טביעה בקיץ: כך תפחיתו את הסיכון לטביעה ותצילו חיים

גם בילוי משפחתי בבריכה דורש השגחה רציפה. טביעה עלולה להתרחש בתוך דקות ובדממה. אילוסטרציה: AI

החופש הגדול כבר כאן, ועמו הדיווחים על מקרי טביעה - רבים מהם של ילדים. על פי נתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, טביעה היא הסיבה השנייה בשכיחותה לתמותת ילדים בישראל. נוסף על כך, השנה, דיווח הארגון על 12 מקרי מוות מטביעה בקרב ילדים ונוער. מספר הגבוה בהרבה מאשר בשנים קודמות. חשוב לדעת כי הסכנה אינה קיימת רק בים או בבריכה הציבורית. גם בריכות ביתיות, אמבטיחות, דליים, מאגרי מים רדודים וכל פתרון אחר שאנחנו נוהגים למצוא על מנת "לשבור" את החום - עלולים להפוך למלכודת, במיוחד עבור תינוקות ופעוטות. 

כיצד ניתן להפחית את הסיכון, איך מזהים מצב חירום ומה חשוב לעשות בדקות הראשונות? ד"ר ניתאי לוי, מומחה ברפואת ילדים וברפואה דחופה בילדים, מסביר.

מהי טביעה ומה קורה בגוף? 

ד"ר ניתאי לוי אומר ש"טביעה היא תהליך שיש בו פגיעה נשימתית בעקבות שקיעה או חשיפה למים. חשיפה יכולה לקרות כשילד שותה ונכנסים מים לקנה הנשימה. זה מפעיל את אותו מנגנון.המנגנון משתנה בהתאם לסוג הטביעה במים מתוקים או מלוחים. בשני המקרים, המים נכנסים לריאות ועוברים למחזור הדם. במים מתוקים – המים גורמים לעלייה בנפח הדם, מדללים אותו ועלולים לגרום להפרעות במלחים, בתפקודי הקרישה ובצרות אחרות", מסביר ד"ר לוי ומוסיף כי במים מלוחים דווקא נגרמת ירידה בנוזל שבתוך כלי הדם ויכולה להיווצר קרישה מוגברת, סיכון לתסחיפים וריכוז מוגבר של מרכיבים בדם שיכולים להביא לנזק ולהרס של תאים, כולל תאי הדם. "אבל הבעיה העיקרית, היא החנק. המים שחוסמים את מעבר החמצן בריאה. מים שחוסמים את דרכי הנשימה. אז יש אובדן הכרה, שואפים עוד ועוד מים ובין 4 – 6 דקות, מתחיל להיוצר נזק מוחי".

ד"ר לוי מספר כי "טביעות קורות בכל קבוצות הגילאים ופי שתיים או אפילו שלוש בבנים, כנראה בשל האופי ההרפתקני יותר, פחות תשומת לב לסכנה ויותר צורך להרשים. מי שיש לו אפילפסיה אגב, הוא בעל 15 – 20 אחוזים יותר לטביעה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". ד"ר לוי מדגיש שתינוקות ופעוטות בכל זאת חשופים לטביעה יותר מקבוצות גיל אחרות כיוון שמספיקה היעדרות השגחה של שבריר שנייה באמבטיה או בבריכה כדי שיטבעו וברגע שהם טובעים, סיכויי ההישרדות הם קטנים ולכן זה נורא כל כך. בקבוצת המתבגרים, כשאין השגחת מבוגר וההתנהגות האימפולסיבית האופיינית עלולה להשתלט, גם כן קיימת סכנה.

חשוב לזכור כי הסכנה אינה מוגבלת לים או לבריכה ציבורית. על פי המלצות ארגון "בטרם", גם אמבטיה, בריכה ביתית, דלי, גיגית או כל מאגר מים אחר, עלולים להיות מסוכנים עבור תינוקות ופעוטות. ולכן אין להשאיר ילדים ליד מים ללא השגחה - אפילו לרגע. 

איך להציל ילד מטביעה

"הדבר הראשון הוא לדאוג שמישהו מתקשר למד"א. אח"כ צריך לזהות אם הילד נושם – אם בית החזה שלו מתרומם או להרגיש את הנשימה דרך הפה. חשוב גם לזהות אם הילד בהכרה. אם לא, יש לזכור שהפגיעה העיקרית היא החנק. לכן כשניגשים למטופל כזה בים, בבריכה, או גם בבית, צריך לבצע בו החייאה בסיסית: הנשמות, במידה ואין דופק אז עיסויים עד שמגיע צוות מקצועי של מד"א שמטפל באמצעי החייאה מתקדמים יותר". אומר ד"ר לוי. "בנוסף, הרבה פעמים טביעה מובילה לירידה משמעותית בטמפ' של הגוף, וזה יכול להחמיר את התוצאה הסופית. לכן, חשוב ליבש את המטופל, לחמם ולכסות אותו – מבלי שכל אלו יעכבו את ניסיונות ההחייאה. מי שלא יודע לעשות החייאה, לקבל הנחיות ממוקדן של מד"א בטלפון".

ד"ר לוי אומר שאם הילד מקיא, יש להשכיב אותו על הצד ולפנות את ההקאות כדי שנתיב האוויר יישאר פתוח. אם הילד שאף מים ומשתעל, לעודד אותו להשתעל, להושיב אותו ולא לתת לו לאכול ולשתות כי יכול להיות שהוא ישאף את המזון או ייחנק ממנו ובכל מקרה לפנות אותו למיון. "ולא ללחוץ לחיצות מיותרות על הבטן כי הוא עלול להקיא", הוא מוסיף.

לסיכום, אומר ד"ר לוי, דבר ראשון לדאוג שמישהו מתקשר למד"א, לזהות אם הילד נושם, לבצע בו החייאה או על פי הוראות מד"א או על פי ידע, לחמם אותו כדי לשמור על טמפרטורת גוף יציבה ולא לנסות להוציא מים מהריאות. "זה עלול לגרום לחסימה של דרכי הנשימה ושמאמצי ההחייאה של צוותי החירום בהמשך יכשלו", הוא מוסיף כי טביעה יכולה להתרחש גם אחרי קפיצה מסוכנת למים ולכן צריך לשמור על הצוואר ולייצב אותו.

"כשהילד חוזר להכרה אסור לתת לו לאכול או לשתות כי זה יכול לגרום להקאה וחנק. חייבים לפנות אותו לבית החולים כי יכול להיות שהוא צריך חמצן ומצבו עלול להחמיר".

ד"ר לוי מעודד ואומר שרוב מקרי הטביעה בילדים מסתיימים בלי פגיעה נשימתית משמעותית ולא מצריכים אשפוז בבי"ח מעבר להשגחה במיון.

בריכה ביתית מחייבת אמצעי בטיחות והשגחה גם לפני הרחצה וגם לאחריה. אילוסטרציה: AI

איך ניתן למנוע טביעה

ד"ר לוי מונה מספר כללי ברזל למניעת טביעה: "אסור להשאיר אף ילד בלי השגחה ליד מקורות מים ביתיים. לעולם לא להיכנס לים או לבריכה ללא השגחת מציל, גם לא למקורות מים אחרים שאין בהם שירותי הצלה מסודרים. כיום כמעט בכל בית יש בריכה פרטית – חייבת להיות סביבה גדר שבודקים אותה מדי יום והיא לא ניתנת למעבר – וודאו שאין גישה לאזור הבריכה גם לילדים שעל פניו נראה שאינם יכולים לפתוח מנעולים כי כבר קרו גם מקרים כאלה. אחרי שימוש בבריכה מתנפחת רוקנו תמיד את המים, גם אם זה נראה לכם בזבוז. זה מחיר זול יחסית לאסון שעלול לקרות. להשאיר את הטלפון בסלון ולהיות כל הזמן עם העיניים על הילד, גם אם הוא גדול, גם אם הוא מחוץ לבריכה, כי אלו בדיוק השניות המסוכנות. לא לאפשר לילדים להיכנס אם אין מבוגר בבית ולהימנע מהשתוללויות במים – הטבעות ודחיפות. תשמרו את המשחקים האלה למזרון, למקומות אחרים".

בארגון "בטרם" ממליצים להימנע מהסתמכות על גלגלי ים, מצופים ואביזרים ציפה אחרים כתחליף להשגחת מבוגר. כמו כן, מומלץ ללמד ילדים לשחות בהתאם לגילם וליכולותיהם, אך גם ילדים היודעים לשחות, זקוקים להשגחת מבוגר בכל שהייה במים. 

רוב מקרי הטביעה ניתנים למניעה. לא באמצעות אמצעים יקרים, אלא בעזרת ערנות, השגחה רציפה והיכרות עם כללי הבטיחות. בקיץ, כשהבילוי במים הופך לחלק מהשגרה, ההרגלים האלה - מצילים חיים וההחלטה הפשוטה ביותר - להישאר עם העיניים על הילדים ולהניח את הטלפון בצד - היא זו שעושה את כל ההבדל. 

 * הכתבה משלבת המלצות ומידע לציבור כפי שפורסמו על ידי ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים 

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי