנזק שלהם היה בהחלט משמעותי, אבל לא יצר הרס רב ורסס כל כך גדול. הוא לא הרס בניינים ופגע בצורה משמעותית שעלולה להביא להרג של הרבה אנשים. ולכן המוכנות, ההכנה, התרגול והנחישות - כל הדברים האלו עם ה-DNA של הארגון שחי את כל זה יום יום, זה חלק מהתהליכים של יכולת התמודדות טובה עם מצבי קיצון".

חווינו ימים עם מספר זירות במקביל ועם עבודה משמעותית - איך אתם מתמודדים מבחינת היקף הכוחות שלכם?

"אנחנו נמצאים היום בכוח אדם שנמצא בשיאו. כל אנשי מגן דוד אדום מגויסים למשימה הזאת של הצלת חיים. 35 אלף אנשים מתחלקים ביניהם במשמרות ובמוכנות כדי לתת מענה בכלל הזירות בו זמנית במדינת ישראל.

"גופי החירום שצריכים לתת מענה הם כיבוי אש, משטרה, פיקוד העורף ומד"א. ארבעת הגופים האלה מתאמנים לאורך שנים עם חלוקת עבודה מאוד ברורה. מי מחלץ, מי עושה את המפקד, מי מטפל בנפגעים, איך מחלצים אותם, איך מפנים אותם ולאן מפנים אותם.

"התורה הזאת היא חלק מהעבודה שמחולקת בין כלל גופי החירום ולכן כאשר כל גופי החירום מגיעים לזירה, כל אחד יודע את עבודתו. המתכון להצלחה הזאת זו עבודה בלי אגו, לא בין המנהלים, לא בין המפקדים, לא בין בעלי התפקידים, ותודה לאל שעד עכשיו הדברים האלה עובדים בצורה טובה ואנחנו מקווים שהיא תהיה טובה יותר אם נידרש חלילה לאירועים יותר משמעותיים ממה שעברנו עד כה".

איך אתם בעצם מתמודדים עם מצבים של כניסה לזירות תחת אזעקות ואפילו שריפות?

"הצוותים שלנו מתורגלים ומתודרכים לעבודה תוך כדי אזעקות. אנחנו מאמנים אותם, מדברים איתם ומתרגלים איתם באופן שוטף. בכל עלייה למשמרת, ובמיוחד כשיוצאים לאירוע של פעילות טילים או אירוע רב נפגעים, משמעותו שהם עלולים להיפגע, הצוותים מקבלים כבר בדרך תדריך מפורט כיצד להתנהג מבחינת בטיחות וביטחון.

"צריך לזכור שהאיום הוא לא רק הטילים ולא רק האזעקות - יש דברים שיכולים לפגוע בצוותים שלנו, וזה יוביל לכך שלא יהיה מי שיחלץ, לא יהיה מי שיטפל, לא יהיה מי שיפנה. הדברים האלה חשובים לנו כמפקדים בשטח וזה יורד לרמת כל החובשים והפרמדיקים - האנשים שלמעשה מצילים חיים בידיהם. המטרה היא לשמור על החיים שלהם ועל הבטיחות והביטחון שלהם, אבל גם לחתור למגע, להגיע לפצועים ולהציל חיים - זה חלק מהמשימות שלנו.

"לעיתים קרובות מאוד אנשי מד"א ואנשי פיקוד העורף, המשטרה וכלל כוחות הביטחון עושים את העבודה הזאת תוך סיכון חיים ממשי. ראינו את זה בחרבות ברזל ואנחנו רואים את זה עכשיו במלחמה הנוכחית. אבל צריך לזכור שמעבר לתרגולים האלה, אנחנו גם נותנים להם אמצעים ומציידים את האנשים שלנו עם אמצעי מיגון מיוחדים, מתדרכים אותם ועושים את הכל כדי למנוע פגיעה בחייהם.

"הפגיעות הן לא דווקא מטילים. יש כבלי חשמל שפתאום נופלים על הרצפה יחד עם מים ויכולים להביא לחשמול. יש שברי הרס וקירות שעלולים להתמוטט או תקרות שעלולות לקרוס ולפגוע בחיי אדם. כל הדברים האלה כמובן מובאים בחשבון ואנחנו מתדרכים את האנשים שלנו עם היציאה לכל מקרה כזה".

מאחר שאנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך הפסקת האש, מה אתה ממליץ לאנשים שהבית שלהם קורס עליהם בזמן שהם שוהים במקלט או בממ"ד?

"ראשית, לפני הכל, אם זה אפשרי - להתקשר למגן דוד אדום, 101, 100 או 102, לקרוא לכוחות הביטחון וליידע אותם שיש אנשים בממ"ד שלא יכולים לצאת ממנו, או שביתם נפגע. בשלב השני, כמובן, הם צריכים לצאת בזהירות ורק לאחר שקיבלו הודעה על כך שמותר לצאת מהממ"ד ומהמרחב המוגן. מעבר לכל, בסופו של יום, הם צריכים להיזהר. במידה שהבית שלהם נפגע, או שהם יוצאים לאתר הרס, הם צריכים להיזהר מכבלים של חשמל שנפגעו ונמצאים על הרצפה, או שנמצאים במקום לא בטוח וחשופים וגם מקירות שעלולים להתמוטט.

"כמובן, אם הם לא מסוגלים לצאת בעצמם, הם צריכים לקרוא לכוחות החילוץ והצלה, למד"א, לכיבוי אש או למשטרה. מספיק להתקשר לאחד מהגופים - כל הגופים מסונכרנים ביניהם, מעבירים את המידע בזמן אמת בינם לבינם, וכך נגיע במהרה למקום הפציעה או למקום הפגיעה".

מה אתה ממליץ לקחת לממ"ד או למקלט?

"חובה שיהיה בממ"ד פנס, אם אפשר גם טרנזיסטור וכמובן, טלפון ומטען או מטען נייד, שיהיו דרך קבע בממ"ד. כמובן, חשוב לנעול נעליים או לפחות לשים נעליים רזרביות בממ"ד. לפעמים צריך לצאת מהממ"ד ושוכחים שאנחנו יחפים, ובמידה ויש אתר הרס זה עלול לגרום לפגיעה נוספת. כמובן הכי חשוב לשהות במרחב מוגן בהתאם להוראות".

בתמונה הראשית, כוחות מד"א בזירת נפילת טיל איראני בבאר שבע. צילום: דוברות מד"א