כמה זמן נותר לך לחיות?

אחד הנושאים שלרובנו קשה לדבר עליהם הוא סוף החיים. כולנו נגיע לשם באחד הימים, אבל בינתיים אנו מעדיפים שלא לחשוב על זה ובטח שלא לשוחח על זה עם הרופא שלנו. מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Annals of Family Medicine, מדווח על תוצאות מחקר שנערך בקרב אוכלוסייה של בני 65 ומעלה וניסה לבדוק את יחסם לדיון על תוחלת חייהם.

החוקרים מסבירים כי הרקע למחקר הייחודי הוא בהנחיות שניתנות לצוותים הרפואיים, הממליצות להתחשב בצפי תוחלת החיים של המטופל בעת קבלת החלטות שונות לגבי הטיפול הרפואי.

כעת, ביקשו החוקרים לבחון את ההעדפות של המטופלים המבוגרים בהתייחס לדיונים בנושא תוחלת החיים שלהם.

למחקר שבוצע בשנת 2016 הוזמנו להשתתף 1,272 אנשים בגילאי 65 שנים ומעלה. למשתתפים הוצג מטופל היפותטי עם תוחלת חיים מוגבלת, אשר לא נטה למות באופן מיידי, והם התבקשו להשיב על שאלות במקומו.

צילום: שאטרסטוק

בין השאלות שהוצגו במחקר:

• האם הם היו מעוניינים לדון עם הרופא באשר לזמן הצפוי שנותר להם לחיות?
• האם מקובל עליהם שהרופא יציע דיון מסוג זה?
• האם הם מעוניינים שהרופא ידון בנושא תוחלת חייהם עם בני משפחתם או חבריהם?
• מתי לדעתם יש לבצע דיון מסוג זה?

מדגם המחקר הסופי כלל 878 משתתפים (שיעורי השתתפות של 69%), בגיל ממוצע של 73 שנים. מרבית המשתתפים (59.4%) לא היו מעוניינים לדון בזמן שנותר להם לחיות לפי התרחיש המוצג. בתוך קבוצה זו, 59.9% גם לא סברו כי על הרופא להציע דיון זה ו-87.7% גם לא היו מעוניינים שהרופא ידון בנושא תוחלת החיים עם בני משפחתם או חבריהם.

עוד עולה מהנתונים כי 55.8% מהמשתתפים היו מעוניינים לדון בתוחלת החיים שלהם רק במידה ומדובר בצפי תוחלת חיים של פחות משנתיים.

בקרב המשתתפים שנטו להסכים לדון בנושא תוחלת החיים נמצאו המאפיינים הבאים: רמת השכלה גבוהה יותר; אמונה כי הרופא יכול לנבא באופן מדויק את תוחלת החיים וניסיון קודם עם מחלה מסכנת-חיים או דיון אודות תוחלת החיים של אדם אהוב. בקרב המשתתפים שהפגינו חשיבות רבה לדת, תועד סיכוי נמוך יותר לרצות ולהשתתף בדיון בנושא תוחלת החיים.

מממצאי המחקר עולה דילמה קשה: כיצד יכולים הרופאים לזהות את העדפות המטופלים שלהם בכל הנוגע לנושא רגיש זה?

כנראה שהפתרון נעוץ בהפעלת שיקול דעת ברגע האמת, בהקשבה למטופל שיושב מולם, באמפתיה וברגישות של הרופא המטפל.

ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית חולים בלינסון, מרכז רפואי רבין.