נגישות
נגישות

"המידע הרפואי שהסתירה המטופלת כמעט גרם למותה"

(53)
לדרג

הרגע שגרם למומחה לרפואה פנימית להבין שהוא רוצה לעסוק גם ברפואה משלימה; המטופלת שהסתירה מידע רפואי וכמעט שילמה בחייה; האישה שחזרה להכרה באופן מפתיע; הרופא שהפסיד בהתערבות. לרגל יום הרופא הישראלי, 4 רופאים הסכימו לחלוק איתנו סיפורים וחוויות שעיצבו את דרכם המקצועית

מאת: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors

מקצוע הרפואה הוא אחד המקצועות החשובים והמורכבים ביותר. בכל רגע נתון, מטופלים נזקקים לסיוע, למידע ולעיתים אף להצלת חיים. לרגל יום הרופא הישראלי (11.1), יום ההצדעה לרופאי ורופאות ישראל המדגיש את תרומתם של הרופאים לחיי הקהילה, פנינו לארבעה רופאים בכירים והם חלקו עמנו את האירועים החשובים והמרגשים ביותר שבהם נתקלו בדרכם המקצועית, כאלה שחקוקים היטב בזיכרונם ומלווים אותם עד היום.

המטופלת ששינתה את תפיסת עולמי | ד"ר יוסף דיין, פנימאי

"הסיפור הבא, הוא למעשה הסיבה שבזכותה כיום אני עוסק במקצוע. כשהייתי רופא פנימי בכיר באחד מבתי החולים בארץ, ראיתי מקרים רבים. אבל מקרה אחד שינה משהו בתפיסת העולם שלי. זו הייתה מטופלת, מאוד מורכבת, שסבלה משלל מחלות וגם מתופעות רבות עקב שימוש בתרופות שנטלה. מדי פעם היא הייתה מגיעה למיון ומיד מתאשפזת, למעט במקרים שבהם נוכחתי במקום ומנעתי את העניין.

באחד הימים, הבחנתי שהמטופלת חדלה להגיע למיון. כמובן שהחשש הראשון היה שהגברת הלכה לעולמה.

באחד הימים, כשעצרתי לתדלק בדרך הביתה, הבחנתי בה בזווית העין. היא נראתה טוב מהרגלה. כמובן שמיד שאלתי לשלומה ומאוד הופתעתי מהתשובה. מסתבר, שלאחר שנואשה מהטיפולים הקונבנציונליים הרבים, שלא סייעו לה למצוא מזור לבעיותיה, אלא רק טיפלו בסימפטומים שמהם סבלה, היא החליטה לפנות לד"ר פינגר, רופאה גרמניה, שעסקה גם ברפואה משלימה והגיעה לארץ כדי לסייע ליהודים. לאחר טיפול יסודי אצל הרופאה, שכלל בין היתר ניקוי רעלים מתמשך, היא חשה בטוב ואף חדלה מנטילת התרופות הרבות. באותו רגע החלטתי שאני חייב לנסוע איתה לד"ר המסקרנת ולשמוע מפיה אודות הטיפול (בשיטת מאייר). לאחר מכן, הצטרפתי ללימודים בגרמניה ולמדתי התחום בעצמי, וכיום יש לי הכבוד להיות מחלוצי הרופאים בארץ שהתמחו גם בטיפולים משלימים ומציעים טיפול משולב."

ד"ר יוסף דיין

המטופלת שהסתירה מידע חיוני | ד"ר יואב ארוש, מומחה בכירורגיה פלסטית

"תמיד מדגישים את חשיבות הגילוי הנאות של מטופל מול הרופא שלו. המקרה הבא ממחיש את העניין היטב. לפני מספר שנים, הגיעה לבית החולים שבו עבדתי אישה בת 58 שבעבר עברה ניתוח בריאטרי - ובשפה העממית, ניתוח לקיצור קיבה. מטרתה הייתה לעבור ניתוח נוסף למתיחת עודפי השומן באזור הבטן, שנותרו עקב ההליך שעברה. על פניו, מדובר במקרה מאוד שכיח לאחר ניתוח שכזה.

ביום הניתוח, נפגשתי איתה על מנת לוודא שהיא בריאה לחלוטין, ושאינה נוטלת תרופות. לאחר שהאישה אישרה שהכל תקין, התחלנו לנתח. לא עבר זמן רב מסיום הניתוח, כאשר מתמחה שהיה באותה משמרת התקשר אליי ועדכן שהיא חשה ברע, ושלחץ הדם שלה וגם הדופק נמוכים.

הגעתי מיד למקום ונשארתי לידה כדי לעקוב ולראות לאן זה מתפתח. לפתע, הדופק שלה עלה במהירות ונאלצתי להחזירה לחדר הניתוח. זה היה השלב שבו הודתה המטופלת שהיא סובלת מהפרעות קשות בקצב הלב, וגם נוטלת תרופות בהתאם - מידע שהחליטה להסתיר כדי שתוכל לקבל אישור לעבור את הניתוח. מאחר שהמצב הזה גרם לדימום באזור הבטן, נאלצתי לנתחה שנית כדי לעצור אותו. למזלי הרב, האישה התאוששה ולבסוף שוחררה הביתה. בשורה תחתונה: בוצע ניתוח להסרת עודפי עור אצל חולה מאוד חולה. פרוצדורה שהייתה יכולה בפירוש לסכן את חייה. את מוסר ההשכל הזה המטופלת למדה על בשרה, ואני מקווה שהסיפור הזה ישיג את מטרתו גם לגבי מטופלים אחרים שחושבים להסתיר מידע חיוני מהרופא שלהם."

ד"ר יואב ארוש

הראש הצהוב | ד"ר ליאור מרום, מנתח עמוד שדרה בכיר ברמב"ם ובבי"ח אסותא חיפה

"בסוף ההתמחות שלי, הייתי אמור לעבור בחינת גמר. די חששתי מהעניין ולכן החלטתי להתערב עם חבר שלי שלא אעבור אותה. הוא מצדו, היה בטוח שאעבור בקלות. בסופו של דבר, סיכמתי איתו שאם אני עובר, אני צובע את השיער בצהוב. וכך היה: עברתי וצבעתי לצהוב.
באחת התורנויות, ניגשתי למטופלת מבוגרת ששברה את הירך, שישבה לצד בתה. הגעתי עם צילום, כדי להסביר לה שאכן מדובר בשבר. האישה הביטה בי, הביטה בשיער, ואמרה ביידיש לביתה, ש'המשוגע הזה לא ינתח אותי'. מאחר שאני מבין קצת יידיש, וזיהיתי את החשש עקב המראה הצהוב, פרצתי בצחוק. לאחר שהסברתי לה את הסיבה לשיער המצחיק, היא נרגעה ואישרה את הניתוח".

ד"ר ליאור מרום

ממצב בריא לסכנת מוות | ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה

"זמן קצר לאחר שחמי הלך לעולמו בפתאומיות, סתם כך ביום בהיר בעת שהיה בדרך לעבודה הוא צנח ומת, נתקלתי בסיפור דומה שהסתיים קצת אחרת: זה היה בתקופת ההתמחות שלי במיון הפנימי באחד מבתי החולים במרכז הארץ. בזמן שטיפלתי בחולה, הגיעה קריאה בהולה מהמיון הכירורגי. הגעתי במהירות והבחנתי באישה מבוגרת, חסרת הכרה, יושבת בכיסא גלגלים לצד קרובת משפחה. הכירורג סיפר כי החולה היא גברת בת 76, בריאה בדרך כלל, אשר פנתה למיון הכירורגי בשל כאבי גב. היא טופלה בחדר המיון במשככי כאבים, וזמן קצר לאחר שניתן לה מכתב השחרור היא איבדה לפתע את ההכרה. בתה ששהתה לצידה הזעיקה את הצוות הרפואי, והאישה הועברה מיד לחדר ההלם.

תוך כדי הניסיונות להבין את שאירע, נוכחנו לראות כי מצבה קריטי. בהעדר דופק או לחץ דם התחלנו במאמצי החייאה מתקדמים. במשך דקות רבות ניסינו להחזיר את קצב הלב שלה, אך גם לאחר ניסיונות רבים, מצבה עדיין היה קשה מאוד. למרות זאת, בחרנו להמשיך במאמצי ההחייאה, מתוך תקווה כי מצבה הרפואי הטוב טרם האירוע והתחלת מאמצי ההחייאה באופן מידי עומדים לטובתה. ואכן, לאחר מאמצים רבים, לפתע הופיע על הצג קצב לב, שאמנם היה איטי, אך נראה תקין. לחץ הדם עלה לאיטו ואט אט השתפר מצבה. אמנם לא הייתה ודאות שהיא תשוב למצבה הקודם, בשל חשש כי התפקוד הנוירולוגי או הקוגניטיבי הושפעו מהאירוע, אבל כאשר ניגשנו לבקר אותה במחלקה הפנימית לאחר יומיים, גילינו לשמחתנו כי שבה להכרה ולתפקוד מלאים. לא מובן לי מדוע זה היה המקרה הראשון בו נזכרתי זמן קצר לאחר ששמענו על מות חמי, אולי זה המעבר החד והבלתי נתפס ממצב של אדם שהיה סך הכול די בריא, לאדם המצוי בסכנת חיים ממשית".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום