תבחין עורי לשחפת

(4)
לדרג

בדיקות רפואיות: תבחין עורי לשחפת בודק בודק נוכחות של זיהום בשחפת. כיצד מתבצעת הבדיקה, איך מפענחים את התוצאות?

מאת: ד"ר עמית עקירוב

תבחין עורי לשחפת (PPD או Purified Protein Derivative), הקרוי גם מבחן מנטו, הינה בדיקה לאבחון זיהום רדום בשחפת.

אופן ביצוע הבדיקה

הנבדק נדרש לשני ביקורים במרפאה. בביקור הראשון, איש צוות רפואי יזריק כמות קטנה של חלבון PPD לשכבת התת-עור באחד האזורים בגוף, עם התפתחות בליטה קטנה. בליטה זו לרוב נעלמת בתוך מספר שעות. לאחר 48-72 שעות, על הנבדק לשוב למרפאה, על-מנת שרופא או אחות יוכלו לבחון את אזור הזריקה ולקבוע אם התפתחה תגובה משמעותית למרכיב שהוזרק למקום.

כיצד להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה. יש לעדכן את איש הצוות הרפואי במידה והנבדק נמצא חיובי לתבחין עורי לשחפת בעברו. במקרים אלו, אין מקום לחזור על התבחין, למרות בנסיבות חריגות. כמו כן, יש לעדכן את איש הצוות הרפואי בנוגע לבעיות רפואיות ידועות, או טיפול תרופתי קבוע, דוגמת סטרואידים, העשוי להשפיע על פעילות מערכת החיסון. במצבים אלו ייתכן כי ממצאי הבדיקה לא יהיו מדויקים.

מטרות הבדיקה

הבדיקה נועדה לקבוע אם אי-פעם הנבדק בא במגע עם חיידק הגורם לשחפת. שחפת היה מחלה מדבקת, המתפשטת בקלות. לעיתים קרובות הזיהום מערב את הריאות. החיידק עשוי להישאר במצב רדום (לא-פעיל) בריאות במשך שנים רבות ומצבים אלו קרויים שחפת רדומה. מרבית האנשים בארצות הברית שנדבקו בחיידק אינם מפתחים סימנים או תסמינים של שחפת פעילה. הבדיקה מבוצעת בעיקר במקרים שבהם נבדקים באו במגע עם אדם שאובחן כחולה שחפת, בעובדים בעובדי בריאות ובחולים עם מערכת חיסון מוחלשת, בין אם בשל תרופות או בשל מחלות (דוגמת מחלות ממאירות ו-HIV/AIDS).

תוצאות הבדיקה

תוצאה שלילית בבדיקה לרוב שוללת זיהום קודם בחיידק הגורם לשחפת.תגובה שלילית משמעה כי העור באזור ביצוע התבחין העורי אינו נפוח, או שהנפיחות קטנה מאוד. מדידה זו שונה בילדים, בחולי HIV או בקבוצות אחרות בסיכון גבוה. יש לקחת בחשבון כי תבחין PPD אינו מושלם, כאשר ב-20% מהאנשים שנדבקו בחיידק הגורם לשחפת לא תתפתח תגובה לתבחין העורי. כמו כן, מחלות או תרופות המדכאות את מערכת החיסון עלולות להוביל לתוצאות שליליות-שגויות.ממצאים חריגים בבדיקה (תוצאה חיובית) מעידים על זיהום קודם בחיידק הגורם לשחפת. ייתכן כי הנבדק יידרש לטיפול להפחתת הסיכון למחלה פעילה.חשוב לציין כי תוצאות הבדיקה תלויות באדם הנבדק.

תגובה קלה (נפיחות של עד 5 מ"מ באתר ההזרקה) מוגדרת כתוצאה חיובית בנשאי HIV, מושתלי איברים, חולים עם דיכוי של מערכת החיסון או מטופלים בסטרואידים (כ-15 מ"ג פרדניזון ביום למשך חודש), באלו שבאו במגע קרוב עם חולה בשחפת פעילה ובאלו עם שינויים בצילום חזה החשודים לזיהום קודם בשחפת. תגובה משמעותית יותר (10 מ"מ ומעלה) מוגדרת כתוצאה חיובית בנבדקים עם תוצאה שלילית ידועה בשנתיים האחרונות; בחולים עם סוכרת, אי-ספיקת כליות, או מצבים אחרים המעלים את הסיכון לשחפת פעילה; בעובדי בריאות; במשתמשים בסמים דרך הוריד; במהגרים שהיגרו בחמש השנים האחרונות ממדינה עם שיעורי שחפת גבוהים; בילדים מתחת לגיל ארבע שנים; ביילודים, ילדים או מתבגרים שנחשפו למבוגרים בסיכון-גבוה; בסטודנטים ועובדים החיים בקבוצות בתנאים מסוימים, דוגמת אסירים, מרכזי סיעוד ומקלטים לחסר בית. בנבדקים ללא גורם סיכון לשחפת, נפיחות מוצקה של 15 מ"מ ומעלה מעידה על תוצאה חיובית.

חשוב לזכור כי תוצאה חיובית בתבחין עורי אינה מעידה על שחפת פעילה וכי נדרשות בדיקות נוספות במטרה לקבוע אם ישנה מחלה פעילה. חלק גדול מאלו שנולדו במדינות זרות קיבלו חיסון בשם BCG, העשוי להוביל לתוצאה חיובית-שגויה בתבחין העורי. מרבית המומחים טוענים כי חיסון קודם ב-BCG אינו צפוי לשנות את תוצאות התבחין העורי כאשר הבדיקה מבוצעת בנבדקים בסיכון מוגבר לזיהום בשחפת.

סיכונים

קיים סיכון קטן מאוד לאדמומיות חמורה ונפיחות בזרוע בנבדקים עם תוצאה חיובית קודמת לתבחין מנטו, העוברים את הבדיקה בשנית. יש גם מעט דיווחים על תגובה בנבדקים שמעולם לא עברו את הבדיקה.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום