התקפי לב – תסמינים, סיבות וכל סימני האזהרה

זיהוי התסמינים של התקף לב אינו תמיד פשוט, במיוחד כשחלקם מתחזים לבעיות בריאותיות אחרות. מומחי הלב מדגישים שבמקרה של ספק, עדיף לגשת לבדיקה רפואית. הדבר נכון במיוחד לאנשים בקבוצות סיכון גבוה - מבוגרים מעל גיל 60, אנשים עם עודף משקל, סוכרתיים, בעלי רמות כולסטרול גבוהות או הסובלים מלחץ דם גבוה ומעשנים. הכתבה לפניכם מרכזת את כל המידע החיוני על התקפי לב, מהסימנים המוקדמים ועד לדרכי הטיפול והמניעה.

מהו התקף לב?

התקף לב (אוטם שריר הלב) מתרחש כאשר נחסמת זרימת הדם לחלק משריר הלב. הלב זקוק לאספקת דם עשירה בחמצן, וכשזרימה זו נפסקת, האזור המושפע מתחיל לעבור נמק (מוות רקמתי), מה שגורם לנזק בלתי הפיך. החסימה נגרמת בדרך כלל מהצטברות שומנים וכולסטרול בדפנות העורקים הכליליים. הצטברות זו, הנקראת טרשת עורקים, יוצרת רובד (פלאק) שעלול להיסדק ולגרום לקריש דם. קריש זה חוסם את זרימת הדם בעורק ומונע מחלק משריר הלב לקבל חמצן. מידת הנזק תלויה במשך הזמן שהעורק נותר חסום. התערבות מהירה, תוך שעה עד שעה וחצי מתחילת התסמינים, יכולה למנוע נזק משמעותי ולאפשר לשריר הלב להתאושש.

סימני אזהרה עיקריים להתקף לב

אי נוחות או כאב בחזה הוא התסמין המוביל של התקף לב, אך חשוב להכיר סימנים נוספים. בניגוד לסצנות בסרטים, התקף לב לא תמיד מופיע כאירוע פתאומי וברור, אלא שלעתים התסמינים מתפתחים בהדרגה ואף מתחילים שבועות לפני האירוע.

בין הסימנים הידועים להתקף לב, תחושת לחץ, מועקה או צביטה מתמשכת במרכז החזה. צילום: שאטרסטוק

אי הנוחות בחזה מתבטאת בדרך כלל בתחושת לחץ, מועקה או צביטה מתמשכת במרכז החזה. תחושה זו יכולה להימשך מספר דקות, להופיע במנוחה או במאמץ, ואינה מוגבלת לנקודה ספציפית. יש המתארים תחושה כאילו "פיל יושב על החזה" או צריבה ולחץ קהה. הכאב עשוי להקרין לזרועות (בעיקר השמאלית), כתפיים, צוואר, לסת תחתונה ואף לבטן העליונה. לעתים הכאב המקרין משמעותי יותר מהכאב בחזה, מה שמקשה על זיהוי מקור התסמינים.

סימנים נוספים כוללים קוצר נשימה, זיעה קרה פתאומית, בחילות או הקאות (בעיקר אצל נשים), סחרחורת, חולשה כללית ותחושת נימול בזרוע השמאלית. תסמינים אלה, במיוחד כשמופיעים יחד עם אי נוחות בחזה, מחייבים פנייה מיידית לעזרה.

סימני התקף לב בנשים

בניגוד לתפישה הרווחת, התקפי לב אינם "עניין גברי" בלבד. נשים סובלות ממחלות לב במידה דומה, אך התסמינים אצלן עשויים להיות שונים, מה שמוביל לעתים לאבחון מאוחר ולתוצאות חמורות. לראיה, מספר הנשים בנות 55 ומטה שמתות מהתקף לב גבוה ביחס לגברים, עם כ-3.3 מיליון נשים שמתות מדי שנה מהתקף לב ברחבי העולם. הסיבות: מודעות נמוכה, אבחון מאוחר וטיפול לא מותאם.

אמנם גם אצל נשים התסמין השכיח הוא כאב בחזה, אך הן חוות יותר תסמינים "א-טיפיים" כמו עייפות קיצונית בימים שלפני ההתקף, כאבים באזורים שונים בגוף העליון ובעיות במערכת העיכול. בחילות, צרבת או אי נוחות בבטן העליונה, לעתים בליווי הקאות, עלולות להטעות ולהיחשב כבעיה במערכת העיכול.

גורמי הסיכון לנשים דומים לאלה של גברים, אך בגיל הפוריות הן נהנות מהגנה יחסית בזכות הורמוני האסטרוגן. לאחר גיל המעבר (סביב גיל 50), הסיכון עולה. נשים מעשנות בסיכון גבוה במיוחד - הן עלולות ללקות בהתקף לב כ-20 שנה מוקדם יותר מנשים שאינן מעשנות.

התקף לב שקט

התקף לב שקט מתרחש כשאדם עובר התקף לב ללא התסמינים הרגילים. למרות שהתקפי לב רגילים מפחידים, התקף שקט מסוכן יותר כי האדם אינו מודע למצבו ולא פונה לטיפול דחוף. בהתקף שקט לא מופיעים הסימנים האופייניים כמו כאבים בחזה, בזרוע או בלסת, קוצר נשימה או בחילות. גם סימנים עקיפים כמו צריבה בחזה, כאבי בטן או עייפות לא מורגשים.

הגורמים זהים להתקף רגיל - טרשת עורקים וחסימת עורק כלילי. הנזק לשריר הלב זהה, אך עלול להיות קטלני יותר בשל היעדר טיפול. התופעה נפוצה יותר בקרב נשים, חולי סוכרת וקשישים. אצל חולי סוכרת הסיכון גבוה במיוחד בשל נוירופתיה (פגיעה עצבית) המפחיתה תחושת כאב.

התקף שקט מתגלה לרוב בדיעבד בבדיקות שגרתיות כמו אק"ג או אקו לב. סימנים רטרוספקטיביים כוללים עייפות לא מוסברת, קוצר נשימה במאמץ או אי נוחות קלה בחזה שחלפה מעצמה.

התקפי לב בגיל צעיר

למרות שהסיכון להתקף לב עולה עם הגיל, גם צעירים אינם חסינים. התקפי לב בגיל צעיר (מתחת לגיל 55 בגברים ו-65 בנשים) נעשים נפוצים יותר, בעיקר בשל שינויים באורח החיים. המחשבה שהתקף לב קורה רק למבוגרים עלולה לגרום לצעירים לדחות פנייה לעזרה, או לרופאים לא לחשוד בהתקף לב אצל צעירים. זוהי טעות קריטית, שכן זמן הטיפול מכריע.

גורמי הסיכון העיקריים בצעירים דומים למבוגרים: נטייה משפחתית, רמות שומנים גבוהות, יתר לחץ דם, עישון וסוכרת. בקרב צעירים, העישון הוא גורם מרכזי, במיוחד אצל נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון. שימוש בסמים הוא גורם סיכון משמעותי נוסף בצעירים. הסמים גורמים להתכווצות כלי הדם המזינים את הלב, ועלולים להוביל להתקף לב גדול וקטלני.

בניגוד לדעה הרווחת, התקף לב בצעירים אינו מסוכן יותר מאשר במבוגרים. לצעירים יש אמנם סיכוי טוב יותר להחלים כי שאר מערכות גופם עדיין במיטבן, אך הסכנה הגדולה היא בעיכוב הפנייה לעזרה.

איך שוללים התקף לב?

כשמתעורר חשד להתקף לב, זיהוי מהיר ומדויק הוא קריטי. ההבדל בין תגובה מהירה לעיכוב יכול להכריע בין החלמה מלאה לנזק קבוע. האבחון מבוסס על שילוב תסמינים, בדיקות והיסטוריה רפואית. בהגעה לחדר מיון עם חשד להתקף לב, מבוצעת ראשית בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם) המזהה הפרעות בפעילות החשמלית של הלב ומראה אזורים הסובלים מחוסר אספקת דם.

הרופאים קובעים אם מדובר בהתקף על פי רמות של גלי ST ( (STEMI) או ללא רמות (NSTEMI), מה שמשפיע על הטיפול. במקרה של STEMI, נדרשת החזרה מיידית של זרימת הדם, בדרך כלל בצנתור דחוף.

במקביל לאק"ג, נלקחות בדיקות דם לזיהוי סמנים כימיים המשתחררים כשתאי הלב נפגעים, בעיקר אנזימי טרופונין ו-CPK. עלייה קלה בטרופונין מצביעה על נזק קל. עלייה משמעותית מורה על נזק חמור. אם האק"ג תקין אך עדיין יש חשד, מבוצעות בדיקות הדמיה נוספות כמו אקו לב, צנתור אבחוני או CT של הלב. כשכל הבדיקות תקינות, ניתן לשלול התקף לב, אם כי תסמינים כמו כאב בחזה יכולים להצביע על מצבים אחרים הדורשים טיפול.

בכל חשד להתקף לב, יש להתקשר מיד למד"א (101). עד להגעת הצוות הרפואי, יש להנחות את האדם לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו, להימנע מכל מאמץ, ואם זמין אספירין והאדם אינו אלרגי לו, ניתן לתת כדור 300 מ"ג לבליעה.

צנתור לב והטיפול המיידי

במקרים רבים של התקף לב, הטיפול המיידי כולל צנתור דחוף לשחרור החסימה ולהחזרת זרימת הדם. בצנתור מוחדר צנתר (צינורית דקה) דרך כלי דם, בדרך כלל בשורש כף היד או במפשעה, ומוכוון לעורקי הלב. במהלך הצנתור, הרופא מזהה את החסימה ומטפל בה על ידי הרחבת העורק באמצעות בלון. לאחר ההרחבה, בדרך כלל מושתל תומכן (סטנט) – שבכה מתכתית קטנה השומרת על העורק פתוח. הליך זה יעיל ביותר כשמתבצע מוקדם ככל האפשר, אידיאלית תוך 90 דקות מההגעה לבית החולים.

במקרים שצנתור אינו אפשרי, ניתן טיפול תרופתי בתרופות טרומבוליטיות (הממיסות קרישי דם). עם זאת, יעילותן פחותה בהשוואה לצנתור ישיר.

מה קורה אחרי התקף לב?

לאחר התקף לב, המשך הטיפול והשיקום חיוניים למניעת התקפים נוספים ולשיפור איכות החיים. ההחלמה מתחילה בבית החולים עם טיפול תרופתי שילווה את המטופל לאורך זמן.

הטיפול התרופתי כולל תרופות לדילול הדם כמו אספירין וקלופידוגרל (פלוויקס), למניעת קרישי דם חדשים; תרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים (כמו סימוביל או ליפיטור), המסייעות גם בייצוב הרובד הטרשתי; חוסמי בטא (כמו נורמיטן) להפחתת דרישת החמצן של הלב; ומעכבי ACE (כמו אנלפריל) להפחתת הנזק לשריר הלב בטווח הארוך.

שיקום הלב הוא מרכיב חיוני נוסף הכולל פעילות גופנית מודרכת, ייעוץ תזונתי, הדרכה לשינויי אורח חיים ותמיכה פסיכולוגית. חזרה לתפקוד מלא תלויה במידת הנזק ללב, אך בהיעדר סיבוכים, ניתן להשתחרר מבית החולים תוך יומיים-שלושה, עם החלמה מלאה שנמשכת שבועות עד חודשים.

מניעת התקף לב

מניעה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי לב. למרות שלא ניתן לשלוט בכל גורמי הסיכון (כמו גיל או היסטוריה משפחתית), ישנם צעדים רבים להפחתת הסיכון. הפסקת עישון היא אחד הצעדים החשובים ביותר. עישון פוגע בדפנות העורקים, מגביר יצירת קרישים ומפחית רמות HDL. הפסקת עישון מפחיתה סיכון תוך שנה, ותוך 5-10 שנים הסיכון יורד משמעותית.

פעילות גופנית סדירה מחזקת את הלב, משפרת זרימת דם ומסייעת בשמירה על משקל תקין ובהפחתת לחץ דם וכולסטרול. מומלץ לעסוק בפעילות מתונה 150 דקות בשבוע או אינטנסיבית 75 דקות. לצד זאת, תזונה בריאה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, דגים ושמן זית, ודלה בשומנים רוויים, נתרן וסוכר, תורמת להפחתת הסיכון. דיאטה ים-תיכונית הוכחה כיעילה במיוחד. גם שמירה על משקל בריא חשובה. עודף משקל והשמנה, במיוחד באזור הבטן, מגבירים הסיכון למחלות לב וגורמי סיכון נוספים כמו סוכרת ויתר לחץ דם. איזון גורמי סיכון קיימים, ניהול לחץ ושינה טובה הם גורמים חשובים נוספים. חיסון שפעת שנתי עשוי גם הוא להפחית סיכון בשיעור של כ-20%.

סיכום

התקף לב הוא מצב חירום רפואי המחייב תגובה מהירה. הכרת הסימנים המוקדמים, בייחוד אלה הייחודיים לנשים ולצעירים, היא קריטית להצלת חיים. זיכרו שלא כל התקפי הלב מתאפיינים בכאב חזק בחזה ולעתים התסמינים יכולים להיות מעודנים יותר או לא אופייניים. אם אתם חווים תסמינים החשודים כהתקף לב, אל תמתינו – פנו מיד לעזרה רפואית. עדיף להגיע לבית החולים ולגלות שלא מדובר בהתקף לב, מאשר להישאר בבית ולסכן את חייכם.

ולבסוף, שינויים באורח החיים יכולים להפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב. אימוץ הרגלים בריאים כמו הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ואיזון גורמי סיכון קיימים, יכולים להעניק לכם שנים רבות של בריאות טובה יותר.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)