ניתוחי HIPEC לטיפול בסרטן

(5)
לדרג
תוכן מקודם

הטיפול בסרטן גרורתי נחשב מאתגר מאוד. הליך רפואי חדשני מאפשר לטפל בכימותרפיה בריכוז גבוה, באזורי גוף פנימיים שבעבר כלל לא ניתן היה להגיע אליהם. ההליך נקרא ניתוח HIPEC

בית רופאים
053-7932999 (מספר מקשר)

סרטן עם גרורות בחלל הבטן נחשב בעבר כמצב חשוך מרפא כשהסתיים במוות בכל המקרים. לפני כ-20 שנים, ד"ר פול שוגרבייקר (כירורג אמריקני) הגה רעיון מהפכני לשלב טיפול ניתוחי אגרסיבי עם מתן כימותרפיה בחלל הבטן כדי לטפל במצב הקטלני. כיום, ההליך הכירורגי שפיתח ד"ר שוגרבייקר, מאפשר לחולים בסוגי סרטן אלימים במיוחד להאריך את חייהם ובחלק מהמקרים אף להחלים מהמחלה הקשה. אם כך, בואו נבין מהו בדיוק ההליך הזה - ולמי הוא מתאים.

נועד לאנשים שסובלים בעיקר מסרטן המעי הגס, עם גרורות על קרום הצפק. צילום: שאטרסטוק

כיצד פועלים ניתוחי HIPEC?

הניתוח נועד לאנשים שסובלים בעיקר מסרטן המעי הגס, עם גרורות על קרום הצפק - המעטפת הפנימית שמכסה את כל חלל הבטן. סוג הסרטן הזה נחשב מורכב במיוחד. עד לאחרונה, סרטן מסוג זה הוגדר כסרטן שלא ניתן לטפל בו.

במצבים מסוימים ונדירים, מתבצעים ניתוחי HIPEC גם לטיפול בסרטן שמקורו בתוספתן, ובגידול נדיר שנקרא "מזותליומה". יש ויכוח בקרב מומחים בנוגע להתאמת ההליך לטיפול בסרטן השחלה. במקרה כזה, ההחלטה נתונה בידי הצוות הרפואי.

המילה HIPEC היא ראשי תיבות באנגלית, שפירושן "ניתוח להסרת גרורות והזלפת כימותרפיה מחוממת בחלל הצפק" (Cytoreduction and Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy).

זהו ניתוח עם שני שלבים, המתבצע ביום אחד. בשלב הראשון, מסירים את הגידולים היכן שניתן. בשלב השני, מזליפים חומר כימותרפי, כדי להיפטר מתאים או גידולים שאינם נראים לעין ולא ניתן להסירם בניתוח. בדרך זו, ניתן להשתמש בחומר בריכוז גבוה ביותר, שאי אפשר לתת דרך הווריד.

בסיום התהליך, החומר הכימותרפי נשאב החוצה מהגוף, כך שרק חלק מזערי ממנו מגיע למערכות אחרות. כך, מפחיתים במידה דרמטית תופעות לוואי כגון: בחילות, הקאות והחלשה של מערכת החיסון.

מהם תופעות הלוואי והסיכונים?

חשוב להבין כי מדובר בהליך רפואי יחסית מורכב, עם שיעור תמותה בשיעור כ-3%. זהו נתון גבוה, בהשוואה להליכים כירורגיים אחרים. בערך ב-30% מהמקרים, צפויים סיבוכים משמעותיים, הכוללים זיהומים או דליפות במעיים. חשוב להיות ערים לסיכון הזה, אך במקביל כדאי לזכור כי הסיכוי להארכת תוחלת החיים ולשיפור במצב הבריאותי גבוה בהרבה.

במקרים נדירים יותר, עשוי להתרחש גם דימום פנימי במערכת העיכול או פגיעה באיברים כמו לבלב, כבד או דרכי השתן. נדגיש כי שיעור הסיבוכים מסוג זה נמוך. עם זאת, יש לקחת אותם בחשבון.

 

למי מתאים הניתוח?

מכיוון שמדובר בניתוח מורכב, העלול להציב את המטופל בסיכון (או לא לטפל בהצלחה בבעיה) - ההחלטה על ביצועו אינה עניין של מה בכך. ההחלטה מחייבת דיון מעמיק ומשותף של מומחים בכירורגיה ובאונקולוגיה. בנוסף, חשוב לבצע את התהליך אצל גורמים מקצועיים, הבקיאים בכל החידושים האחרונים בתחום ומחזיקים בניסיון רב בביצוע הניתוח הספציפי הזה.

כיצד יש להתכונן לניתוח HIPEC?

בדרך כלל, ניתוחים מהסוג הזה יבוצעו לפחות שלושה שבועות לאחר טיפול כימותרפי. זאת, כדי לוודא שמערכת החיסון התאוששה מהכימותרפיה וכי ספירות הדם תקינות.

לקראת הניתוח, חשוב לוודא שהמצב התזונתי של המטופל תקין וכי לא קיימים חסרים משמעותיים. לכן, בשבועות שלקראת הניתוח יספק הצוות הרפואי המלצות תזונה. ייתכן כי הצוות אף ימליץ על משקאות עתירי ויטמינים ותוספי תזונה לחיזוק מערכות הגוף. בתקופה זו, חשוב להקפיד כי רמת הסוכר בגוף תהיה מאוזנת ותקינה.

הניתוח נחשב ארוך יחסית. צילום: שאטרסטוק

כמה זמן אורך הניתוח?

הניתוח נחשב ארוך יחסית וצפוי להימשך בין 6 שעות ל-14 שעות. מדובר בניתוח מורכב, שנעשה כמובן בבית חולים ותחת הרדמה כללית.

למה יש לצפות לאחר הניתוח?

אם אין סיבוכים כתוצאה מהניתוח, משך האשפוז לאחר מכן בדרך כלל ינוע בין 7 ימים ל-10 ימים. חזרה לפעילות מלאה צפויה בתום חודשיים עד שלושה חודשים. ההנחיות לאחר הניתוח כוללות דיאטה מיוחדת, המותאמת לשיפור התפקוד של מערכת העיכול, ביצוע פעילות גופנית (במידת האפשר) והגברת התדירות בהדרגה.

בדרך כלל, ייעשה גם שימוש במדללי דם לאחר הניתוח בזריקות תת עוריות יומיות למשך חודש אחד. במקביל, בתקופה זו ייבחנו במעבדה דגימות של הגידול ושל רקמות נוספות, שנלקחו מחלל הבטן, כדי להעריך אם הניתוח הצליח ולבחון אם יש צורך בטיפול נוסף בשלב מאוחר יותר.

לסיכום: מחלות ממאירות כגון סרטן גרורתי של המעי הגס, נחשבו בעבר מחלות חשוכות מרפא, אבל כיום בהחלט ניתן לשפר את סיכויי ההישרדות, באמצעות הליכים חדשניים (ובהם ניתוח HIPEC). עם זאת, חשוב לזכור כי הטיפול אינו מתאים לכל אדם וכרוך בסיכונים, תופעות לוואי ותהליך שיקום ממושך.

פרופ' מרדכי גוטמן, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, מנהל מחלקה כירורגית ב' בבית החולים "שיבא" בתל השומר ומנתח בכיר ב"אסיא מדיקל".

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.

    רוצה לדרג?
    זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

    עוד בתחום