פרקינסון: לחיות תוך כדי תנועה

(13)
לדרג

מחלת פרקינסון היא אמנם מחלה מוחית כרונית, אך באמצעות אבחון מוקדם, טיפול מתאים, אורח חיים ספורטיבי ואופטימיות יכולים המטופלים לעכב את התקדמותה ולשמור על איכות חיים גם לטווח ארוך. כל המידע על המחלה לרגל יום המודעות לפרקינסון (11.4)

רופא נוירולוג
03-9092496

מחלת פרקינסון (בעברית - רטטת) היא מחלה ניוונית של המוח, הפוגעת באזורים מסוימים במוח, בעיקר בגרעיני הבסיס (נקראים גם הגרעינים הבזאליים). השינויים הניווניים המתרחשים באותו האזור גורמים לשקיעה של חלבון פתולוגי בשם אלפא-סינוקלין, אשר "מרעיל" את התאים ופוגע ביכולתם לייצר דופמין – מוליך עצבי הקשור בתהליכים רבים בגוף, בהם התפקוד התנועתי, יכולת הריכוז ותחושת ההנאה והמוטיבציה.

 

מהם תסמיני המחלה?

מחלת פרקינסון ידועה בעיקר בסימנים המוטוריים שלה, הכוללים בדרך כלל רעד, נוקשות של השרירים, חוסר זריזות בביצוע תנועות עדינות, קשיים בהליכה ועוד. במקביל לסימנים אלו ולעיתים אף מספר שנים לפניהם, עלולים להופיע תסמינים שאינם מוטוריים, כגון ירידה בחוש הריח ושינה לא שקטה, בעיקר בשלב שינת החלום (REM או רע"מ), בה המטופל "חי" את החלום, מדבר ומבצע תנועות מתוך שינה, עצירות, דיכאון, סחרחורות, בעיות בהטלת שתן.

מחלת פרקינסון היא מחלה שעשויה להתקדם ולהחמיר עם השנים, אך קצב ההתקדמות שלה משתנה מאדם לאדם ומושפע על ידי גורמים רבים וכך גם התסמינים המגוונים הנלווים להתקדמות זו. ברוב המקרים תהיה החמרה של הסימנים המוטוריים – הרעד והנוקשות עשויים להתגבר, איטיות בתנועת הגפיים, קשיי הליכה, בעיות בשיווי המשקל ואפילו נפילות. בהמשך עשויות להופיע תופעות נוספות, כמו ישנוניות או בעיות בזיכרון.

 

האם יש קשר בין פרקינסון לבין אלצהיימר?

גם פרקינסון וגם אלצהיימר הן מחלות ניווניות של המוח, אך אין ביניהן קשר ישיר. יחד עם זאת, בשלבים מאוחרים של פרקינסון לעתים מתפתחת דמנציה.

 

כתמרור אזהרה ניתן לציין הופעה של רעד קל בגפה אחת, בעיקר בזמן מנוחה. צילום: שאטרסטוק

באיזה גיל עשויה המחלה להופיע?

שכיחות מחלת פרקינסון באוכלוסיה עולה עם הגיל. מעל גיל 65 היא מופיעה בשני אחוזים מהאוכלוסייה, יחד עם זאת מחלת פרקינסון עלולה להופיע בגיל צעיר, אך נדירה מתחת לגיל 45. על פי ההערכה של עמותת פרקינסון בישראל, כיום חיים בארץ כ-25,000 אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון. לצערנו לא קיים רישום ארצי דרך משרד הבריאות אודות מחלת פרקינסון.

 

מהם גורמי המחלה?

גורמי המחלה עדיין לא ידועים בוודאות. יש מספר תיאוריות והשערות שנבדקות במגוון מחקרים בינלאומיים ומידע חדש בנושא נאסף כל הזמן. אם עד לפני 15-20 שנה לא היה ידוע כלל אודות השפעת גורמים גנטיים על פרקינסון, בשנים האחרונות הוכח מחקרית כי פרקינסון היא מחלה עם מרכיב גנטי משמעותי; ואף ידוע כי ישנן שתי מוטציות גנטיות, הנפוצות בעיקר אצל יהודים ממוצא אשכנזי, אשר עלולות להוביל להתפתחות המחלה.

בנוסף לכך, ידוע כי גם גורמים סביבתיים עלולים להשפיע על התפתחות המחלה, הידוע שבהם הוא חשיפה מתמשכת לחומרי הדברה ולחומרים כימיים.

 

כיצד מתבצע אבחון המחלה?

כאמור, תסמיני המחלה הם מגוונים מאוד והמוקדמים שבהם אינם בהכרח מוטוריים, ולכן זיהויה בשלבים ההתחלתיים עשוי להיות מורכב. כתמרור אזהרה ניתן לציין הופעה של רעד קל בגפה אחת, בעיקר בזמן מנוחה, ובמיוחד אם הרעד מופיע בצד אחד של הגוף ולא בשני הצדדים. חשוב לציין, כי לא כל רעד מעיד בהכרח על פרקינסון, וכי הידיים של כולנו רועדות במצבים מסוימים, במידה כזו או אחרת.

ברוב המקרים, סימנים כמו רעד בשעת מנוחה ביד אחת במיוחד, לעיתים בליווי נוקשות, חוסר זריזות בתנועת היד או הרגל ואפילו צליעה המלווה בכאבים, עשויים להוביל את המטופל לייעוץ אורטופדי - אך חשוב גם לבדוק ולשלול את הקשר בינם לבין אפשרות של מחלת הפרקינסון.

האבחון עצמו נעשה ברוב המקרים באמצעות בדיקה נוירולוגית קלינית על ידי נוירולוג מנוסה. לעיתים, בשביל לאשר את האבחנה משתמשים בבדיקת הדמיה איזוטופית של המוח, אשר ממפה את גרעיני הבסיס – בדיקת 18F-DOPA PET brain scan. הסיבה לשימוש בבדיקה מורכבת זו, היא כיוון שלמחלת פרקינסון אין תמונה אופיינית בבדיקות MRI או CT של המוח. אבחון מוקדם עשוי לסייע בניהול נכון של מחלת הפרקינסון.

 

מהו אופן הטיפול בפרקינסון?

נכון להיום, מחלת פרקינסון היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי, אך קצב ההתקדמות שלה הוא לרוב איטי, ועם אמצעי הטיפול שקיימים כיום ניתן לשלוט במחלה ובתסמיניה, ולמזער את הפגיעה באיכות החיים של המטופלים ולאורך שנים.

אחת הגישות העכשוויות בטיפול בפרקינסון, שתפסה תאוצה בשנים האחרונות, היא גישה של רפואה מותאמת אישית המתבססת על סטטוס גנטי של המטופל, נתונים אישיים נוספים שלו, על מהלך המחלה והסימפטומים העיקריים.

טיפול חשוב מאוד במחלת פרקינסון אשר מומלץ בכל שלבי המחלה, החל משלבים מוקדמים מאוד ועד מתקדמים ביותר, הוא הקפדה על פעילות גופנית אינטנסיבית וסדירה בשילוב של תרגילים אירוביים, תרגילים לחיזוק השרירים, הגברת כוח ומתיחות.

כמו כן, תסמיני המחלה ניתנים לטיפול באמצעות תרופות ספציפיות, המותאמות לכל מטופל בהתאם לסימנים עיקריים מהם הוא סובל. באופן כללי ניתן לחלק את הטיפולים התרופתיים שקיימים כיום לשתי קבוצות:

 

תרופות דופמינארגיות: קבוצת תרופות המשפיעות על הרצפטורים במוח ועל תהליכים כימיים במוח ונמצאות בשימוש בעיקר בשלבי המחלה הראשונים, ובתור תוספת לתכשירי דופמין בשלבים מתקדמים של המחלה. קבוצה זאת כוללת תכשירים מסוג חוסמי אנזים MAO-B, אמנטדין ודופמין אגוניסטים. כמו לכל התרופות, גם לתרופות אלו עלולות להיות תופעות לוואי, כמו: סחרחורות, בחילות וישנוניות. תופעות הלוואי הייחודיות לקבוצת דופמין אגוניסטים כוללות הפרעות בשליטה על הדחפים – מצב שעלול להתבטא בתופעות כמו: אכלנות יתר, קנייה כפייתית, התמכרות להימורים וכדומה.

 

טיפול חלופי בדופמין: תרופות מקבוצה זו נועדו להשלים את החוסר בדופמין האופייני למחלה. תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול בתרופות אלה מופיעות בשלב מאוחר של המחלה, ומתבטאות בתנועות בלתי רצוניות של הגפיים. תופעות אלו מופיעות כאשר הרצפטורים במוח נמצאים בשלבי ניוון מתקדמים ומגיבים לתוספת דופמין בצורה פרדוקסלית.

בניסיון להימנע מתופעות הלוואי, פותחו מספר טיפולים לשימוש בשלבים מתקדמים של המחלה שמטרתם לייצר גירוי מתמשך של הרצפטורים, על מנת לדמות את הפרשת הדופמין הפיזיולוגית במוח במצב תקין. באחת משיטות הטיפול נעשה שימוש במשאבה מיוחדת, המאפשרת מתן מתמשך של ג'ל דופמין ישירות אל המעי הדק דרך צינורית מיוחדת המוחדרת אליו. שיטה נוספת משתמשת בסוג אחר של משאבה, בשם Apo-go, המזליפה דופמין אגוניסט דרך מחט קטנה המוחדרת מתחת לעור של המטופלים. שיטת טיפול מתקדמת נוספת היא ביצוע ניתוח גרייה מוחית עמוקה, במהלכו מושתלים קוצבים מיוחדים שמטרתם לייצר גירוי בגרעיני הבסיס של המוח. את תדירות וחוזק הגירוי אפשר לשנות ולהתאים לפי מצב המטופל והתקדמות המחלה.

יש לציין, כי בדרך כלל מטופלי פרקינסון נזקקים לשילוב של כמה תכשירים אנטי-פרקינסוניים, אשר עובדים במנגנונים שונים ומשלימים אחד את השני. בשל כך, מטופלים רבים נאלצים ליטול מספר לא קטן של תרופות - סיבה נוספת לכך שחלקם בוחרים לעבור לטיפולים מתקדמים במחלת פרקינסון, כמו ניתוח גריית מוח עמוקה.

 

האם מטופלי פרקינסון מוגדרים כנכים?

הגדרת חולה פרקינסון כנכה תלויה במצבו של המטופל ובחומרת המחלה. בשלבי המחלה המורדמים, כאשר התסמינים קלים, מומלץ למטופלים לשמור על תפקוד מלא ועל אורח חיים רגיל ככל האפשר. בשלבים מתקדמים של המחלה, המטופלים בדרך כלל זקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי ואף בעזרה צמודה 24 שעות ביממה.

 

האם ניתן למנוע או לעכב את מחלת פרקינסון?

כיום, מספר רב של חוקרים בכל העולם, כולל בישראל, עובדים על נושא מניעת המחלה ומחקר זה מביא לא מעט פירות.

אנחנו יודעים כיום ששמירה על אורח חיים ספורטיבי ועל תזונה נכונה הם חלק בלתי נפרד משיטת הטיפול בחולי פרקינסון, כיוון שהם הוכחו כמעכבים את התקדמות המחלה ולעיתים אף יכולים לדחות את הופעתה במספר שנים. הפעילות הספורטיבית הרצויה היא כל פעילות אירובית אינטנסיבית, המעלה את הדופק ומכניסה את הגוף למאמץ.

צריכת קפאין הוכחה כמגינה מפני פרקינסון, ולכן לאנשים עם סיכון מוגבר לפרקינסון מומלץ לשתות קפה, במידה ואין להם התוויית נגד לכך.

כמו כן, מומלץ להקפיד על דיאטה ים תיכונית - תזונה דלת כולסטרול, המורכבת בעיקר מירקות, פירות, שמן זית, אגוזים, דגים ועוף, ופחות בשר אדום.

 

כיצד ניתן להתמודד עם ההיבטים הנפשיים של המחלה?

מחקרים הוכיחו כי גישה אופטימית ומצב רוח מרומם מועילים מאוד בהתמודדות עם מחלות ניווניות של המוח ועשויים להאט ולעכב את התקדמותן באופן משמעותי.

יחד עם זאת, אנו יודעים כי דיכאון עשוי להיות אחד הסימנים הראשונים של המחלה, ולעיתים הוא ילווה גם בחרדה, בתחושת אי שקט, בתסכול ובאפטיה.

חשוב מאוד לא להזניח תסמינים נפשיים של המחלה, לא לנסות להתגבר עליהם ולהתמודד עמם לבד. יש לטפל בהיבטים הנפשיים בעזרת טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים, ולייחס אליהם את אותה החשיבות כמו לסימנים המוטוריים של המחלה.

מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית משפרת מצב רוח, וזאת עוד סיבה להקפדה על פעילות גופנית בתור כלי טיפולי. מומלץ לכל מטופל לבחור בפעילות גופנית שהוא נהנה ממנה ולהקפיד לבצע אותה על בסיס יומי. ובאופן כללי חשוב מאוד לשמור על אופטימיות, להימנע ממצבי לחץ עד כמה שניתן, לעסוק בדברים שאוהבים לעשות ולשמור על אורך חיים פעיל, מעניין ומהנה – כל אלה הן דרכים יעילות ומוכחות מדעית לטיפול כוללני במחלת פרקינסון.

 

תסמיניה של מחלת פרקינסון - רעד, נוקשות שרירים, קשיי הליכה, נדודי שינה, עצירות, סחרחורות ועודאיור: שאטרסטוק

האם ישנם טיפולים משלימים העוזרים להתמודדות עם המחלה?

הרפואה המשלימה מציעה מגוון רחב של טיפולים להתמודדות עם פרקינסון, מדיקור סיני ועד צמחי מרפא ו/או תוספי מזון שונים. אף אחד מאלו לא הוכח במחקרים מדעיים.

לאחרונה, מתפתח תחום של טיפולים לגירוי מוחי שטחי, לא חודרני, הנעשה באמצעות גלי חשמל במתח נמוך או גלים מגנטיים. יעילותם של טיפולים אלו במחלת פרקינסון נמצא כרגע במחקר אינטנסיבי, והתקווה היא כי בקרוב שיטות של גירוי מוחי שטחי יתווספו לארסנל הטיפולים במחלה.

 

אילו מחקרים חדשים נעשים כיום וכיצד הם עתידים להשפיע על ההתמודדות עם המחלה?

מחקר מהפכני המכוון לשינוי אופן מהלך המחלה, עצירתה או האטת התקדמותה, נמצא כיום בעיצומו. במקביל, קיימים מספר מחקרים הבוחנים השפעת נוגדנים שנועדים לעצור את הצטברות החלבון אלפא-סינוקלין בתאי גרעיני הבסיס של המוח. חשיבותם של מחקרים אלו היא עצומה, כיוון שלראשונה ייתכן כי ימצא טיפול בגורם למחלה, לעומת הטיפול הקיים כיום שמתייחס רק למזעור תסמיניה.

וישנה גם גאווה מקומית בתחום חקר המחלה: אחד המחקרים בו נבדקת השפעת נוגדן כנגד חלבון אלפא-סינוקלין על מהלך המחלה במטופלים בשלבים הראשונים של המחלה מתקיים בישראל.

מחקרים חשובים נוספים מתרכזים במוטציות הגנטיות הגורמות למחלה, במטרה לייצר רפואה מותאמת אישית ולשפר את תפקוד האנזים הפגוע באופן ממוקד. טיפול אחד מסוג זה כבר מתקיים במספר מרכזים רפואיים בעולם, כולל בארבעה מרכזי הפרעות תנועה בישראל. מחקר נוסף הינו עדיין בשלבי תכנון.

 

לסיכום: מחלת פרקינסון היא מחלה כרונית ניוונית של המוח, העשויה להתבטא במגוון תסמינים מוטוריים ולא מוטוריים (יכולים להקדים הופעת סימנים מוטוריים). הטיפולים הקיימים כיום, יחד עם שמירה על אורח חיים בריא, פעילות ספורטיבית ואופטימיות, מאפשרים למטופלים למזער את התסמינים לשמור על תפקוד מלא ועל איכות חיים גבוהה ככל האפשר לטווח ארוך. במקביל, מתנהלים ברחבי העולם שלל מחקרים השואפים למצוא דרך לעצור את המחלה או להאט את התקדמותה.

פרופ' טניה גורביץ' היא מנהלת היחידה להפרעות תנועה, המערך הנוירולוגי, מרכז רפואי ת"א.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום