הפרעת קשב במבוגרים: להסיר מחסום - בדרך להצלחה

(2)
לדרג

סטודנטים? לומדים לפסיכומטרי או מתכוננים לשנת הלימודים האקדמית? אם בילדותכם עלתה שאלה בנוגע לקיומה של הפרעת קשב, או אם אתם נתקלים כיום בקשיים כמבוגרים, מומלץ להגיע לאבחון - כדי להפיק מעצמכם את המיטב, לאורך שנת הלימודים

רופא נוירולוג ,מומחה לנוירולוגיה
077-2310276 (מספר מקשר)

הפרעת קשב מקורה ככל הנראה מירידה בריכוז המוליך העצבי דופמין במוח. הפרעת קשב נוצרת כאשר ריכוז הדופמין באונה הפריאטלית הימנית שבמוח הימני יורד. במצב זה, נפגעת הפעילות, האחראית על ויסות גירויים, פיקוח ורגולציה של תפקודים ניהוליים.

הפרעת הקשב מתבטאת בקושי "להתפקס" ולהתרכז לאורך זמן במטלות הדורשות קשב וריכוז. עבור אדם הלוקה בהפרעת קשב, כל הגירויים הסובבים אותו באופן מתמיד נחווים באותה מידה. כלומר: הוא מתקשה לתעדף ולווסת אותם, להתמיד ולהמשיך להתרכז בגירוי בודד ולסיימו עד תומו.  כיום, אין תשובה ברורה לשאלה מדוע חסר בדופמין מתרחש דווקא באזור זה של המוח. ישנן תאוריות הנחקרות , אך עדיין לא הוכחו. נראה שמקור הבעיה נעוץ גם בגורמים גנטיים.

"קופצים" מדבר לדבר ומחפשים גירויים כל הזמן. צילום: שאטרסטוק

מה ההבדל בין ADHD לבין ADD?

כשמדברים על הפרעות קשב, מדברים על ADHD -Attention Deficit Hyperactivity Disorder: הפרעת חוסר קשב והיפראקטיביות.

ההיפראקטיביות נוצרת בגלל שהמטופלים אינם יכולים להתרכז בדבר אחד, "קופצים" מדבר לדבר ומחפשים גירויים כל הזמן. ישנם ילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב שסובלים יותר מהיפראקטיביות ויש כאלה שפחות סובלים מכך.

ADD אינה אבחנה מקצועית,  אלא כינוי שהפך מקובל לילדים או אנשים עם ADHD - הפרעת קשב ללא היפראקטיביות או עם היפראקטיביות שאינה בולטת.

האם ישנן הפרעות קשב גם אצל מבוגרים?

בעבר, דובר תמיד על הפרעות קשב רק בילדים. נהוג היה לחשוב כי הפרעת קשב אינה מתקדמת עם הגיל. כיום, ברור שהפרעות קשב קיימות בהחלט גם אצל מבוגרים.

תסמיני הפרעת קשב אינם מתחילים בגיל המבוגר, אלא מופיעים כבר בגיל ילדות (פעמים רבות הילדים פוספסו או לא אובחנו "כמו שצריך") ונשארים במהלך כל החיים במידה כזו או אחרת ומקשים על תפקודים בתחומי חיים שונים. כיום, ישנם אף קשישים בגיל 70-80 המאובחנים עם הפרעת קשב.

כאשר ילד מאובחן עם הפרעת קשב, פירושו של דבר שקיימת הפרעה כימית  מוחית שתלווה אותו לאורך חייו, גם כמבוגר. עם זאת, בכל שלב בחייו הוא עשוי להרגיש אחרת את ההפרעה, בהתאם למצבים שונים במהלך הדרך, לימודים, יחסים בינאישיים וזוגיים, עיסוקים, עבודה וכו'.

ישנם שלבים בחיים, בהם הפרעת הקשב תהיה משמעותית יותר; ושלבים אחרים, בהם ההפרעה עשויה כמעט שלא להפריע למהלך חייו (כמובן, בהתאם לעיסוקיו, אורח חייו ועוצמת ההפרעה).

 

כיצד מתבטאת הפרעת קשב אצל מבוגרים?

בגיל הילדות, בתקופת בית הספר, הפרעת הקשב מתבטאת בעיקר בקשיים לימודיים וחברתיים. ככל שמתבגרים, הפרעת הקשב עשויה להתבטא גם בתחומים אחרים של החיים. כך, בין היתר: עלולים לעלות קשיים בלימודי הנהיגה; אדם צעיר הסובל מהפרעת קשב עלול להיכשל בטסטים - ועל פי מחקרים גם להיות בסיכון גדול יותר להיות מעורב בתאונת דרכים. בצבא, עלול לעלות קושי עם המסגרת הצבאית מול ההתנהלות, הסדר והארגון הנדרשים וכו'.

הפרעות קשב יוצרות קושי עם מסגרות באופן כללי: הקושי מתבטא גם במקום העבודה וגם בזוגיות. בקרב אנשים עם הפרעות קשב, אחוז הגירושין גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית!

ילדים וגם מבוגרים עם הפרעת הקשב נוטים להפצע יותר מאחרים, נוטים להתקשות יותר עם השינה, וסובלים יותר מאחרים מהפרעה בזכרון העבודה  (הזיכרון המיידי בו אנחנו משתמשים) ועוד.

אנשים עם הפרעת קשב חווים קושי בולט בשלב הלימודים האקדמיים. העומס הלימודי איתו יש להתמודד גדול בהרבה מהעומס שחוו בתקופת התיכון; הקשיים שמציבה בפניהם הפרעת הקשב הופכים לקשיים משמעותיים הרבה יותר.

טיפול תרופתי. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן לטפל בהפרעות קשב?

הטיפול העיקרי בהפרעות קשב (הטיפול היחיד שהוכח עד כה כטיפול יעיל) הוא הטיפול התרופתי, הכולל תרופות מעוררות (סטימולנטים) ממשפחת תכשירי מטילפנידאט ( ריטלין / קונצרטה וממשפחת האמפטמינים ( אטנט / אדרל / ויואנס ) הטיפול התרופתי מעלה את ריכוז הדופמין במוח - וגורם בעקיפין להרגעה, השתקה של עומס הגירויים ומאפשר להתרכז במטלה.  בדרך כלל, יש לקחת כדור מדי יום אך דבר זה אינו חובה, משתנה ממטופל למטופל ומעיסוק לעיסוק. היתרון של התרופות טמון בכך שהן משפיעות באותו יום בו נלקחו - ומופרשות החוצה מהגוף באותו יום. כך, אפשר לעשות הפסקה כשיוצאים לחופשה, בסוף השבוע וכו'.

מעבר לטיפול התרופתי, קיימים גם טיפולים התנהגותיים: קואוצ'ינג, ריפוי בעיסוק, נוירו-פידבק, ביו-פידבק ועוד. עם זאת, מדובר בשיטות שלא הוכחו מדעית. לכן, שיטות אלה מומלצות על פי רוב כהשלמה לטיפול התרופתי. זאת, כדי לעזור עם תבניות התנהגותיות, התנהלות יומיומית, סדר וארגון.

האם יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי?

כמו לכל תרופה, גם לתרופות לטיפול בהפרעת קשב עשויות להיות תופעות לוואי. תופעות אלה ידועות ומוכרות, מופיעות בד"כ בשלבים מוקדמים של תחילת הטיפול - ולרוב נעלמות לאחר כעשרה ימים עד שבועיים. תופעות הלוואי עשויות להיות: כאבי ראש, כאבי בטן, דפיקות לב, ירידה בתאבון וירידה במצב הרוח.

ילדים רבים המשתמשים בתרופות מדווחים על "תחושה של זומביות" - זו דרכם לתאר את ההרגעה והירידה בתזזיתיות שהתרופה יוצרת. בקרב מבוגרים, כמעט לא רואים תופעות כאלה. כמובן, ההשפעה גם תלויה במינון. עשוי להתעורר צורך להוריד או להעלות את המינון התרופתי. לכן, יש צורך במעקב צמוד, בשלבי התאמת הטיפול למטופל.

מתי כדאי להגיע לאבחון?

אצל מבוגרים,  הצורך באבחון וטיפול משתנה לפי העיסוק של האדם הבוגר.

השלב הראשון שבו חשוב להגיע לאבחון הוא שלב המעבר מילדות לבגרות: שלב שבו לעיתים המתבגר עלול "ללכת לאיבוד" ומסתכן במצבים שבהן הפרעת הקשב יכולה להשפיע על התפקוד ולגרום להתדרדרות ( שינה, נהיגה, זוגיות, חומרים אסורים וכו'). בהמשך, במהלך השרות הצבאי, חשוב מאוד להמשיך לעקוב ולבצע הערכה מעמיקה במידה והתסמינים מעיבים על מהלך השרות ולשקול טיפול תרופתי אם צריך  ובהמשך, אצל צעירים אחרי צבא שפונים ללימודים אקדמיים, ההגעה לאבחון הינה בד"כ במהלך הלימודים לקראת הבחינה הפסיכומטרית או בחודשים הראשונים של החיים הסטודנטיאליים כהכנה להמשך הדרך בלימודים הגבוהים.

חיוני להגיע לאבחון מחודש ולקבל חוות דעת רפואית, במצבים הבאים:

  1. עלתה שאלה של הפרעת קשב, בגילאי בית הספר או אפילו בגילאי הגן (בין אם אובחנה, טופלה או רק הועלתה כשאלה);
  2. לימודים אקדמאיים נראים באופק - ולא נעשה אבחון ב-3-4 השנים האחרונות.

טיפול מתאים - תרופתי, בלתי תרופתי או משולב - עשוי לשפר את היכולות הלימודיות.

בשלב האבחון, ייבחן תמיד גם המצב הנפשי, מכיוון שהתרופות עלולות להחמיר מצבים נפשיים מסוימים. הרופא יוודא איפוא כי שהכל תקין - לפני התחלת הטיפול התרופתי.

לעיתים, עשוי להיות גם מצב הפוך: אנשים הסובלים מהפרעות קשב עשויים לפתח חרדה ודיכאון, דווקא בגלל הקשיים הנובעים מהפרעת הקשב. כך, הם עשויים להגיע לטיפול פסיכיאטרי, כשלמעשה מקור הבעיה שלהם הוא הפרעת הקשב, אותה חשוב לאבחן כדי לתת את הטיפול הנכון.

לסיכום: הפרעות קשב אינן נעלמות עם השנים ועלולות ליצור קשיים בתחומי חיים  שונים גם בקרב מבוגרים, במיוחד בזמן לימודים אקדמאיים. לקראת הלימודים, כדאי להגיע לאבחון, כדי להבין אם קיימת הפרעת קשב וכיצד ניתן לטפל בה: באמצעות טיפול תרופתי (מוכח מדעית, יעיל ביותר), טיפול התנהגותי או שילוב של שניהם.

ד"ר גבריאל וינשטיין הוא מומחה בנוירולוגיה, מנהל מרפאת "פוקוס" לאבחון וטיפול הפרעת קשב וריכוז במבוגרים במדיקל השרון בכפר סבא.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
דר' גבריאל וינשטיין
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום