אמצעי מניעה: איזה, מתי ואיך?

(1)
לדרג

רוב אמצעי המניעה נועדו לשימוש "החצי הנשי" במערכת היחסים ומבטיחים בעיקר מניעת הריון. יש להתאים את אמצעי המניעה באופן אישי, להקפיד על שימוש נכון - ולא לשכוח הגנה מפני מחלות מין

רופאת גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחית ליילוד וגינקולוגיה
077-2313080 (מספר מקשר)

במעגל החיים של האשה, לאחר שהיא מתחילה להיות פעילה מינית, יש מצבים רבים בהם תגיע לרופא הנשים. בחלק מהמקרים, האשה תגיע כדי לקבל אמצעי מניעה. כל שלב בחייה יביא עמו צרכים מעט שונים ולכן גם אמצעי המניעה המתאימים לה עשויים להשתנות.

כך, למשל: נערה שמגיעה לקחת אמצעי מניעה לראשונה בחייה, תצטרך כנראה התאמה מעט שונה, מזו הנחוצה לאשה שמגיעה לקבל אמצעי מניעה לאחר הלידה.

כיצד נעשית ההתאמה של אמצעי המניעה הנכון לכל אשה?

ההתאמה נעשית יחד עם רופא הנשים. חשוב להכיר את כל האפשרויות הקיימות, כדי לבחור מתוכן את אמצעי המניעה המתאים ביותר. אמצעי המניעה נחלקים לשני סוגים: אמצעי מניעה הורמונליים ואמצעי מניעה לא-הורמונליים.

אמצעי מניעה הורמונליים: גלולות, מדבקות, חישוק נרתיקי והתקן תוך רחמי הורמונלי.

אמצעי מניעה לא-הורמונלים : קונדום, קוטל זרע, דיאפרגמה ספוגית והתקן תוך רחמי לא-הורמונלי.

חלק מהנשים חוששות מפני שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, אך כדאי לדעת כי המינונים של ההורמונים באמצעי מניעה אלו היום נמוכים בהרבה מבעבר.

יעילותה של הגלולה יורדת במידה והיא לא נלקחת מדי יום. צילום: שאטרסטוק

כיצד פועלת הגלולה למניעת הריון?

הגלולה למניעת הריון, שהומצאה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מונעת הריון על ידי מניעה של תהליך הביוץ. יש להקפיד לקחת את הגלולה מדי יום - ואם לא שוכחים לקחת אף גלולה, היא נחשבת יעילה מאוד.

הגלולות מפחיתות את הסיכון לחלות בסרטן השחלות, סרטן רירית הרחם וסרטן המעי הגס. מעבר לשימוש בהן עבור מניעת הריון, הן ניתנות לעיתים על ידי רופא הנשים מסיבה טיפולית, לדוגמה עבור נשים הסובלות משיעור יתר, אקנה או מחזורים בלתי סדירים. גם עבור נשים הסובלות מכאבים חזקים במיוחד בזמן המחזור או מתופעות קשות של תסמונת קדם וסתית, הגלולות עשויות לעזור.

האם הגלולות מתאימות לכל אשה או נערה?

אשה או נערה אשר בוחרת לקחת גלולות, צריכה לדעת שיעילותה של הגלולה יורדת במידה והיא לא נלקחת מדי יום, לכן עליה להקפיד על אופן נטילתה. כדי לזכור לקחת את הגלולה אפשר להצמיד את נטילתה למשהו שעושים מדי יום באופן קבוע, כגון צחצוח שיניים לפני השינה או בבוקר. אפשרות נוספת היא להשתמש בתזכורת טלפונית או באפליקציות מיוחדות המזכירות לקחת את הגלולות.

במצבים בהם האישה יודעת שיהיה לה קושי להקפיד על נטילה יומיומית של הגלולה, ולכן יעילותה תרד, אפשר להתאים אמצעי מניעה אחרים, למשל: מדבקות, המודבקות על העור, אותן יש להחליף אחת לשבוע, או חישוק נרתיקי, אותו מחליפים אחת לחודש.

ישנם מצבים בהם גלולות למניעת הריון עשויות להיות פחות יעילות. למשל, בנשים עם מחלות מעי, כדוגמת קרוהן, בהן יש הפרעה לספיגת ההורמונים במערכת העיכול. עבור נשים אלו אפשר יהיה להתאים מדבקות או חישוק נרתיקי.

גם עבור נשים מיניקות לא יתאימו גלולות רגילות, שהן גלולות משולבות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, מכיוון שאסטרוגן מוריד את תפוקת החלב. עבור נשים אלה, ניתן להתאים גלולה המכילה פרוגסטרון בלבד. אפשרות נוספת לשימוש בפרוגסטרון בלבד כאמצעי מניעה היא לקבל זריקת פרוגסטרון, אחת לשלושה חודשים.

בנשים עם חשד לקרישיות יתר, למשל סיפור משפחתי של תסחיף ריאתי או פקקת בוורידים עמוקים, יש לבצע בדיקות דם על מנת לשלול קרישיות יתר אצל האישה, לפני התאמת אמצעי המניעה.

נטילה ממושכת של גלולות אינה גורמת לקושי בכניסה להריון מאוחר יותר. צילום: שאטרסטוק

האם נכון שאחרי נטילה ממושכת של גלולות עלול להיות קושי להיכנס להריון?

נטילה ממושכת של גלולות אינה גורמת לקושי בכניסה להריון מאוחר יותר. לעיתים, במחזור הראשון לאחר הפסקת הגלולות, ישנה אפילו עלייה בסיכוי להריון עם תאומים.

קיים מיתוס שאומר שצריך לעשות הפסקה מהגלולות מעת לעת, כדי "לנקות את הגוף". גם זה לא נכון! אין צורך לנקות את הגוף מהגלולות ואין צורך לעשות הפסקה. לעיתים הפסקות מסוג זה גורמות להריון לא מתוכנן.

מה ההבדל בין התקן תוך רחמי הורמונלי לבין התקן תוך רחמי לא-הורמונלי? למי הם מתאימים?

התקן תוך רחמי מוכנס לרחם על ידי רופא נשים ואין צורך להחליפו במשך 3 או 5 שנים, בהתאם לסוג ההתקן. ההתקן התוך רחמי אינו מונע ביוץ, אבל עצם נוכחותו בתוך הרחם גורמת לקושי בהשרשה של הביצית המופרית.

ההתקן ההורמונלי מפריש פרוגסטרון מקומי, שספיגתו לדם מינימלית. השפעתו העיקרית היא על רירית הרחם ועל הריר הצווארי: רירית הרחם הופכת דקה מאוד, מה שמקשה עוד יותר על השרשת הביצית המופרית, והריר הצווארי הופך לעוין - ומקשה על הזרע לחדור פנימה.

נוכחות ההתקן ברחם אינה מורגשת והוא נחשב מאוד יעיל, מתאים ובטוח לשימוש עבור נשים בוגרות וגם עבור נערות. נציין כי נשים שהבדיקה הגניקולוגית הרגילה קשה להן, הכנסת התקן תוך רחמי, שנמשכת זמן רב יותר מבדיקה רגילה – ייתכן ולא תתאים להן.

התקן תוך רחמי לא הורמונלי הוא התקן שאינו מפריש הורמונים, אלא מונע את ההריון רק מעצם נוכחותו בתוך הרחם. הוא נחשב לאמצעי מניעה יעיל, אך לעיתים הוא מעלה את כמות הדימום הווסתי, ולכן לא יתאים לנשים אשר סובלות מלכתחילה מדימומים חזקים בזמן מחזור.

 

מחשבוני ביוץ מסוגים שונים הפכו מאוד פופולריים לאחרונה. האם בטוח להסתמך עליהם?

לא כדאי להסתמך על שיטות כמו מחשבוני ביוץ, שיטות שונות למדידת חום, ימים בטוחים ומשגל נסוג. מדובר בשיטות לא מדויקות ויש נשים המוצאות את עצמן בהריון לא רצוי לאחר שימוש בשיטות אלו. הגלולה מאפשרת לאישה לתכנן הריון במועד המתאים לה ולהיערך אליו.

מה לגבי גלולת היום שאחרי?

גלולת היום שאחרי היא אמצעי מניעה שנקרא Emergency Contraception - אמצעי חירום לשימוש לאחר קיום יחסי מין לא בטוחים. למשל: במצבים בהם הקונדום נקרע. יעילותה אינה מוחלטת, ובכל מקרה, אין להשתמש בגלולת היום שאחרי כאמצעי מניעה קבוע.

התקן תוך רחמי מנחושת (לא הורמונלי) עשוי אף הוא לשמש כאמצעי חירום למניעת הריון לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, אך ההגנה הטובה ביותר היא שימוש באמצעי מניעה מבעוד מועד.

מה צריכה לדעת אשה שמשתמשת או מתחילה להשתמש באמצעי מניעה?

כשנערה או אישה מתחילות להיות פעילות מינית, חשוב מאוד לא לוותר על הבדיקה הגניקולוגית, ולהקפיד לבצע אותה לפחות פעם בשנה. כאשר מתאימים אמצעי מניעה למניעת הריון, יש לזכור שאם האשה אינה נמצאת במערכת יחסים עם בן זוג קבוע – רצוי להשתמש בקונדום, כדי למנוע הידבקות במחלות מין: איידס, דלקות כבד נגיפיות, זיבה, כלמידיה ועוד.

כאשר אשה מגיעה לרופא נשים בפעם הראשונה לשם התאמת אמצעי מניעה, יש להקדיש זמן לבחינת האפשרויות ולמציאת אמצעי המניעה המתאים ביותר עבורה. חשוב לזכור שאם מנסים אמצעי כלשהו והוא אינו מתאים - אפשר להחליף לאמצעי מניעה אחר.

תופעות כמו ירידה בליבידו (החשק המיני) בעקבות שימוש בגלולה מסוימת - אינן תופעות שצריך להשלים איתן. ייתכן שאותה גלולה פשוט אינה מתאימה. יש להקשיב לגוף ולהחליף לסוג אחר של גלולה או אמצעי מניעה אחר.

לסיכום: ישנם סוגים רבים של אמצעי מניעה. כל האפשרויות צריכות להיות מוצגות בפני האישה כשהיא מגיעה לרופא הנשים, על מנת לבחור באפשרות המתאימה ביותר. עם זאת, יש לזכור כי בכל שלב בחיים עשויים צרכיה של האישה להשתנות וניתן, בהתאם, להחליף את אמצעי המניעה ולנסות סוג אחר. חשוב מאוד לא לוותר על הבדיקה הגניקולוגית ולבצע אותה לפחות פעם בשנה.

ד"ר רונית עשת היא מומחית ביילוד, גניקולוגיה והריונות בסיכון גבוה, מנהלת מרכז לרפואה יועצת של קופ"ח כללית בפרדס חנה, עובדת בחדרי הלידה ויחידת האם והעובר של ביה"ח כרמל בחיפה, ומקבלת מטופלות במרפאה פרטית בחדרה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
ד"ר עשת רונית
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום