הפרעות שינה

(0)
לדרג

שינה היא משך הפעילות העיקרית של המוח בשלב המוקדם של התפתחות הילד. מעריכים שעד גיל שנתיים ילד ממוצע בילה בשינה כמעט 10,000 שעות, שהן כ-13 חודש. אחרי גיל שנתיים הולך ופוחת זמן השינה, עד ל-40% מהזמן בגיל הילדות.

מאת: אשר טל


בעיות שינה הן תופעה שכיחה בגיל הילדות. רוב הפרעות השינה אצל ילדים הן כרוניות, ורובן ניתנות לטיפול. אבל הטיפול היעיל ביותר הוא במניעתן! להפרעות שינה אצל ילדים השפעה משמעותית על איכות החיים של המשפחה, ועל כן הן בגדר סיבה שכיחה לתלונות של ההורים לילדים בגיל הרך. חשוב לזכור כי שינה טובה ומספקת חיונית לצורך תפקוד תקין ביום, מאחר שהשינה משפיעה על מגוון רחב של תפקודים: ערנות, השפעות אמוציונליות, התנהגותיות, קוגניטיביות וחברתיות. הפרעות שינה מחמירות מצבים חולניים, פסיכיאטריים ופסיכו-סוציאליים. השינה היא למעשה אחד המרכיבים של בריאות הילד.

שינה אצל תינוקות


בשלושת החודשים הראשונים מתפתחת היכולת של התינוק לישון ברצף בלילה. עד אז אין לצפות מהתינוק לישון את כל הלילה ברצף (שלב הקונסולידציה). בשלב השני, של הרגולציה, התפתחות היכולת של התינוק להירדם בשעת ההשכבה ולהירדם שוב בלילה אחרי שהתעורר. ההמלצה היא להתחיל לקראת גיל שלוש שנים להשכיב את התינוק "עייף אבל ער". כדאי לזכור שהרגלי שינה הם למעשה התנהגות נרכשת ונלמדת, תוצר של תופעות הנובעות מהמחזור היממתי, המושפע מגורמים גנטיים ומשינויים התפתחותיים.

מהלידה עד גיל חודשיים

התינוק ישן 20-16 שעות ביממה. תינוקות הניזונים מבקבוק ישנים תקופות מעט ארוכות יותר (5-3 שעות), מאשר יונקים (3-2 שעות) בין האכלה להאכלה. בין תקופות השינה יש הפוגות של 3-1 שעות שבהן התינוק ער.
בחודשיים הראשונים אין הבדל גדול בין יום ללילה, והשינה מפוזרת לאורך היממה. בתקופה זו המחזור שינה-ערנות תלוי בעיקר בתחושת הרעב והשובע. השפעות הסביבה והמחזור היומי הרבה פחות חשובות בגיל זה.


הוראות לשינה בטוחה לתינוקות


1.    הניחו את התינוק לישון על הגב.
2.    המזרן חייב להיות קשה ועל המיטה להיות מוגנת היטב.
3.    ודאו שפני התינוק אינן מכוסים בשמיכה או במצעים אחרים. הדקו את השמיכה מתחת למזרן כדי שלא תעלה במהלך השינה מעל גובה החזה של התינוק.
4.    העישון בסביבת התינוק אסור.
5.    הימנעו מחימום-יתר.
6.    הורידו את כל הצעצועים התלויים (מוביילים) מעל התינוק לקראת גיל חמשה חודשים, כאשר הוא כבר מושיט ידיו ומושך אותם.

גיל חודשיים עד שנה


משך השינה: כ-12-9 שעות בלילה, ועוד ארבע תנומות יום של כ-30 דקות עד שעתיים. מספרן יורד בהדרגה עד תנומה יומית אחת בגיל שנה.
•    במהלך תקופה זו, ובעיקר לאחר גיל שלושה חודשים, התינוק צריך ללמוד להירדם לבד בשעת ההשכבה בערב וגם כשהוא מתעורר בלילה.
•    כ- 80% מהתינוקות ישנים ברצף לפחות מחצות עד 05:00 לקראת גיל תשעה חודשים.
•    כל תינוק מתעורר באופן פיזיולוגי אחת ל-120-90 דקות בלילה. תינוק המיומן להירדם בערב לבדו, יירדם ללא בעיה גם אחרי שהוא מתעורר בלילה.
•    בגיל זה לחפצים נלווים להירדמות משמעות רבה לתינוק: מוצץ, "סמרטוטי", חיתול ישן, דובי, וכוי. השכבה של התינוק עם אותו חפץ באפן קבוע, גם בעת שנת היום, תרגיל אותו להירדם אתו, ללא צורך בפעילות נוספת של ההורים.
•    תינוקות אינם זקוקים להאכלה בלילה אחרי גיל שישה חודשים.


בגיל שלושה חודשים מומלץ להכניס ריתמיות לסדר היום של התינוק ולהתאימו לצרכיו ולצורכי המשפחה. שגרת ההשכבה יכולה לכלול האכלה, אמבטיה, סיפור או שיר, עיסוי ונדנוד. בתום השגרה הזאת יש להניח את התינוק עייף, אך ער, במיטה ולאפשר לו להירדם לבד, ללא פעילות נוספת, כאשר ה"חפץ המשמעותי" שלו אתו.

גיל שנה עד שלוש

בגיל זה משך השינה המומלץ הוא 12 עד 13 שעות ביממה.


•    שינה ביום טובה לילד אם הוא עייף, אך רצוי להימנע משינה בשעות לפנות ערב, מה שעלול להקשות עליו להירדם בשעת ההשכבה.
•    בין גיל שנתיים לשלוש שנים הילד עובר מעריסה ל״מיטת נוער". מעבר מוקדם מדי עלול ליצור בעיות שינה.
•    מומלץ לשמר את שגרת ההשכבה על כל מרכיביה, בעיקר סיפור ושיחה עם הילד. חשוב שהשגרה תהיה קבועה, ובסיומה הילד יירדם לבד.


הפרעות שינה שכיחות בילדים

התעוררויות מרובות בלילה


50%-25% מהתינוקות ממשיכים להתעורר כמה פעמים בלילה. זוהי הפרעת השינה השכיחה ביותר בגיל ינקות. בין הגורמים להתעוררויות חוזרות בלילה שינה משותפת בחדר או במיטת ההורים, הנקה (בגלל הצורך להאכלה בתכיפות רבה יותר), יציאה מהשגרה (מחלה, טיולים, חופשה), מצבים רפואיים כגון דלקות אוזניים, כאב בטן (קוליק).
לפעמים התעוררויות מרובות בלילה הן ביטוי לטמפרמנט קשה של התינוק, לקשיים בקשר בין האם והתינוק, לחרדה של ההורים, או לדיכאון אחרי לידה של האם.

מה להסביר להורים:


1. ההתעוררויות בלילה הן חלק מתבנית תקינה של השינה. הבעיה היא שהתינוק מתקשה להירדם חזרה בעצמו.
2. נדנוד, לקיחת התינוק על הידיים, ופעילויות הרדמה אחרות גורמים למעשה להתעוררויות החוזרות ולקושי להירדם בחזרה לבד.
3. הרגלי שינה קבועים יבטיחו משך שינה מספיק.
4. כאשר הילד מתקשה להירדם לבד רצוי להביא להתנתקות הדרגתית מהנוכחות של ההורה בעת ההרדמה.


״עייף אבל ער״!

המפתח ללמד את התינוק להירדם לבד במיטתו הוא להניח אותו במיטה כשהוא עייף, אך עדיין ער, יחד עם חפץ קבוע (מוצץ, דובי, "סמרטוט"), ולתת לו להירדם לבד.

בעיות בהשכבה

אחת הבעיות השכיחות אצל ילדים היא חוסר הצבת גבולות ברורים בעת ההשכבה, מה שגורם לעיכובים בהשכבה ומפחית באופן משמעותי את משך השינה של הילד. הפרעה שכיחה זו מאופיינת בכך שהילד מוצא תירוצים לדחות את ההשכבה ("רק עוד פיפי", "רק עוד נשיקה לאבא", "אמא, אני רעב", וכדומה). זוהי תופעה שכיחה (30%-10%) אצל פעוטות וילדים בגיל הגן. הגורמים השכיחים להפרעת שינה זו הם גישה חופשית (ללא גבולות) של ההורים, ואי הסכמה בין ההורים לגבי היחס לילד, ילדים עם טמפרמנט סוער. המאפיין הפרעה זו הוא הקושי להשכיב את הילד, אך מרגע שהוא נרדם - השינה מצוינת וללא התעוררויות.
הטיפול הוא התנהגותי וכולל את ההורים והילד יחדיו. הטיפול ההתנהגותי ישפר לא רק את ההשכבה, אלא גם את היכולת של ההורים להציב גבולות ולהקפיד עליהם גם במהלך היום. הטיפול כולל קביעת כללי השכבה קבועים עם הקפדה עליהם, שימוש בחיזוקים חיוביים והימנעות מהענשה, עקביות ואסרטיביות בגישה לילד, גישה פסקנית ללא שאלות וללא ספקות, הצבת גבולות ברורים לילד והקפדה על שמירתם. בהסבר להורים חשוב להדגיש את הנושא של הצבת גבולות ברורים, לא לאיים בסנקציות שלא מתכוונים לקיים ולקבוע הרגלי שינה קבועים וברורים.

פחדים בלילה


פחדים בלילה שכיחים בעיקר בילדים בגיל הגן. הם בדרך כלל מעוררים בעיה לתקופה קצרה ונעלמים מעצמם. יש להדריך את ההורים לעודד את הילד, להדגיש בפניו את הביטחון בחדר השינה שלו, לעזור לו בשיחה להתמודד עם הפחדים, כמו למשל להחליט מה יעשה הילד אם המפלצת תופיע בלילה (יתיז עליה מים או יוציא לה לשון...), שימוש בתאורת לילה.


הליכה בלילה

הליכה בלילה או סהרוריות (Somnambulism) היא תופעה שפירה ושכיחה בקרב ילדים (40%-15%). היא מתרחשת לרוב בשעות הראשונות של השינה, לרוב בגיל 6-4. עייפות, מחלת חום, הרגלי שינה לא קבועים, שינה בסביבה לא מוכרת ומצבי חרדה ומתח יכולים להחמיר את תכיפות התופעה. כשמופיעה הליכה בשינה, יש לכוון בעדינות את הילד בחזרה למיטתו מבלי להעיר אותו. חשוב לשמור על כללי בטיחות(מעקה ושער למדרגות, נעילת דלת הכניסה) ולשמור על הרגלי שינה קבועים ושעות שינה מספקות כדי למנוע עייפות, המחמירה את התופעה.


חריקת שיניים

חריקת שיניים ("ברוקסיזם") היא תופעה שכיחה מאוד. היא מחמירה במצבי דחק (סטרס) וחרדה, ושכיחה יותר בילדים עם שיתוק מוחין ועם פיגור פסיכו-מוטורי. חריקת שיניים יכולה לגרום לכאבי שרירי הפנים, כאב ראש ונזק לשיניים. יש לשקול הפניה לרופא שיניים להתקנת פלטה להגנה על השיניים במקרים הקשים.


טיפים להרגלי שינה לילדים


•    שמרו על שגרת השכבה קבועה של הילד, דאגו ששגרת ההשכבה תכלול אך ורק פעילויות מרגיעות. אל תחליפו פעילות מרגיעה בצפייה בטלוויזיה לפני השינה.
•    דאגו שתוכניות הטלוויזיה ומשחקי המחשב בשעות הערב לפני ההשכבה מתאימים לגיל הילד ואינם מכילים תכנים אלימים.
•    הימנעו מהרדמת הילד תוך כדי שתייה מבקבוק, על הידיים בנדנוד או בנסיעה.
•    הימנעו ממתן משקאות מוגזים מכילי קפאין לפני השינה.

פרופ' אשר טל, מנהל יחידת ריאות ילדים, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה בקרב ילדים.

לאבחון הרטבת לילה - לחץ כאן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום