דוקטורס מרכינים ראש - מפולת אדם אנושית, 45 קורבנות

כ-100,000 איש הגיעו להילולת ל"ג בעומר בקבר שמעון בר יוחאי שבהר מירון. מהתיעוד עולה לחץ וצפיפות עצומים של מאות בני אדם, שנדחסו ונפלו זה על זה, נאחזו זה בזה וזעקו לעזרה. איש לא יכול היה לעזור להם במבוא הצר היחידי למילוט, השם יודע מדוע שאפשרה המשטרה, אשר אילץ אותם להידחס אחד על השני עד כדי אובדן נשימה, חנק, אובדן הכרה ומוות. נורא.

היה זה מסדרון חלקלק של מוות, כמעט ידוע מראש היו שאמרו. אנשים החליקו על המדרגות ביציאה ונפלו, ואז כמו מגדל קלפים התמוטטו זה אחר זה על אחרים. תאונת שרשרת של מוות שגבתה את חייהם של 45 קורבנות תמימים ועוד 150 פצועים בדרגות שונות.

נכון לשבת היו מאושפזים בבתי חולים שונים ברחבי הארץ זיו בצפת, בית חולים רמב"ם ועוד,  16 פצועים, בהם אדם בן 52 וילד בן 11 ששבו להכרה ונותקו ממכונות ההנשמה. בבית חולים זיו בצפת, יש שלושה פצועים עם חבלות ושברים וילד בן 12 עם שבר בקרסול. בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים מאושפזים שלושה פצועים ובבית חולים בלינסון פצוע נוסף. במרכז הרפואי לגליל אשר בנהריה ובבית חולים פוריה שוחררו כבר כל הפצועים.

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. ד" חן קוגל:" אסון בסדר גודל כזה מחייב היערכות מורכבת"

ביום ראשון בחצות הסתיים תהליך זיהוי 45 קורבנות האירוע בהר מירון. ד"ר חן קוגל מנהל המכון לרפואה משפטית מסביר כי כדי לבצע זיהוי כנדרש היה צורך בתהליך קפדני שכלל תשאול בני משפחה ובדיקות. ראינו את בני המשפחה ביום ששי מתלוננים על הזמן הרב של הזיהוי והרצון לקבור את יקיריהם לפני השבת אולם היו כמה וכמה שלבים שנדרשו כדי לקיים זיהוי מוחלט ושלם כמו DNA, בדיקת CT, טביעות אצבע ועוד. בדרך כלל כאשר מתקשים בזיהוי גופה, נעשות בדיקות גם לבני המשפחה ומצליבים מידע, במקרה הזה בחרו במכון לא לעשות זאת, כדי לא להקשות על המשפחה האבלה.

עד כניסת השבת היו למכון שש וחצי שעות, אז זוהו 32 מן הגופות. כל האירוע היה מלווה בכאוס עקב התרחיש המפתיע והטרגי בסדר גודל של מגה פיגוע. אמבולנסים הגיעו ללא רישום, או שנפלו טעויות ברישום וזה יצר עומס וגם עיכב את התהליך. קושי רב התלווה גם לקורבנות שהגיעו מחו"ל, עליהם לא היה למכון שום מידע.

אנשים דרסו זה את זה- מוות טראומטי מאוד!

טראומה מהווה את אחד מהגורמים המרכזיים של מוות בצעירים. פירושה של המילה Trauma הנה פגיעה או פציעה ברקמה בגוף שהמקור שלה הוא חיצוני. לרוב היא מתרחשת בפתאומיות ולא צפויה והפציעה היא רב-מערכתית מורכבת. בדרך כלל יש נפגעי טראומה באירועי טרור ואיבה, ומהבחינה הזו אין ספק כי מה שקרה בקבר הרשב"ר הוא סוג של מגה פיגוע עם חבלות של שברים ועוד.

טיפול בטראומה דורש ראייה מרחבית של הפציעות הן הפיזיות והן אלה בנפש, ודורשות טיפול והתייחסות כוללים לשני ההיבטים הללו. גוף ונפש, עולם שקרס. זה הטיפול שיקבלו 150 הפצועים המאושפזים בבתי החולים.

משרד הבריאות התנגד לפתיחה רחבה של הר מירון

כבר באמצע אפריל נודע כי הופעל לחץ על משרד הבריאות מצד גורמים חרדיים לאפשר פתיחה של הר מירון וקליטה של אלפי בני אדם. המשרד עיכב את האישור, גם בשל ההשלכות הקשורות בקורונה ובהתאם להגבלות שעדיין תקפות בגינה על אירועי ספורט ותרבות.

תחילה שקלו במשרד לאפשר כניסה רק לבעלי תו ירוק, אך בשל היות המתחם פתוח היה קושי בשליטה על הפיקוח הזה. הייתה הצעה שכבר נהגי האוטובוסים שהסיעו את החוגגים אל ההר, לא יסיעו נטולי תו ירוק, אך חברות האוטובוסים התנגדו.

הלחץ על משרד הבריאות וגורמי האכיפה עשה את שלו. כולנו יודעים עכשיו איך זה נגמר. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

ההיסטוריה חוזרת וזה רע 

זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה אירעה טרגדיה בהר מירון. לפני 110 שנים בשנת 1911, בהדלקת המדורה במתחם קבר הרשב"י קרס המעקה עליו נשענו משתתפים רבים באירוע , 11 בני אדם נהרגו ורבים נפצעו. כך תועד האירוע בעיתון "מוריה" מאותו שבוע :" הרבה מהאנשים שעמדו עליה נפלו ארצה אל תוך החצר למעלה. בתוך ההמון שבחצר קמה שועה נוראה, הרס ואבדון. ערבוביה של אנשים, אבנים ושברי מעקה נערמו שמה לערמה אחת, זה צועק מתוך המפולת שירחמו עליו ויצילהו וזה מוטל בקרן זווית בלי כל רוח חיים. הבכיות והיללות הקיפו מסביב, כל אחד חפש ובכה אחר קרוביו ומכריו".

כבר בשנת 2008, כתב המבקר דאז לינדנשטראוס כי מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לא ערוך לאירועים בסדר הגודל שנערך עתה. ב-2017 דיברו על כך בכנסת ואמרו כי "אסור לחכות שיקרה משהו". ובכל זאת הגיעו לשם כ-100,000 איש. טרגדיה בלתי נתפסת, במקום הקדוש, לא היו רחמים.