משבר גיל 4 חודשים אצל התינוק - איך עוברים אותו בשלום?

התינוק המתוק שלי, שישן לילות שלמים, אכל טוב וגדל יפה פתאום הפך לתינוק אחר לגמרי וזה קרה מיד לאחר שמלאו לו ארבעה חודשים. פתאום הוא מתעורר כל שעתיים-שלוש בלילה ומתקשה לחזור לישון, התנומות במהלך היום הפכו קצרות מאוד, קשה מאוד להאכיל אותו מפני שכל דבר קטן מושך את תשומת ליבו, ועל זה תוסיפו התקפי בכי קשים שקשה להרגיע.

מתברר שלא מדובר רק בתינוק הפרטי שלי שחווה משבר קיומי, אלא בכל התינוקות, ואיך גיליתי זאת? בשעת לילה, אחרי שניסיתי להרדים אותו שעות, נכנסתי לד"ר גוגל כדי למצוא עדויות לכך שאני לא היחידה שמתמודדת עם התופעה, ומצאתי את המונח "משבר ארבעה חודשים", המגדיר שינוי משמעותי במוח של התינוק, שינוי ששם סוף לתפקוד העוברי שלו.

איך אמורים ההורים, אם כן, להתמודד עם המשבר הבלתי צפוי? ממה הוא נובע? מתי הוא אמור להסתיים? רופא הילדים ד"ר מוטי חיימי מסביר וגם נותן תשובות אופטימיות בהמשך.

מהו "משבר ארבעה חודשים"?

"לאחר שההורים מתרגלים לקצב של התינוק ולהרגליו, נראה כי החיים מתחילים להיראות קלים יותר, אך אז ולפתע מגיעה תקופה, סביב גיל ארבעה חודשים (לרוב עד גיל שישה חודשים) שבה התינוקות נעשים נרגנים יותר, "נודניקים" בררניים, ישנים פחות טוב ומוסחים בזמן אכילה", מסביר ד"ר חיימי.

התינוקות נעשים נרגנים יותר, נודניקים ובררניים, ישנים פחות טוב ומוסחים בזמן אכילה. צילום: שאטרסטוק

"התינוקות בתקופה זו אף נקראים בהומור Four month monsters. העניין הוא שמדובר בתופעות נורמליות לחלוטין, כחלק מהתפתחות תקינה. התינוק לא עובר שום משבר. המשבר, אם כבר, הוא של ההורים".

מדוע זה קורה?

"כמובן, לכל תינוק יש קצב משלו, אך סביב גיל ארבעה חודשים מתרחשים לרוב מספר דברים: ראשית, יש שינוי ביכולות הפיזיות של התינוק - הוא יותר שולט בראשו, מנסה להתהפך ואפילו מנסה להתיישב, עם תמיכה. התנועות שלו נעשות יותר רצוניות. בנוסף, התינוק מתחיל לפתח יכולות סוציאליות, כמו חינוך רצוני, מלמול והשמעת הברות. התינוק נעשה בתקופה זו יותר סקרן, מכניס ידיים לפה, כדרך לחקור ולשחק ולא רק כאמצעי האכלה.

"גם המוח כבר מתפתח ויכולת השמיעה והראייה משתפרות, ולכן הוא גם מגיב לדברים שקורים בסביבה כמו טריקת דלת, נביחת כלב, הדלקת אור וכדומה. התינוק מנסה לעשות כמה מטלות בו זמנית אך אינו מצליח. נוסף על כל אלה,  בתקופה זו גם מתחילה בקיעת שיניים, שגם תורמת לשינוי בהרגלי האכילה".

במה המשבר הזה מתבטא?

אכילה – "ישנה יותר מוסחות (דיסטרקטביליות) בזמן אכילה. התינוק אוכל למשך פרקי זמן יותר קצרים, מתחיל לאכול (לינוק או מבקבוק) ואז מסובב את הראש בתגובה לרעש, חוזר לאכול, מחייך וכו'. הוא גם מתעניין באוכל של ההורים, אך נראה שהוא אוכל פחות טוב ויותר רעב.  לעתים יש הרגשה ששעת הארוחה הופכת למעין מאבק בין התינוק להורה. לפעמים התינוקות אוכלים דווקא יותר בלילה, כפיצוי על האכילה המופחתת במשך היום".

שינה – "גם השינה יכולה להשתנות. קשה יותר להרדים את התינוק, וגם לאחר שנרדם, הוא מתעורר לאחר מחזור שינה אחד וקשה לו להירדם שוב. התינוק מתעורר לעתים יותר תכופות ופחות ישן שינה עמוקה. הוא יכול להתעורר עקב סיבות שונות - רעב, חרדת נטישה, מחלה, רצון לקשר עם ההורה, וגם בגלל שהוא מעבד את ההתנסויות השונות שהיו לו במהלך היום. גם בקיעת השיניים והצורך להשלים את הארוחות שחסרו לו במשך היום תורמים להתעוררות חוזרת".

טווח תשומת לב קצר (attention) ותסכול – "התינוק נעשה מתוסכל כשאינו מצליח למשל לאחוז בחפצים או לנוע כרצונו, ומאידך משתעמם במהירות כאשר הוא כן מצליח.  חלק מהתינוקות רוצים להיות זקופים ולא אוהבים לשכב על הגב".

כיצד ניתן להתמודד עם השינויים האלה?

"הרעיון המרכזי הוא לשמור על הרגלי השגרה שפיתחנו עד כה ולנסות להפחית גירויים המפריעים לשגרה הזו. לגבי האכילה, לעתים האכלה בחדר חשוך ושקט או בעזרת כיסוי או שרוול עוזרת להפחית את המוסחות בעת האכלה. בתינוקות יונקים, ישנו מיתוס שהם מתעוררים יותר כי החלב אינו מספיק להם - דבר זה אינו נכון ולפי המלצת ה-WHO מומלץ על הנקה בלבד עד גיל שישה חודשים. גם אין הוכחה שהוספת פורמולות סמיכות (כמו דייסת אורז) תעזור. כמו כן, אפשר לנסות להאכיל יותר במשך היום.

התינוק מתעורר לעתים יותר תכופות ופחות ישן שינה עמוקה. צילום: שאטרסטוק

"לגבי השינה, גם כאן רצוי לשמור על הרוטינה שהתינוק כבר סיגל ולדבוק בה, כולל מקלחת, החלפת בגדים, שיר/ סיפור והכנה לשינה. אפשר לעזור לתינוק להיכנס לשינה - לשבת לידו עד שעוצם עיניים וכדומה. אם התינוק מתעורר באמצע הלילה, רצוי לחכות מספר דקות לפני שניגשים אליו, ואם זה נמשך, לגשת לפרק זמן קצר מאוד, מבלי לשחק או לדבר איתו. בנוסף, לא רצוי למהר ולהציע לו ארוחות נוספות בלילה. לגבי טווח תשומת הלב הקצר, רצוי לתרגל איתו דברים שונים במשך היום כמו פעילויות שונות (התהפכות וכדומה) ושהייה במיקומים שונים בבית".

האם יש טיפול תרופתי להרגעה?

"באופן כללי, אם התינוק סובל מכאבי בקיעת שיניים או ממחלה חריפה כלשהי (הגורמת לחום או כאב), ניתן להיעזר בתכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים כמו טיפטיפות נובימול המותרות מגיל לידה.

"במקרה של בקיעת שיניים, חשוב לציין שהמלצות משרד הבריאות העדכניות הן לצחצח שיניים כבר החל מבקיעת השן הראשונה פעמיים ביום. יש להשתמש כבר מההתחלה במשחה המכילה פלואוריד במינון 1000 PPM בכמות קטנה המקבילה לגרגר אורז. קיימים תכשירים מותאמים לתינוקות כדוגמת פירסטי פלוס של טפטפים המכיל אצבעון סיליקון שיכול לסייע גם בהרגעת כאבי הבקיעה וג'ל ניקוי עם פלואוריד לשמירה על השיניים החדשות מפני עששת.

ד"ר חיימי מסכם: "כאמור, לא מדובר במשבר אלא באוסף של תסמינים המופיעים סביב גיל ארבעה חודשים מהסיבות שפורטו קודם, תקופה שבה התינוקות מתחילים להפגין את האישיות שלהם ואת האינטראקציה עם העולם. ניתן לעזור לתינוקות בתקופה זו: לחבק , להרים ובעיקר להבין אותם, אך כל זה, ללא שבירת  הרגלי השגרה.

"יש לזכור שהתקופה הזו נורמלית ומהווה ביטוי להתפתחות תקינה, והיא חולפת לרוב תוך חודשיים. מחלה חריפה כמו דלקת אוזניים, נזלת קשה, שיעול וכן ריפלוקס יכולים להחמיר את הביטויים הקשורים לחוסר שקט, אכילה ושינה. כאמור, ניתן להיעזר במשככי כאבים כמו נובימול. מתן מענה כפי שתואר, תוך הקפדה על ארוחות מלאות במשך היום, גם אם הן מתישות מהרגיל, ושמירה על הרגלי שינה, יעזרו למשבר הזה לחלוף במהירות".