נגישות
נגישות

ראייה: להסתכל בעיניים פקוחות על המציאות

(42)
לדרג

סבתא סיפרה לכם כי יש למרוח שום על שעורה בעין? אתם מאמינים שתוכלו להיפרד מהמשקפיים בעזרת אימוני שרירים ושתיית מיץ גזר? ריכזנו עבורכם 20 מיתוסים נפוצים בענייני ראייה ועיניים

בית רופאים
077-9971676 (מספר מקשר)

מיתוסים נולדים עקב אמונות טפלות, הרגלים שהשתרשו ואינם רלוונטיים עוד, טעויות שעברו מדור לדור, וכו'. ככל שמדובר בנושא עדין, מורכב ומסתורי יותר - כך יש יותר מיתוסים שעלולים להיות מופרכים במיוחד. כאשר מדובר בעיניים שלנו, רב הנסתר בהן על הגלוי, ובהתאם גם רבים המיתוסים והאמונות הטפלות הקשורות לראייה. ב-20 מהן נעסוק בכתבה זו.

גם בחורף יש להרכיב משקפי שמש. צילום: שאטרסטוק

מיתוס 1: משקפי שמש חיוניים רק בקיץ

לא נכון. קרני UV, המזיקות לעיניים, חודרות אליהן גם ביום חורף שמשי. לכן, גם בחורף יש להרכיב משקפי שמש. יתרה מכך, בעת שהייה באזור מושלג או בזמן בגלישת סקי, השלג מחזיר את קרני האור אל העיניים בעוצמה מוגברת. כך, עלולות להיווצר כוויות בקרניות העין. לכן, גם בשלג ובזמן סקי, חשוב מאוד להרכיב משקפי שמש.

מיתוס 2: עדיף להרכיב משקפי שמש ללא מסנן קרינה, מאשר לא להרכיב כלל

לא נכון. כאשר עדשות המשקפיים כהות, נוצרת אשלייה של חושך. האישונים, המתפקדים כמו צמצם של מצלמה, מתרחבים בחשיכה ומאפשרים כניסה של כמות גדולה יותר של קרני שמש לעין. מאחר שעדשת המשקפיים אינה כוללת מסנן קרינה, הנזק שייגרם לעין מקרני שמש שאינן מסוננות, עלול להיות גדול יותר מנזק שייגרם ללא הרכבת משקפי שמש. חשוב לכן להקפיד על הרכבת משקפי שמש עם מסנן קרינה טוב.

מיתוס 3: ניתן לישון עם עדשות מגע

לא נכון. הרכבת עדשות מגע, גם כשהן מותאמות לכאורה להרכבה בזמן שינה, עלולה לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בקרנית העין. בזמן השינה לא מתבצע העפעוף הטבעי אשר שוטף ומסלק את החיידקים ש"מתיישבים" בין העדשה לעין, כך ששינה עם עדשות מגע מסכנת את העין בזיהום.

מיתוס 4: ניתן לשחות עם עדשות מגע

לא נכון. במקווי-מים קיימים חיידקים וטפילים העלולים לגרום לדלקת חריפה בעיניים בקרב מרכיבי עדשות מגע. גם מים זורמים עלולים להוות סכנה. ככל שהמים עומדים יותר, כך יש בהם יותר חיידקים וטפילים.

מיתוס 5: קריאה באור חלש פוגעת בכושר הראייה

לא נכון. מדובר בנוחות בלבד. לא הוכח מדעית כי קריאה באור חלש משפיעה על בריאות העין או פוגמת באיכות הראייה.

מיתוס 6: קטרקט - המתבטא בעכירות העין - אופייני רק למבוגרים

לא נכון. קטרקט יכול להתפתח בכל אדם. יש סוגים שונים של קטרקט. ברוב המקרים התפתחות קטרקט אכן קשורה לגיל, אך יחד עם זאת יש סוגים נוספים של קטרקט, המופיעים בגילאים אחרים: קטרקט מולד, קטרקט שנובע מחבלה, ממחלה סיסטמית, מתרופות שונות, מחשיפה לחומרים מסוימים, ועוד.

מיתוס 7: עיניים בהירות רגישות יותר מכהות

נכון. עיניים בהירות מכילות מטבען כמות מופחתת של פיגמנט צבע, המסייע לחסימת קרני האור החודרות לעין.

מיתוס 8: אסור להביט באופן ישיר על השמש

ממש נכון. קרני השמש הן בעלות עוצמה רבה ועלולות לגרום נזק בלתי הפיך לרשתית העין. הסתכלות ישירה על השמש גורמת לקרני השמש להתמקד על מרכז הראייה וליצור כוויות וצלקות, הפוגעות באופן קשה ביותר בראייה. גם בזמן השקיעה וגם בזמן ליקוי חמה אסור להביט באופן ישיר על השמש.

מיתוס 9: מיקרוגל פוגע בעיניים

נכון חלקית. מיקרוגל שאינו פועל בהתאם לתקן המתאים עלול לפגוע בבריאות העין, בעת חשיפתה לפעולת המכשיר ולגרום להופעת קטרקט ולנזקים נוספים בעין. ניתן למנוע זאת על ידי בדיקת המיקרוגל בעזרת מיכשור מתאים.

מיתוס 10: אם תנסה לפזול יותר מדי, העיניים "ייתקעו" ותישאר פוזל לכל החיים

ממש לא נכון. קיימת תסמונת נדירה הקרויה תסמונת בראון, שבגלל עיבוי סמוך לגיד מסוים בעין הגיד עלול להיתקע ולגרום לפזילה אבל אין קשר בין תסמונת זו לבין נסיונות פזילה, אפילו אם הם מרובים, ולבד מאי נוחות וקצת כאבי ראש לא צפויה שום השפעה על העין מניסיונות אלה.

מיתוס 11: על שעורה צריך למרוח שום טרי. קצת שורף בהתחלה, אבל מדובר בטיפול יעיל שיפתור את הבעיה

לא נכון, ואף להיפך: הדבר עלול לגרום לדלקת חמורה בעין. קיימים מיתוסים רבים בכל הנוגע ל"תרופות סבתא" לטיפול בשעורה, בהם גם מריחת שום טרי ואפילו שתן. אין להשתמש באמצעים כאלו בשום אופן, מאחר שמצד אחד אין להם כל יכולת לעזור בריפוי השעורה, ומצד שני הטיפול בשום ובשתן אף עלול להזיק מאוד לעין. שימוש בקומפרסים חמימים, לעומת זאת, עשוי לעזור. הקומפרסים לא חייבים להיות עשויים מתֵה, מכיוון שתֵה אינו חומר עוזר לטיפול בשעורה. מה שעוזר הוא החימום של האזור.

מיתוס 12: קומפרסים עם תה מסייעים בדלקת עיניים

לא מדויק. בדיוק כמו בטיפול בשעורה, קומפרסים חמימים יתרמו לטיפול בדלקות עפעפיים. לא מדובר בתֵה עצמו אלא בטמפרטורה החמימה.

 לא הוכח מחקרית שהריון גורם לעלייה במספר המשקפיים. צילום: שאטרסטוק

מיתוס 13: בזמן הריון, מספר המשקפיים עולה - ולכן אסור לבצע ניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה עד לסיום כל הלידות

לא נכון. לא הוכח מחקרית שהריון גורם לעלייה במספר המשקפיים. לעיתים עקב שינויים הורמונליים העוברים על הגוף המספר אינו יציב בזמן ההריון. לכן לא מומלץ לבצע ניתוח כזה במהלך ההריון, אבל לאחר הלידה המספר יתייצב חזרה ויחזור לקדמותו. כשלושה חודשים לאחר הלידה ניתן לבצע את הניתוח במידה ושאר הפרמטרים תקינים.

מיתוס 14: רופאי עיניים לא עוברים בעצמם ניתוחי לייזר לתיקון קוצר הראייה

לא נכון. גם בישראל וגם בעולם לא מעט רופאי עיניים ובני משפחותיהם עברו את הניתוח.

מיתוס 15: עבודה רבה ומאומצת מול המחשב גורמת לעליה במספר המשקפיים

לא נכון. נעשו מחקרים במטרה לנסות למצוא קשר מדעי בין עבודה מול המחשב לבין עלייה במספר המשקפיים, אך לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין השניים. מה שידוע כיום הוא, שבזמן קריאה או צפייה במסך מחשב או טבלט, קצב המצמוץ יורד, ולכן יש הפרעה בפיזור הדמעות ע"פ הקרנית ויצירת יובש ואי נוחות. תופעה זו נקראת תסמונת ראיית המחשב - CVS (computer vision syndrome).

מיתוס 16: הרכבת משקפיים לא מתאימים מאמצת את העיניים

לא נכון. זהו אחד המיתוסים השכיחים ביותר: הראייה היא עניין אופטי ואינה תלויה בשריר שמתאמץ ומתעייף. לא הוכח קשר בין הרכבת משקפיים שאינם מתאימים לבין מספר המשקפיים.

מיתוס 17: אכילה מרובה של גזר משפרת את הראייה

רחוק מהמציאות. אכילת גזר טרי טובה לבריאות, מכיוון שהגזר מכיל ויטמינים חשובים, אך אכילת גזר אינה משפרת את מצב הראייה.

מיתוס 18: לאחר ניתוח קטרקט אסור להתכופף ואסור לבשל עם אדים

לא נכון. מדובר בהגבלות שהיו נהוגות לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר ניתוחי קטרקט היו כרוכים בחתך גדול בעין ובתפרים. הגבלות אלה נועדו לשמור על העין. כיום החתך הנעשה בניתוח קטרקט הוא כה זעיר, שבמרבית המקרים אין צורך כלל בחתך גדול ובתפרים. לכן, המגבלות הישנות כבר אינן רלוונטיות עוד. במהלך יום או יומיים לאחר הניתוח, יהיו הגבלות מסוימות על המטופל, אבל איסור על התכופפות או בישול עם אדים אינו חלק מההגבלות.

מיתוס 19: אם קיים קוצר ראייה גבוה אסור ללדת בלידה רגילה אלא רק בניתוח קיסרי

לא נכון. בעבר, לפני 30-40 שנה, חשבו כי מאמץ הלידה עלול לגרום להיפרדות רשתית, ולכן המליצו לנשים עם מספר גבוה ללדת בניתוח קיסרי. מאז, טענה זו הוכחה כבלתי נכונה וכיום אין שום המלצה מעין זו.

מיתוס 20: יש תרגילי אימון של שרירי העיניים,המטפלים בקוצר ראייה

לא נכון. יש מספר שיטות לאימון של שרירי העיניים הגורסות לכאורה, כי ביצוע יומיומי של התרגילים יוביל לירידה במספר. אף שיטה מעין זו לא הוכחה מדעית כנכונה לרפואת העיניים המודרנית לא תומכת בתיאוריות אלה.

לסיכום: עם כל הכבוד לסבתא שלכם, לשכנה ממול ולחבר'ה מהמילואים - כאשר מדובר בבריאות העיניים אין לפעול על בסיס מיתוסים שגויים אלא אך ורק על בסיס מידע רפואי מבוסס. עכ"פ - בכל מקרה של ספק יש להיוועץ ברופא עיניים.

ד"ר אורי מלר הוא מנתח בכיר ברפואת העיניים, מנהל את מרפאת הקטרקט במרכז הרפואי "עיניים", ורופא ומנתח בכיר בביה"ח אסף הרופא (שמיר).

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

    רוצה לדרג?
    זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

    עוד בתחום