מצילות חיים: הבדיקות שייסעו למנוע את סרטן המעי

(24)
לדרג

סרטן המעי הגס אמנם אינו מלווה בתסמינים, אך הוא נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. החדשות המעודדות: גילוי מוקדם שלו מאפשר למנוע את התקדמותו ואת התפרצותו וכך להציל חיים. כל מה שחשוב לדעת על המחלה ועל הבדיקות שיאפשרו את מניעתה

רופא גסטרואנטרולוג ,מומחה לגסטרואנטרולוגיה
077-2306825 (מספר מקשר)

סרטן המעי הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים ביותר בעולם, אשר מהווה גורם תמותה שלישי אצל נשים ושני אצל גברים. הסיכון ללקות בסרטן זה באוכלוסייה הכללית (בעלת סיכון ממוצע) הינו כ 5%. בארה"ב מתים כ 50 אלף מטופלים מידי שנה כתוצאה מהמחלה. מאחר שמדובר בסרטן שאינו מלווה בתסמינים בשלביו הראשונים, קשה עד בלתי אפשרי להבחין בקיומו. אין ספק כי מדובר בסוגיה משמעותית ביותר, שכן אי אבחונו בזמן עלול לגרום לחסימת מעיים, לדמום, לאנמיה ולאחר מכן גם להתפשטותו של הגידול לאברים נוספים כמו הכבד והריאות ובסופו של דבר גם למוות. המידע הבא יסייע לכם להבין יותר אודות בדיקות הסקר, המסייעות באיתור מוקדם ומאפשרות להציל חיים. בזכות גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ניתן להעניק למטופל טיפול מוצלח ויעיל המאפשר החלמה מלאה והישרדות ביותר מ- 90% מהמקרים.

 

 בשלבים הראשונים הסרטן לרוב אינו מלווה בתסמינים מורגשים. צילום: שאטרסטוק

מה גורם לסרטן המעי?

כ- 80 אחוז ממקרי סרטן זה מוגדרים "ספורדיים" ואינם קשורים לסיבה כזאת או אחרת. רק בין 15-20 אחוזים מהם קשורים לרקע המשפחתי, ופחות מ- 5% נובעים מתסמונת גנטית.

מהם תסמיני המחלה?

כאמור, בשלבים הראשונים הסרטן לרוב אינו מלווה בתסמינים מורגשים. רק כאשר החולה נמצא בשלבים מתקדמים, הוא עשוי לחוש בתסמינים כגון: כאבי בטן, שינוי בהרגלי יציאות, תחושה של חוסר התרוקנות לאחר ביקור בשירותים, הופעת דם בצואה ואף אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.

כיצד ניתן למנוע את סרטן המעי הגס?

חשוב לדעת!: איתור מוקדם מסייע למנוע את המחלה או לטפל בה בשלביה המתקדמים ובכך להציל חיים.

כיום קיימות לרשות המטופלים בארץ 3 בדיקות סקר עיקריות המסייעות במטרה זו:

  • בדיקת קולונוסקופיה.
  • בדיקת צואה לזיהוי דם סמוי.
  • בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית.

בדיקת הסקר המקיפה והטובה ביותר היא ה"קולונוסקופיה". באמצעותה, ניתן לאתר נגעים טרום ממאירים (פוליפים) במעי או גידול מתקדם. כאשר אלה מאותרים במהלך הבדיקה, ניתן להסירם כבר במהלכה. כלומר, להבדיל מבדיקות סקר אחרות, בדיקה זו מאפשרת גם לאתר וגם לטפל בעת הצורך. הקולונוסקופיה מצמצמת כ – 80% את התמותה הכרוכה בגידולים ממאירים שמופיעים בחלק השמאלי של המעי הגס וכ 60% בחלק הימני שלו, מאחר שבאזור זה הגידולים הם בד"כ שטוחים יחסית ולכן קשה יותר לאתרם. בסה"כ הבדיקה מסייעת לצמצם את הסיכון להתפתחות והתקדמות סרטן המעי ביותר מ-90%.

כיצד מתבצעת בדיקת הקולונוסקופיה?

הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה ("טשטוש"), ומתבצעת באמצעות החדרת מכשיר אנדוסקופ דרך פי הטבעת אל תוך המעי. ראשית כל, על המטופל להתכונן לבדיקה על ידי דיאטה דלת סיבים בהתאם להנחיות. כמו כן, כ – 12 ימים טרם הבדיקה עליו לטול תרופות הגורמות לשלשול, על מנת לנקות את המעי הגס היטב.  הבדיקה מתבצעת תחת הרדמה מתונה, וכאשר המטופל ישן, נבדק המעי הגס על כל אורכו (כ-150ס"מ). רוב הנגעים הטרום ממאירים ניתנים לכריתה במהלך הקולונוסקופיה. אם חלילה קיימת עדות לתהליך גידולי מתקדם או חשד לממאירות, נלקחות ביופסיות וכן מסומן מקום הגידול לצורך כריתה כירורגית לאחר מכן.

מהם היתרונות והחסרונות בכל אחת מהבדיקות?

יתרונות הקולונוסקופיה: מדובר בבדיקה המדויקת ביותר, שכאמור מאפשרת גם לאבחן נגעים טרום סרטניים וגם לטפל בהם בעת הצורך כבר במעמד הבדיקה. כמו כן, יש לבצע את הבדיקה אחת ל 10 שנים בלבד. חסרונותיה: הבדיקה כאמור דורשת הרדמה, והיא כרוכה בסיכון די נדיר של 0.5 מתוך אלף בדיקות לנקב במעי, הניתן לטיפול בעת הצורך. בדיקה זו כרוכה בסיכון נוסף  מסוג דמם, בעת כריתת גידולים מעל 2 ס"מ במעי (כ-2 מקרים מתוך אלף בדיקות). גם  מצב זה ניתן לטיפול בעת הצורך.

יתרונות בדיקת הצואה לזיהוי דם סמוי: מהירה, פשוטה לביצוע ואינה פולשנית.

חסרונותיה: נדרש לבצעה בתדירות גבוהה (אחת לשנה), היא פחות מדויקת (יכולה לאתר רק 79% מהגידולים) ואינה מאפשרת לטפל בנגעים כלל. במקרה שהתוצאה הינה חיובית החולה יופנה לביצוע "קולונוסקופיה" לשם בדיקה מלאה, לצורך אימות וגם כריתת גידול אם אכן קיים כזה.

יתרונות הקולונוסקופיה הוירטואלית (CT קולונוגרפיה): הבדיקה אינה פולשנית ואינה מלווה בסיכון או בהרדמה כפי שנדרש בקולונוסקופיה.

חסרונותיה: הבדיקה פחות מדויקת מהקולונוסקופיה ומאפשרת לאתר נגעים ב 90 אחוז מהמקרים. כמו כן היא אינה מיטבית לצורך זיהוי פוליפים שטוחים בחלק הימני של המעי הגס ואף כרוכה בסיכון הקשור לקרינה. מעבר לכך, בדומה לבדיקת דם סמוי בצואה, במקרה שישנו חשד לפוליפ יש לצורך לבצע קולונוסקופיה.

למי חשוב לבצע את בדיקות הסקר?

לפי האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, כל חולה שמגיע לגיל 50 זכאי להתחיל בבדיקות סקר. לעומת זאת, האיגוד האונקולוגי האמריקאי ממליץ להתחיל בבדיקות כבר מגיל 45.  בישראל הגילוי המוקדם מתחיל מגיל 50 באוכלוסייה בעלת סיכון בממוצע.

מעבר לכך, במקרים הבאים מומלץ להתחיל בבדיקות מגיל צעיר יותר:

  • כאשר המטופל סובל מאנמיה על רקע מחסור בברזל.
  • בעת הופעת דם בצואה.
  • כאשר קיים סיפור משפחתי של קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהמחלה. כאשר מדובר בקרוב צעיר מגיל 60 יש להתחיל בבדיקות הסקר כבר מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל הקרוב שחלה במחלה.
  • במקרים שבהם ישנם שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים במחלה.
  • אנשים ממוצא אפרו אמריקאי נדרשים לעבור את הבדיקה כבר מגיל 45.

מטופלים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים במחלה, נדרשים לחזור עליה בכל 5 שנים. במקרים שבהם מתגלים פוליפים בבדיקתם, מטופלים אלה יונחו לחזור שוב על ביצוע קולונוסקופיה, בטווח שבין שנה ל 5 שנים.

בדיקת הסקר הטובה ביותר. צילום: שאטרסטוק

מה לגבי אנשים שחוששים מבדיקת הקולונוסקופיה?

ובכן, החשש מפני מחלת סרטן המעי אמור להיות גדול פי כמה מביצוע הבדיקה. ובכל זאת, במקרים שבהם מחליטים לוותר על ביצוע בדיקה זו, חשוב לכל הפחות להקפיד אחת לשנה לבצע בדיקת צואה לדם סמוי. זכרו: בדיקת הסקר הטובה ביותר הינה הקולונוסקופיה!

עד איזה גיל חשוב לבצע את הבדיקות?

באופן כללי, מומלץ לבצע בדיקות אלה עד גיל 75, או עד גיל 85 בהתאם להערכת הרופא המטפל, שתיקבע בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל, ובהתאם לממצאי בדיקות סקר קודמות ולהערכת תוחלת חייו.

מהם סיכויי ההחלמה מהמחלה?

כאשר הסרטן מאותר בשלב מוקדם, סיכוי ההחלמה מצוין והוא מוערך ב 95-100 אחוז. לעומת זאת, כשהמחלה מאותרת בשלביה המאוחרים, הסיכוי צונח ומותיר למטופל בין 5-15 אחוזי סיכוי להישרדות מהמחלה בתוך כחמש שנים. לפיכך, קיימת משמעות עצומה לגילוי מוקדם של סרטן המעי. מעבר לכך, יש להביא בחשבון שגילוי מוקדם גם חוסך לחולה את הצורך בטיפולים אגרסיביים כמו קרינה וכימותרפיה.

לסיכום: סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. מאחר שהוא אינו מלווה בתסמינים מורגשים בשלביו הראשונים, קיימת חשיבות אדירה לביצוע בדיקות סקר. באמצעותן, ניתן לאתר נגעים טרום סרטניים, וכך למנוע את התפשטות המחלה ולהציל חיים. לכו להיבדק!

דר׳ דלגדו חורחה שמואל דלגדו, הוא מנהל המכונים לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית החולים האוניברסיטאי "אסותא" אשדוד ובבית החולים אסותא אשדוד.  

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

 

 

  • צור קשר
דר' חורחה-שמואל דלגדו
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום