מעל גיל 65? שימו לב כי יש צורך בהכנה לניתוח

(31)
לדרג
תוכן מקודם

אחרי שנים של שכלול תהליכי השיקום לאחר ניתוחים והליכים רפואיים גדולים, מגמה חדשה בעולם הרפואה מבקשת להקדים תרופה למכה ולשים דגש דווקא על ההכנה לניתוח. חשוב לדעת

רופא כירורג ,מומחה לכירורגיה כללית
053-4292707 (מספר מקשר)

האוכלוסייה בעולם הולכת ומזדקנת, תוחלת החיים מתארכת ובמקרים רבים הגיל הביולוגי (ה"גיל" המתאים לאורח החיים, לתפקוד, למראה ולמצב הבריאותי) מקבל התייחסות רבה יותר מאשר הגיל הכרונולוגי. מטופל בן 70 ויותר, השומר על אורח חיים פעיל וספורטיבי, ייחשב פעמים רבות כ"צעיר" יותר מאשר מטופל בשנות ה-50 לחייו, הסובל משורה של מחלות רקע.

קביעת הגיל הביולוגי של מטופל אינה פשוטה ומורכבת ממספר רב של מדדים, אך ניתן לומר כי באוכלוסייה המבוגרת כיום, הגיל הביולוגי נמצא בירידה. כך, אם בעבר עשויה היתה להיות  התלבטות בנוגע לביצוע ניתוח מורכב במטופל בן 70, כיום התלבטויות דומות יעלו בעיקר בנוגע למטופלים בני 85 ומעלה.

למרבה הצער, השלכות הגיל הכרונולוגי לא פוסחות גם על אנשים עם גיל ביולוגי נמוך ועם השנים, ההתמודדות של הגוף עם סטרס גדול, הנוצר למשל בעקבות ניתוח גדול ומורכב, הופכת קשה יותר. על מנת להקל על התמודדות זו נדרשת, החל מגיל מסוים, הכנה מתאימה לקראת ניתוחים גדולים.

אילוסטרציה/חשיבות מרכזית לסטטוס הגופני

מה גורם לקושי בהתמודדות הגוף עם ניתוח מורכב בגיל מבוגר?

מלבד אבני הבניין המשמשות את הגוף לתהליכים השגרתיים המתבצעים בו ולצורך התפקוד היומיומי, קיימות בגוף רזרבות מנטליות, לבביות, ריאתיות, שריריות וכדומה. כאשר הגוף נמצא במצב של סטרס גדול וזקוק למשאבים נוספים על מנת להתגבר עליו ולהתאושש ממנו, הוא פונה אל אותן רזרבות.

עם הגיל, הרזרבות הולכות ופוחתות ולכן ההתמודדות עם מצבי סטרס של הגוף הופכת מורכבת יותר. כך, אדם צעיר בעל רזרבות  מלאות, יצליח להתאושש מניתוח מורכב מהר יותר ובצורה מוצלחת יותר מאשר אדם מבוגר שכמות הרזרבות בגופו נמוכה. לכן, גם אם בחיי היומיום לא נראה הבדל בין אדם בן 45 לבין אדם בן 65 שגילו הביולוגי נמוך, בכל הנוגע להתאוששות מניתוח מורכב - ההבדל קיים ומשמעותי.

מה כולל תהליך ההכנה לניתוח בגילאים מבוגרים?

במשך שנים הושקעו משאבים רבים בבניית תהליכי שיקום לאחר ניתוחים וטיפולים מורכבים, במניעת סיבוכים אפשריים ובהפחתת התמותה הנגרמת בעקבות טיפולים מסוג זה.

המגמה החדשה, אשר תופסת תאוצה במדינות רבות בעולם אך עדיין לא מיושמת במלואה בארץ, עוסקת ב-prehabilitation – שיקום מקדים: שיפור המצב התפקודי, המנטלי והתזונתי של המטופל עוד לפני הניתוח, על מנת שיגיע אל הניתוח במצב טוב יותר, יעבור אותו בצורה מוצלחת יותר, ויחזור מהר יותר למצב התפקודי בו היה לפני הניתוח. בבסיס התהליך עומד עיקרון המקביל בין ניתוח גדול או טיפול משמעותי לבין ריצת מרתון – כשם שריצת מרתון דורשת הכנה מקדימה, כך יש להתכונן גם לקראת הליך רפואי מורכב.

תהליך ה- prehabilitation כולל ארבעה אלמנטים:

טיפול בבעיות קיימות  - לקראת הניתוח או הטיפול הגדול שהמטופל נדרש לעבור, יותאם עבורו טיפול בבעיות קיימות אשר עשויות לגרום לסיבוכים או לסכל את הצלחת הניתוח. כך, למשל, יינתן טיפול מקסימלי בבעיה ריאתית קיימת, יושקעו מאמצים לטובת הפסקת עישון טרם הניתוח וכדומה.

הכנה תפקודית נשימתית – התאמת תרגילי פיזיותרפיה מוטוריים בדגש על פיזיותרפיה נשימתית. מטרת התרגילים הנשימתיים, מלבד סיוע בהתמודדות עם ההרדמה, היא גם הכנה של הגוף לסטרס ולכאב הצפויים לאחר הניתוח, אשר גורמים לדופק מהיר ולנשימה מהירה. אם הגוף לא יהיה מסוגל לעמוד במאמץ הנובע מנשימה מהירה לאורך זמן, תהליך ההתאוששות עשוי להתארך ואף להסתבך.

הכנה מנטלית – ליווי פסיכולוגי המכין את המטופל למגוון ההיבטים הנפשיים הכרוכים בניתוח.

הכנה תזונתית – התאמת תזונה מיטבית (הכוללת במקרים מסוימים גם תרופות או תוספים) לצורך שיפור התגובה הדלקתית של הגוף במצב של סטרס.

האם מתבצעים כיום תהליכיprehabilitation בישראל?

בארץ, בניגוד למדינות אחרות בעולם, עדיין לא קיימים מרכזי prehabilitation אליהם ניתן לשלוח את המטופלים טרם הניתוח להכנה במסגרת אשפוז או אשפוז יום. ישנם ניתוחי לב גדולים לקראתם נהוג לבצע הכנה מקיפה, וישנם גם מרכזי שיקום מתקדמים, אך לא קיימות עדיין תוכניות מובנות לביצוע prehabilitation כנהוג בעולם.

רופאים המבקשים להעביר את מטופליהם הכנה לקראת ניתוח בהתאם לנהוג בעולם, יכולים להפנות אותם בצורה פרטנית לפיזיותרפיה, טיפול תזונתי וטיפול פסיכולוגי, וכמובן לטיפול נקודתי בבעיות קיימות הדורשות פתרון טרם הניתוח.

אילו תוצאות מראה יישום התוכנית בעולם?

מחקרים מראים כי יישום תהליך ה-prehabilitation לא מוביל בהכרח לשיפור באחוז הסיבוכים שלאחר הניתוח או לירידה באחוז התמותה, אך בהחלט תורם לחזרה מהירה יותר של המטופלים לרמת התפקוד שהיתה להם לפני הניתוח.

אפשר לומר שתהליך ה- prehabilitation מקצר את זמן ההחלמה?

ראשית יש להבין כי גם מושג ההחלמה השתנה בשנים האחרונות. בעבר, טיפול הוגדר כמוצלח לאחר 90 ימים ללא הופעת סיבוך וללא תמותה. היום מושג ההחלמה התרחב – אנחנו לא מסתפקים באי הופעת סיבוכים ובאי תמותה, אלא מבקשים להבטיח שתוך פרק זמן המטופל יחזור לעצמו מכל הבחינות: תפקודית, קוגניטיבית, מנטלית ועוד. על פי הגדרה זו, בהחלט ניתן לומר שתהליך ההכנה המוקדמת מקצר את זמן ההחלמה.

לאילו מטופלים מומלץ לעבור את תהליך ההכנה?

תהליך ה-prehabilitation נדרש לקראת ניתוחים או טיפולים הכרוכים בסטרס גדול על הגוף: טיפולי כימותרפיה אגרסיביים, ניתוחים מורכבים הדורשים הרדמה ממושכת או יוצרים מצב פיזיולוגי חדש (כגון: ניתוחי כריתת ושט, כריתת קיבה, ניתוחים אורטופדיים גדולים) וכדומה.

בעולם מוגדר גיל 65 כגיל המצריך הכנה מוקדמת לקראת ניתוח, אך במערכת השיקולים ניתנת התייחסות גם לגיל הכרונולוגי וגם לגיל הביולוגי. לצורך הערכת הגיל הביולוגי של המטופל, ייבחנו מצבו התפקודי, מידת הפעילות שלו מבחינה פיזית ומקצועית ומחלות הרקע מהן הוא סובל. לאחר שקלול נתונים אלו יחד עם הגיל הכרונולוגי ועם אופי הטיפול או הניתוח אותו עומד המטופל לעבור, יותאם תהליך ההכנה המיטבי עבור המטופל.

מהו משך ההכנה הנדרש לפני ניתוח?

משך ההכנה המינימלי שהוכח כיעיל הוא 3 שבועות, ותוכנית ההכנה המקסימלית הנהוגה כיום בעולם עומדת על 8 שבועות. כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי, שאינו דחוף, אין כל מניעה לעבור הכנה ראויה. בתחום הכירורגיה האונקולוגית, למשל, ניתן לבצע את ה-prehabilitation במקביל לטיפול הכימותרפי המקדים הנדרש עבור רוב הניתוחים, אשר נמשך בדרך כלל בין חודשיים לארבעה חודשים.

לסיכום: בגיל מבוגר, הגוף מתקשה להתמודד עם מצבים של סטרס גדול הנוצרים בעקבות ניתוח גדול או טיפול מורכב. מגמה חדשה בעולם הרפואה מעודדת תהליכי הכנה לניתוח עבור מטופלים בגילאי 65 ומעלה, הכוללים הכנה מנטלית, תפקודית- נשימתית ותזונתית. מחקרים מראים כי הכנה מקדימה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הסטרס שנוצר בעקבות הניתוח ותורמת לחזרה מהירה לרמת התפקוד של לפני הניתוח. התוכנית מבוצעת באופן מובנה במדינות רבות בעולם ויש לשאוף כי תיושם גם בארץ בעתיד הקרוב.

ד"ר יונתן אברהם דמה הוא מומחה בכירורגיה כללית עם התמחות על בכירורגיה אונקולוגית של מערכת העיכול, מנתח במחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים הדסה עין כרם.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

 

  • צור קשר
ד"ר יונתן אברהם דמה
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום