פרקינסון: טיפולים חדשניים - סקירה מקיפה

(12)
לדרג

קשה לאבחן פרקינסון בשלב מוקדם: מהם הסימפטומים הראשוניים שיש לשים לב אליהם - עוד לפני הופעת רעד בידיים? מהם הטיפולים החדשניים ומעוררי התקווה? האם המחלה מקצרת את תוחלת החיים?

רופא נוירולוג
08-9585300

מחלת פרקינסון ידועה בגלל המאפיינים המוכרים ביותר שלה: רעד , איטיות , הפרעות הליכה. ההתמקדות בתסמינים אלה מונעת מהציבור ידע בנוגע לסימפטומים נוספים (חשובים לא פחות) ובנוגע לאפשרויות הטיפול הטובות שהרפואה יכולה להציע.

מהי מחלת פרקינסון?

מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח, שנגרמת בגלל אובדן תאי העצב שאחראים על ייצור הדופמין (המשמש להעברת מסרים עצביים בין תאי המוח לשרירי הגוף, לצורך הפעלה מוטורית נכונה).

אובדן תאי עצב גורם להקטנת כמות הדופמין ולתחילת הסימפטומים. מחלת פרקינסון נחשבת למחלת המח  הניוונית השנייה בשכיחותה אחרי אלצהיימר.

שכיחות מחלת פרקינסון בישראל נחשבת מהגבוהות בעולם: מעל גיל 60 שכיחות המחלה 1.5%-2% (25-30 אלף חולים). מעל גיל 80, שכיחות המחלה כ-4%. הופעת פרקינסון בגיל צעיר (מתחת ל-40-50) נדירה יותר, אולם קיימת .

מה גורם לפרקינסון?

מקור המחלה אינו ברור, אבל ידוע שמדובר בשילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים.  הסיכון לחלות בפרקינסון נחשב לגבוה אצל אשכנזים, לאור קיומן של מספר מוטציות גנטיות ידועות , אשר שכיחות יותר באוכלוסייה אשכנזית ומעלות את הסיכון ללקות במחלה.

בנוסף, זוהו גורמי סיכון סביבתיים (כמו למשל חשיפה  לחומרי הדברה שמשמשים לחקלאות; לכן, ככל הנראה יש עלייה  בסיכון לחלות בפרקינסון בקרב אוכלוסייה המתגוררת בסמוך לשדות מעובדים חקלאיים ).

רוב מקרי המחלה הידועים נכון להיום הינם ספורדיים , ולא גנטיים . ככלל , מחלת פרקינסון הינה מחלה של הגיל המבוגר ולכן ככל שתוחלת החיים עולה , ישנם יותר אנשים הלוקים במחלה .

איטיות בתנועה ונוקשות בשרירים. צילום: שאטרסטוק

כיצד מאבחנים פרקינסון? מהם הסימפטומים של המחלה?

התהליך הניווני מתחיל במח , שנים רבות קודם להופעת התסמינים המוטוריים. עם זאת, מחלת פרקינסון "מוכרת" לפי הסימפטומים המוטוריים שלה. לאור זאת , ולמרות הידיעה כי המהלך הניווני החל קודם לכן , הבסיס לאבחנה הינו קיומם של תסמינים מוטוריים : רעד במנוחה, איטיות בתנועה ונוקשות בשרירים (שמתחילה בצד אחד בגוף); בשלבים מאוחרים יותר, מתחילות הבעיות בשיווי משקל, ביציבה ובהליכה. לאור זאת , האבחנה הינה בבסיסה קלינית ונעשית על פי רוב לאחר בדיקה קלינית ע"י נוירולוג .

מהם הביטויים הבלתי מוטוריים של פרקינסון?

הביטויים הבלתי מוטוריים של המחלה הינם מגוונים וכוללים בין היתר: הפרעות שינה מגוונות , אובדן חוש ריח, עצירות כרונית, הפרעות בתפקוד המיני,  כאבים בלתי ספציפיים בגו או בגפיים , וכן הפרעות נוירופסיכיאטריות כדוגמת : שינויי מצב רוח עם  נטייה לחרדה ולדיכאון; הפרעות קוגניטיביות המתבטאות בקשיים בחשיבה, בתכנון וביוזמה, ובעיית תפקוד ניהולי-ארגוני ביום-יום. בשלבים מתקדמים מעבר לדמנציה , יכולה להצטרף פסיכוזה , אשר הרבה פעמים נגרמת גם כסיבוך של הטיפול התרופתי למחלה . ביטויי המחלה הלא מוטוריים  עלולים לאמלל את החולה ולגרום לו סבל ניכר, מעבר להפרעות המוטוריות .

בדרך כלל, הלוקים בבעיות אלה מגיעים לאבחון אצל נוירולוג עם התסמינים הפיזיים ונשלחים גם להדמיה מוחית (CT או MRI) לשלילת מצבים ומחלות אחרים.

מדוע יש קושי באבחון מוקדם של המחלה?

הקושי באבחון מוקדם נובע מכך שלמעשה אין מכשיר או בדיקת סקירה העשויים להצביע על המחלה באופן מדויק, כבר מתחילתה (בהתבסס על סימפטומים מוקדמים לא ספציפיים שאינם מוטוריים ). לכן , רק עם הופעת הסימנים המוטוריים מתעורר החשד הקליני .

האם יש בדיקה של המערכת הדופמינרגית?

קיימת בדיקות מיפוי   של המערכת הדופמינרגית במוח ( PET- CT  או DAT-SCAN  ), הנחשבות כבדיקות  אמינות ומדויקות למצבי חסר דופמין במוח.

הבדיקות הנ"ל מדגימות מצבי חסר בדופמין במח , והן לאו דוקא ספציפיות למחלת פרקינסון , למרות שמחלת פרקינסון הינה המחלה השכיחה אשר גורמת לחסר שכזה .

מהו הטיפול המוצע לחולי פרקינסון?

לאור מורכבותה של המחלה , נהוג כיום לטפל בחולי פרקינסון באופן מוליטידיסיפלינארי , המשלב אנשי מקצוע מתחומים שונים כדוגמת  : נוירולוג , אחות , עובדת סוציאלית , פזיותרפיסט , קלינאית תקשורת , מרפאה בעיסוק , דיאטן , פסיכיאטר , סקסולוג – הכל לפי צרכיו של החולה הפרטני .

הטיפול הפרמקולוגי מתבסס על תרופות הניתנות פומית , בשילוב עם טיפולים מתקדמים מבוססי טכנולוגיה בשלבים מתקדמים .

נהוג כיום לטפל בחולי פרקינסון באופן מוליטידיסיפלינארי. צילום: שאטרסטוק

האם יש תרופה לריפוי פרקינסון?

כיום, לפי הידע שיש לרופאים על פרקינסון - אין טיפול שמרפא את המחלה. התרופות הניתנות אינן מחדשות תאי מוח ואינן מעכבות ניוון מוחי. למרות זאת, פרקינסון נחשבת מחלה שונה ממחלות אחרות בתחום המחלות הניווניות - מאחר שעומד לרשותנו ארסנל גדול למדי של תרופות סימפטומטיות, העשויות להעלים תסמינים רבים של המחלה בשלבים מוקדמים; ולמתן תסמינים רבים - בשלבים מאוחרים. כך, קיימות דרכים רבות לעזור למטופלים ולשפר את איכות חייהם, באופן משמעותי.

מהן התרופות המוצעות לחולים?

לרשות הרופאים, עומדות שש קבוצות שונות של תרופות ותכשירים אוראליים-פומיים (תכשירים הניטלים דרך הפה) - שניתן להציע לחולי פרקינסון.

כל אחת מהקבוצות עובדת לפי מנגנון שונה, הנועד להעלות  (באופן ישיר או עקיף) את רמת הדופמין במוח  ובכך למעשה  למסך את הסימפטומים .

בכל קבוצה כזו, מצויים מספר תכשירים שניתן "לשחק" ביניהם - ולהרכיב את השילוב הנכון למטופל, בשלב בו מצויה המחלה או לפי הסבילות של המטופל לתרופה. תכשירים אלה נועדו בעיקר לתסמינים המוטוריים, אבל לעתים קרובות  נוספים גם טיפולים לתסמינים אחרים (כגון: נוגדי דיכאון, טיפול בהפרעות שינה, עצירות ועוד).

לאחר שנים של שימוש בתרופות המכילות לבודופה ( החומר שהופך לדופמין במח) , עלולות להתפתח תופעות לוואי לטיפול , באופן שמקשה על האיזון המיטבי של התסמינים.

בשלב זה יש ברשותנו מספר אופציות טיפוליות מתקדמות , מבוססות טכנולוגיה :

 ניתוח די.בי.אס  ( Deep Brain Stimulation) - גירוי עמוק של המוח, על ידי אלקטרודות המושתלות במבנים העמוקים של המוח (נקראים גרעיני הבסיס). האלקטרודות מחוברות לקוצב תת עורי בבית החזה - ודרכו אפשר להפעיל רשתות נוירולוגיות האחראיות על התנועה.

משאבות תרופות שנועדו למתן המשכי ורציף של תרופות, למשך כל היממה.

אפומורפין: תרופה פוטנטית המוזלפת דרך הרקמות התת עוריות, לאורך היממה.

דואודופה: תרופה שנכנסה רק לאחרונה לסל התרופות: משאבה שנועדה להזליף לבודופה בפורמולצייה ג'לית  - באופן רציף, ישירות למעיים, דרך צינור PEG.

לטיפול ברעד קשה הנגרם במחלת פרקינסון – ניתן להציע כיום גם טיפול ב-FOCUSED ULTRASOUND  THALAMOTOMY  : טיפול בו מכוונת קרן אולטרהסאונד למיקום מדוייק במח , כאשר חימום הרקמה גורם לנמק של איזור זעיר ומפסיק את הרעד . הטיפול מתבצע תחת מכשיר MRI  מח ואינו כרוך בפתיחת חור בגולגולת .

 

כיצד משפיע הטיפול במחלה על תוחלת החיים ועל איכות החיים בגיל מבוגר?

המחלה מקצרת רק במעט את תוחלת החיים, אולם היא בהחלט משפיעה על איכות החיים של המטופלים לאורך שנות המחלה .

 

מה בנוגע לשימוש בקנאביס רפואי לטיפול בפרקינסון?

קנאביס משמש כיום לטיפול בכאב כרוני הקשור למחלת פרקינסון , ואשר עמיד לטיפולים אחרים נוגדי כאב , כמו גם להפרעות שינה קשות הנגרמות בחולי פרקינסון . עבור התוויות אלו , קנאביס בהחלט משפר איכות חיים . קנאביס רפואי לא הוכח כהתוויה לטיפול ברעד .

לסיכום: מחלת פרקינסון הינה מחלה מורכבת אשר משפיעה על איכות החיים של הלוקים בה, כמו גם על בני המשפחה המטפלים בחולה . חשוב לדעת כי למרות מורכבותה , ולמרות האופי הניווני שלה ,  כיום מוצעים טיפולים מגוונים לחולים. הטיפולים עשויים לטפל במגוון סימפטומים בהצלחה (תוך התאמה פרטנית לחולה, למצבו ולגילו).

ד"ר יאיר  זלוטניק הוא נוירולוג מומחה, מנהל מרפאת הפרעות תנועה במרכז הרפואי סורוקה, עובד כנוירולוג פרטי במסגרת "בריאותא" - מרפאות מומחים בבאר שבע.

סייעה בהכנת הכתבה: איילת מיטש, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום