נגישות
נגישות

כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 20-64 בישראל נמדדו עם עודף משקל

(0)
לדרג

ממצאים ראשוניים מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017 מתפרסמים כעת, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות סקר לסרטן, תחלואת ילדים, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש. דו"ח מדדי האיכות לרפואת הקהילה יתפרסם במלואו בחודשים הקרובים

מאת: מערכת zap doctors

בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד') הניתנים בקהילה. התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

התכנית מפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. כמו כן, הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות.

מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונצנזוס בין נציגי קופות החולים.

מקור הנתונים - מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות והמידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת ע"י מינהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

מעיקרי הממצאים הראשוניים:

מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר

כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 20-64 נמדדו עם עודף משקל והשמנת יתר.
בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב גילאי 20-84 ניכר כי שיעורי ההשמנה עולים בקצב דומה הן אצל גברים והן אצל נשים עד גיל 45-49, אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילאים אלו, מחריפה הבעיה בקרב הנשים במשך 20 שנים נוספות. בנוסף, בקרב גברים ניכר כי אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו אקונומי לעומת נשים אצלן ניכרת ירידה עם העלייה במצב הסוציו אקונומי (גילאי 20-64).

כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת

19.2% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנת. 26.6% גברים מעשנים ו- 12.1% נשים מעשנות. אמנם ניכרת ירידה מתונה ועקבית משנה לשנה בשיעורי העישון, אך השיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18.4%.

ילדים

מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת יתר בקרב ילדים: 7.1% בקרב ילדים בני 7 - ירידה בהשוואה לשנת 2016 (7.6%) ושנת 2015 (8.1%).

BMI תקין נמדד אצל 77% מהבנות ובכ-76% מהבנים בגיל 7. מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה ובקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדל עד ליותר מפי 2 מבנות גילן בשכבות הנמוכות. "סעיף זה מחדד את סוגיית חוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו אקונומי נמוך ומחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה", מדגישה פרופ' קלדרון-מרגלית.


שימוש נרחב באנטיביוטיקה

השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ושימוש מושכל ומופחת בתרופות אלו עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות.

"ניכר שימוש רחב באנטיביוטיקה בישראל יחסית למדינות ה-OECD ויש  ליזום תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסי השימוש באנטיביוטיקה", מדגישה פרופ' קלדרון מרגלית.

תמונה עגומה של עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ. צילום: שאטרסטוק

הצלחה בבלימת שיעור העלייה בחולי הסוכרת המהווה בעיה כלל עולמית

בפעם הראשונה נצפתה ירידה במספר חולי הסוכרת כמו גם ירידה קלה בשיעור החולים (9.6%). כמו כן, יותר חולי סוכרת מאוזנים: בין השנים 2013-2017 ניתן לראות עלייה משמעותית בחולי סוכרת מאוזנים לצד ירידה בחולי הסוכרת שאינם מאוזנים, בצד התחלה של צמצום פערים לפי מצב סוציואקונומי באיזון.

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית: לצד הנתונים המעודדים ניכרת עלייה מתמדת בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, סיבוך ידוע זה של המחלה עלול להוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה ואף לתמותה.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית: "אין ספק כי קיימת מגמה חיובית ברמת התיעוד וביצוע מדדים רבים, ביניהם שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס ועלייה משמעותית לאורך השנים בביצוע בדיקת ספירומטריה לאוכלוסיות שבסיכון למחלות ריאה חסימתיות. לראשונה גם ניכרת מגמת עצירה בהתפשטות מחלת הסוכרת ועלייה בשיעור החולים הסוכרתיים המאוזנים. יחד עם זאת, עולות סוגיות קשות שיש לפעול ביתר שאת על מנת לטפל בהם ביניהן ההשמנה בישראל המציגה תמונה עגומה של עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, הרגלי השימוש הנרחבים באנטיביוטיקה על השלכותיהם המחייבות תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסים אלו, הצורך במענה לשאלה מהותית בדבר הרחבת טווח השנים לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר בדומה להנחיות במדינות אחרות בעולם והביטחון התזונתי של ילדים וקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך במדינה".

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום