נגישות
נגישות

היסטוריה של טיפות חלב בישראל

(0)
לדרג

התחנות לבריאות המשפחה בישראל, מוכרות יותר בשם "טיפות חלב". מקור השם טיפת חלב הוא בשירות de Lait Goutte שהוקם בצרפת ב-1894 וסיפק חלב והשגחה רפואית לאמהות שלא יכלו להיניק. שירות זה, שהיה ראשון מסוגו באותה תקופה, הביא לירידה בשיעור תמותת התינוקות והיווה מודל לחיקוי בארצות מפותחות (1). טיפת החלב הראשונה הוקמה בעיר העתיקה בירושלים ב-1913 ביוזמתה של הנרייטה סאלד. בתחנה עסקו בהדרכה אישית להיגיינה, חילקו חלב לילדים נצרכים, יהודים וערבים כאחד (2). תחנות נוספות של טיפת חלב נפתחו בשנות השלושים על ידי עיריית תל אביב, קופת חולים כללית והדסה. בשנת 1919 הוקמה המחלקה להיגיינה לילדי בית הספר, שטיפלה במחלות העיניים השכיחות, בגזזת ובמחלות עור אחרות (3).

מאת: יונה אמיתי

שירותי בריאות ציבוריים נוספים שהוקמו בירושלים ובתל אביב היו מרכזי "שטראוס", שעיקר פעילותם הייתה ברפואה מונעת ובבריאות הציבור. עם קום המדינה היו בארץ 120 תחנות טיפות חלב של שלושת ארגונים אלה. "הדסה" העבירה את מרבית טיפות החלב שהופעלו על ידיה למשרד הבריאות, והוא המשיך בפיתוח השירות, בהרחבתו, ובפריסתו הארצית כמחויבות לאומית.

מטרות השירות למען הילד הוגדרו כדלקמן: קידום בריאות ומניעת מחלות, אבחון מוקדם של מצבים פתולוגיים במישור הגדילה וההתפתחות, עידוד האם להשתמש בשירותים השונים, מתן הדרכה בנושאים הקשורים לילד ובקרת מחלות הניתנות למניעה.

זה 30 שנה שנטוש ויכוח נוקב בסוגיה כיצד עדיף לספק את שירותי טיפת חלב - כשירות נפרד מטעם משרד הבריאות, או כשירות הניתן בשילוב עם שירותי הרפואה הקורטיביים שנותנות קופות החולים.

ב-1996, כשנה אחרי החלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (בב"מ), הועברה האחריות לשירות המונע לנשים הרות ולתינוקות לידי משרד הבריאות, במסגרת "התוספת השלישית" לחוק בב"מ. החוק מאפשר מתן שרות זה ישירות על ידי משרד הבריאות או על ידי קופות החולים, בפיקוח משרד הבריאות.

כיום פועלות בארץ כ-1,000 תחנות טיפות חלב, שבהן מקבלים שירות מונע כ-95% מהתינוקות בישראל. מהן מפעיל משרד הבריאות 450 תחנות הנותנות שירות לכ-68% מכלל התינוקות, ויתרם מטופלים בטיפות החלב המופעלות על ידי עיריות ירושלים ותל אביב, ועל ידי ארבע קופות החולים המבטחות. מנגד, חלה ירידה נכרת במתן השירות המונע לנשים הרות בטיפות החלב של משרד הבריאות, בעיקר במגזר היהודי ובאזורי המרכז. באזורים אלה השירות ניתן ברובו על ידי קופות החולים.

בריאות התינוק והפעוט: מידע שימושי לצוות טיפת חלב

הפעילויות העיקריות בטיפות החלב

השירות הניתן לתינוקות ולילדים מתחת לגיל חמש כולל שירות מונע לפרט, לקהילה ולקבוצות סיכון. העקרונות המנחים בשירות זה הם אוניברסליות, שוויוניות ונגישות. הפעילויות העיקריות בשירות המונע לפרט כוללות את תוכנית חיסוני השגרה, בדיקות מעקב גדילה והתפתחות, בדיקות סינון ואיתור מוקדם של ליקויי בריאות, ליקויי ראייה, שמיעה ותקשורת, והדרכה לאמהות בתחומים הבאים: הנקה, הזנת התינוק והפעוט, היגיינה, מניעת תאונות וקידום בריאות. מתבצעות פעולות יישוג (Outreach) לתינוקות שלא מגיעים ביוזמת משפחותיהם, תוך כדי התמקדות בקבוצות סיכון ובאוכלוסיית מצוקה.

אחד המדדים ליעילות והיקף הביצוע של השירות הוא שיעור הכיסוי של חיסוני השגרה. בשנים האחרונות הגיע שיעור כיסוי החיסונים ל-94% בקירוב, שהוא מהגבוהים בעולם, ואכן חלה ירידה ניכרת בתחלואה ממחלות זיהומיות שמתחסנים נגדן. לדוגמה, החיסון להמופילוס אינפלואנצה מסוג B שהתווסף לחיסוני השגרה ב-1994 הוריד את התחלואה מדלקת עוצבה ואלח דם מחיידק זה מכ-100 מקרים לשנה ל-4-2 מקרים לשנה, וגם זאת, רק אצל ילדים שלא חוסנו.

לאחרונה מסתמנת מגמה מדאיגה של סרבנות חיסונים וירידה בכיסוי החיסונים בהשפעת תנועות של רפואה "טבעית", בדומה למצב במדינות מפותחות אחרות. תופעה דומה קיימת בקרב האוכלוסיה החרדית. על רקע זה נצפו כמה התפרצויות של חצבת, שבאחרונה שבהן, בשנת 2008, חלו במחלה זו כ-1,500 איש, רובם ילדים. בשנת 2010 נצפית מגיפה של חזרת.

ב-1998 העניק ארגון הבריאות העולמי אות הוקרה לשירות טיפות החלב בישראל על 50 שנות פעילות ועל ההישגים בשיפור בריאות הילד במדינת ישראל.

תמותת תינוקות

שיעור תמותת תינוקות הוא מדד חשוב לבריאות הילד, ונחשב גם לאחד המדדים לבריאות לאומית. השילוב של שירות מונע יעיל ואוניברסלי עם שירותים קורטיביים מתקדמים לנשים הרות ולתינוקות בא לידי ביטוי בירידה בשיעור תמותת תינוקות. בשנים הראשונות אחרי קום המדינה היו שיעורי תמותת התינוקות באוכלוסיה היהודית והלא-יהודית גבוהים. מאז חלה ירידה הדרגתית בשיעור תמותת תינוקות בשתי אוכלוסיות אלה. הגורם העיקרי לתמותת תינוקות בשנים הראשונות לקום המדינה היה מחלות זיהומיות. הגורם העיקרי לתמותת תינוקות במגזר היהודי כיום הוא פגות וסיבוכיה. בשנת 2002 נצפתה עלייה בשיעור תמותת התינוקות על רקע זה, בעקבות העלייה התלולה בהיריונות מרובי עוברים (כולל שלישיות) הנובעים מטיפולי פוריות. שיעור התינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (> 1,500 גרם) הגיע ל-1.3% מכלל הלידות, השיעור הגבוה ביותר בארצות המערב. מאידך במגזר הערבי הגורם העיקרי כיום לתמותת תינוקות הוא מומים מולדים בעקבות שיעור גבוה של נישואי קרובים.

בעקבות זאת ניתנה הנחיה להגבלת מספר העוברים המוחזרים לרחם לאחר הפריה חוץ-גופית לשניים, ובשנים האחרונות ירד באופן ניכר מספר התינוקות שנולדו בלידת שלישיות ובמשקל לידה נמוך מאוד. שינוי זה גרם לירידה חדה בשיעור תמותת התינוקות עד ל-3.8 ל-1,000 לידות חי בשנת 2008. שיעור זה נמוך יותר מזה הקיים בארה״ב, ודומה לזה של מדינות מפותחות באיחוד האירופי, אך עדיין קיים פער גדול בשיעור תמותת התינוקות במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי (פי 2.3). גם בתוך המגזר הערבי, בקרב הבדווים, שיעור תמותת התינוקות כמעט כפול מזה שבאוכלוסיה הערבית בצפון הארץ ובמרכזה. פערים אלה מחייבים את מערכת הבריאות לתגבור השירות המונע למגזרים אלה.

פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים - הלל יפה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום