"הגדלת חזה עצמית" (ללא שתלים) AUTO AUGMENTATION

נשים רבות מעוניינות בניתוח הגדלה והרמת חזה או הרמת חזה בלבד, אך חלק מהנשים נרתעות מהחדרת שתלים. ניתוח "הגדלת חזה עצמית", הנקראת גם AUTO AUGMENTATION עשוי להיות אלטרנטיבה מתאימה לנשים אלה. בניתוח משתמשים ברקמה טבעית מהשד של אותה אישה, ללא הגדלת השד וללא החדרת שתלים מחומרים שאינם טבעיים. התוצאה המתקבלת היא מראה שד גדול יותר, טבעי, זקוף ומלא יותר לאורך שנים.

השיטה להגדלת חזה עצמית על ידי שימוש ברקמת השד, היא שיטת ניתוח המתקנת צניחה של השדיים, מגדילה projection (בולטת יותר) ונותנת מראה גדול יותר לשד. היתרון של שיטה זו הוא שיפור הצורה והמראה של נפח השד, ללא שימוש בשתלים.

במהלך הניתוח לא נפטרים מרקמת שד. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לנפילת חזה?

יש כמה גורמים לנפילה של השדיים והם: כוח משיכה, גיל, הריונות חוזרים (כתוצאה מעלייה בנפח השד סביב ההיריון והירידה בנפח לאחר מכן), עלייה וירידה במשקל גוף ועוד. שדיים נפולים נובעים מהתנוונות של רקמת השד, המובילה לירידה בנפח ולרפיון של העור העוטף את השד. כך, רקמת השד נמשכת כלפי מטה על ידי כוח המשיכה, דבר אשר גורם לירידה בנפח השד בחלק העליון והמרכזי, ועלייה בנפח השד בחלק התחתון.

למי מתאימה "הגדלת חזה עצמית"?

הגדלת חזה עצמית מתאימה לנשים שהשדיים שלהן נפולים, אך יש להן רקמת שד, והן מרוצות באופן כללי מגודל השדיים כאשר השדיים נתמכים בחזייה. צריך להבין שבניתוח זה, איננו מגדילים את החזה, אלא משתמשים ברקמה קיימת. על כן הניתוח מתאים לנשים שמרוצות מהגודל הקיים.

לנשים שיש היסטוריה של סרטן שד, יש לוודא כי הכול תקין לפני תחילת הפרוצדורה. נשים שעברו ניתוחים קודמים בשדיים, חשוב שיעדכנו את הרופא מתי בוצע הניתוח ובאיזו טכניקה. זאת, מאחר שאם יש צלקות בשד מניתוח קודם, אספקת הדם לפטמה עלולה להיפגע.

כיצד מתבצעת "הגדלת חזה עצמית"?

בפגישה הראשונה עם המטופלת, נלקחת אנמנזה הכוללת: פרטים אישיים, רצון המטופלת, מחלות רקע, עישון, היסטוריה משפחתית של סרטן שד, תרופות קבועות ורגישויות. בנוסף, מבוצעת בדיקה ידנית לשלילת גושים חשודים בשדיים או בבתי השחי, כמו כן, נעשות מדידות של השדיים ועוד. בסיום הבדיקה, המטופלת מקבלת הסבר מקיף על האפשרויות לביצוע ניתוח לשיפור מראה החזה, בליווי איורים ותמונות. וכמובן, המלצת המנתח המבוססת על רצון המטופלת וגם על התאמה אישית לנתוני המטופלת. לאחר שמחליטים על אופי הניתוח, מוסברים הסיבוכים האפשריים ומיקום הצלקות.

לפני הניתוח, המטופלת מתבקשת לבצע (דרך קופת חולים) בדיקות דם (ספירת דם, ביוכימיה, תפקודי קרישה), אולטרסאונד שדיים/ממוגרפיה ובדיקת כירורג שד. בנוסף, המטופלת מקבלת טופס הסכמה לניתוח לעיון בביתה. נשים מעשנות יהיו חייבות להפסיק לעשן חודש לפני הניתוח. בפגישה נוספת, המנתח עובר על תוצאות הבדיקות שאותן ביצעה המטופלת. המנתח מבצע בדיקות ומדידות חוזרות וסוקר שוב את אופי הניתוח עם המטופלת.

פגישה זו היא גם הזדמנות נוספת עבור המטופלת לשאול שאלות נוספות ולבצע תיאום ציפיות ביחס להליך הניתוח המתוכנן והתוצאות הצפויות. הפגישה כוללת גם סדרת צילומים של השדיים (ללא פנים) הנשמרים במחשב המרפאה בלבד.

ביום הניתוח, המטופלת מגיעה לאחר צום של שמונה שעות, כמקובל לפני ניתוח בהרדמה כללית. המנתח מבצע סימון ומדידות מדויקות של השדיים בעמידה לפני הניתוח (כגון: קוטר, מרחק הפטמות מהקפל התת שדי, מיקום וגודל חדש של קומפלקס פטמה-עטרה). יש חשיבות גדולה לסימון המטופלת בעמידה טרם הניתוח, מאחר שבמהלך הניתוח המטופלת שוכבת והמדידות משתנות. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך בין שעתיים לשלוש שעות.

במהלך הניתוח, רקמה מהקוטב התחתון של השד מועברת לקוטב העליון של השד ומקובעת אחורית לפטמה ומעליה. בנוסף, על מנת לקבל תוצאה אסתטית יותר, מתבצעת במקביל הקטנת העטרה בפרופורציה לגודל ולמבנה השד.

במהלך הניתוח לא נפטרים מרקמת שד, אלא ממקמים ומקבעים אותה במקום אחר. בסיום הניתוח מתבצעת חבישת לחץ על השדיים. התפרים הנם תפרים נמסים ואין צורך בהוצאתם. המטופלת משתחררת לביתה כעבור התאוששות של כמה שעות ולאחר יומיים, היא מוזמנת למרפאה, שם פותחים את החבישה ומחליפים לחזיית ספורט עם פתח קדמי. לאחר שלושה עד שישה חודשים, הבצקת יורדת בהדרגה והשד מקבל את צורתו הסופית.

מהם הסיבוכים האפשריים בפרוצדורה?

כמו בכל ניתוח, עלול להתפתח דימום או זיהום. בנוסף, עלולה להיות פגיעה זמנית או קבועה בתחושה של הפטמה, מכיוון שהעצבים האחראיים על תחושה לפטמה נמצאים באזור שבו מתבצע הניתוח. ככל שהשדיים גדולים ונפולים יותר, הסיכון לכך גדול יותר. עם זאת, ברוב המקרים התחושה חוזרת. סיכון נוסף ונדיר יותר הוא נמק של הפטמה והעטרה. הצטלקות בלתי אסתטית נחשבת אף היא נדירה באזור השדיים. נשים מעשנות או בעלות חזה גדול במיוחד מצויות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים אלה. קיים סיכון לאסימטריה, על אף שנעשות מדידות מדויקות לפני הניתוח. עם זאת בניתוח זה יש פחות סיכון לאסימטריה, מכיוון שרקמת השד אינה נכרתת, אלא מנוידת לאזור אחר.

עלולים להיות מקרים שבהם נפילת השד תהיה מהירה מהמצופה. בתחילה, התפרים הם אלה שמחזיקים את השד למעלה ולאחר שהתפרים נמסים, האיחוי מחדש של הרקמה הפנימית מחזיק את השד במקומו.

ברוב המקרים ניתן יהיה להיניק. צילום: שאטרסטוק

האם הניתוח עלול לפגוע ביכולת להניק?

קיים סיכון לפגיעה בהנקה שבא לידי ביטוי בירידה בכמות החלב, מאחר שנעשים חתכים ברקמת השד. ברוב המקרים ניתן יהיה להיניק אך ישנו סיכוי שהתינוק יזדקק לתוספת חלב.

מה ההבדל בין "הגדלת חזה עצמית" לבין "הרמת חזה" רגילה?

בהרמת חזה בלבד, יש טכניקות שבהן רק מותחים את העור ללא ניוד של רקמת שד כלל, וזה יבוא לידי ביטוי בשד מורם, אך עדיין רוב רקמת השד תיראה בקוטב התחתון של השד. בנוסף, הסיכוי שתוצאות הניתוח יישמרו לאורך זמן נמוך יותר. בניתוח של "הגדלת חזה עצמית" מטפלים לא רק בעור, אלא מניידים ומקבעים רקמת שד מהקוטב התחתון "הנפול" של השד בקוטב המרכזי והעליון של השד וזה יבוא לידי ביטוי במלאות בקוטב העליון, והשד ייראה מוגדל. הסיכוי שתוצאות הניתוח יישמרו לטווח ארוך, גבוה יותר בשיטה זו.

לסיכום: "הגדלת חזה עצמית" היא פרוצדורה ניתוחית, המתאימה לנשים שאינן מעוניינות להגדיל את החזה באמצעות שתלים, אלא מעוניינות להרים אותו ולקבל מראה גדול יותר תוך שימוש ברקמת השד שלהן בלבד. ברוב המקרים, תוצאות הניתוח נשמרות לאורך שנים רבות.

ד"ר נעם ארמון מומחה לכירורגיה פלסטית וכירורגיה פלסטית בילדים.

סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת zap doctors