ברית מילה: הניסיון קובע

(1)
לדרג

ברית מילה הוא הניתוח הנפוץ ביותר בעולם. למרות זאת, ההליך מעורר לעתים חששות וחרדה. מהם היתרונות הרפואיים בקיום ברית? ועל מה יש להקפיד במהלכה?

מאת: ד"ר אריה ולדמן

השמחה הגדולה סביב לידת הבן וההתרגשות הרבה סביב ברית המילה, בהגיעו לשמונה ימים, נמהלות פעמים רבות בחשש לשלומו. כדי שהברית תעבור בשלום ועל מנת להוריד את מפלס החרדה, רצוי לדעת כמה שיותר על הטקס היהודי הנפוץ והחשוב: מה עדיף - מוהל או רופא? כיצד ניתן להפחית את סף הכאב? האם האלחוש מותר לפי ההלכה? האם מדובר במנהג קדום אכזרי, או במצווה חשובה התורמת "על הדרך" גם לבריאות? כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה.

מהם הצעדים שיש לנקוט במסגרת הכנה לברית מילה?

ראשית, יש לבחור מוהל בעל ניסיון והמלצות; שנית, יש לשקול שימוש בתכשירים שונים - תכשירים מאלחשים - כדי להפחית את תחושת הכאב של התינוק; ושלישית, רצוי להבין את ההיגיון מאחורי הטקס ומאחורי העיתוי (גיל 8 ימים).

מה עדיף: רופא מוהל או מוהל "רגיל" שאיננו רופא?

אין לשאלה זו תשובה חד משמעית. 95% מהבריתות נעשות בידי מוהלים שאינם רופאים - והכל עובר בשלום. הדגש הוא על הניסיון: תמיד עדיף מוהל בעל ניסיון, שביצע כמה שיותר בריתות - והוא בעל ידע ומיומנויות. לעצם היות המוהל גם רופא בהכשרתו, יש יתרונות שלעתים מרגיעים את ההורים החוששים - ומקנים להם תחושת בטחון.

רופא מוהל יכול לתת מענה יעיל יותר לכל עניין שיכוך הכאב וכן לתת עזרה ראשונה ומענה מידי, כשמתעורר צורך בטיפול בבעיה שמתעוררת. גם עניין הפחתת הסיכון לזיהום ושמירה על סביבה סטרילית, טבעיים יותר לרופא. יחד עם זאת, מוהל עתיר ניסיון עדיף על מוהל רופא שלא ביצע עד כה טקסי ברית מילה.

ואיך מורידים את תחושת הכאב של התינוק?

ניתן לשלב בין חומרים מטשטשים ומשככי כאבים, לבין חומרים מאלחשים. יש מוהלים הממליצים לתת לתינוק משכך כאבים, דוגמת "נובימול" או "אקמול" כשעה לפני הטקס. בנוסף, ניתן למרוח חומר הרדמה מאלחש, דוגמת "אמלה" או ספריי "לידוקאין". יש מוהלים שהם גם רופאים, הנותנים זריקת הרדמה מקומית. יש המתנגדים לעניין הזריקה - ודואגים להשלכות האפשריות שלה, כגון זיהום או רגישות לחומר המוזרק וקוראים להסתפק בספריי או משחה מאלחשת, שמרדימים את המקום כמו אצל רופא שיניים.

האם יש בעיה הלכתית עם אלחוש אזור החיתוך?

הרוב הגדול של הפוסקים לא רואה באלחוש המקום בו מבוצע חיתוך העטרה, במסגרת טקס ברית המילה, כל בעיה הלכתית. ישנם מעט מאד פוסקים, שיצאו נגד מתן הזריקה המאלחשת; לטענתם, בכיו של התינוק נחוץ לשם פתיחת שערי שמים. ועל כן אין לטשטש את סבלו בזריקה. אבל, מעבר לקומץ מתנגדים, המתייחסים לזריקה מאלחשת בלבד - אין כל בעיה הלכתית עם אלחוש האזור, טרם הברית, באמצעות קרם או ספריי ו/או משככי כאבים (שאינם ניתנים בזריקה).

ברית מילה (אילוסטרציה צילום shutterstock)
ברית מילה (אילוסטרציה צילום shutterstock)

וכעת לשאלת ההיגיון: יש הרואים בטקס ברית המילה, משום הטלת מום ביצור חסר ישע, או - לכל הפחות - פרוצדורה רפואית בלתי נחוצה, תוך סיכון בריאות התינוק, לשם מטרה בלתי חשובה. כיצד ניתן להתמודד עם טענה זו?

ראשית: אין מדובר בהטלת מום, או בפרוצדורה רפואית בלתי נחוצה, המסכנת את בריאות התינוק, לשם מטרה בלתי חשובה. לברית מילה יש תרומה רבה לבריאותם של הגברים. לא במקרה, בכל העולם המערבי, מיליוני גברים שאינם יהודים בוחרים לעבור ברית מילה, ללא קשר לדתם - והרבה מאד נימולים אינם קשורים כלל לדת היהודית.

אחת התרומות של ברית המילה לבריאות, היא בהפחתת הסיכון של הגבר לפתח מחלות מין. ערלים - גברים שאינם נימולים - חולים הרבה יותר, בהשוואה לנימולים, בשלל מחלות מין, כגון: הרפס וקונדילומה. כמו כן, חיתוך העטרה מפחית את הסיכון לסרטן הפין, באופן כמעט מוחלט: אין בנמצא חולי סרטן פין שהם נימולים.

ניתוח המילה מפחית גם את היקף המחלות הזיהומיות. כאשר אזור העטרה לא נחתך, נוצר מרווח - חם, לח וחשוך - והאזור מהווה כר פורה להתפתחות ושגשוג של מזהמים מגוונים. נימולים סובלים פחות ממחלות זיהומיות בדרכי השתן וברית המילה אף מפחיתה את הסיכון לאיידס. ידיעה זו הפכה את ניתוח ברית המילה לכלי ללוחמה במחלת האיידס, שממדיה באפריקה גואים. גברים בני היבשת עוברים ברית מילה, כדי להפחית את הסיכון להידבקות באיידס. בנוסף לכל אלה, יש הרואים בהסרת העורלה צעד שמשפר את הנוחות - וגם תורם לאסתטיקה.

שנית: לעניין היות התינוק חסר ישע, לא סתם ההלכה בחרה דווקא ביום השמיני, לביצוע הברית. זהו הגיל האופטימלי, הן מבחינת הכאב והן מבחינת ההחלמה. מעבר לכך שאף גבר איננו זוכר מה עבר בגיל שמונה ימים, הגוף של התינוק מתמודד בקלות עם הניתוחון הזה. קצות העצבים עדיין לא מושלמים ולפיכך הכאב והסבל של התינוק אינם גבוהים והוא לא חווה טראומה. בנוסף לכך, מנגנוני קרישת הדם פועלים בצורה אופטימלית, התחדשות הרקמות והתאים מהירה - באופן פלאי, וההחלמה מהירה ויעילה ביותר.

שלישית: לעניין חשיבות המטרה - ברית מילה היא מצווה חשובה ביותר ביהדות, שכובדה מאז שנוצר העם והיא עוברת מדור לדור. מדובר בטקס בעל משמעות עצומה, הכולל חותמת ברית קודש באיבר ההולדה - והוא מסמל יותר מכל את השייכות לעם היהודי. כאשר יהודי מובא בבריתו של אברהם אבינו, הוא מתקבל לחיקו של העם היהודי. וכל הווייתו ומטרת חינוכו הן הפיכתו ליהודי טוב ונאמן למסורת. לא במקרה, דורות שלמים של יהודים הקפידו לקיים את המצווה הזו, גם כאשר קיומה היה כרוך בהסתכנות, בתקופות של רדיפת היהודים. מצוות הברית מייחדת את העם היהודי וזוהי מצווה שנלחמו עליה. מי שחושב שאחרי כל הדברים האלה, הברית איננה מטרה ראויה, טועה - ובגדול. המצווה הזו חשובה לא רק ליהודים דתיים, אלא גם לחילוניים, בהיותה מצווה מרכזית וחשובה, חלק מהמסורת והרוח של העם היהודי. לפני הכול, ברית מילה היא פעולה עם ערך רוחני - ומכאן חשיבותה.

ברית מילה (אילוסטרציה צילום shutterstock)
ברית מילה (אילוסטרציה צילום shutterstock)

ומה לגבי סיבוכים כתוצאה מברית המילה?

מדובר בניתוח הנפוץ בעולם, עם אחוז הסיבוכים הקטן ביותר. בחירה של מוהל מנוסה מצמצמת את הסיכון לסיבוכים באופן משמעותי. עם זאת, יתכנו סיבוכים - ובהם: זיהום, דימום או חיתוך יתר, תוך פגיעה בעטרה או בשק האשכים.

מה לגבי פגיעה בהנאה המינית?

אכן, החלק שנחתך במסגרת טקס ברית המילה, כולל עצבים שהמגע עימם משפר את ההנאה המינית. אבל, ההבדל במידת ההנאה ממין איננו כה קריטי. גם נימולים נהנים ממגע מיני - ולא רק ערלים. בנוסף לכך, זהו מחיר קטן, שראוי לשלם, ב"תמורה" לכל תרומותיה של ברית המילה.

מעבר לכך, אין כל סיבה להעניק להנאה מינית חשיבות כה רבה. הרמב"ם ראה בכך יתרון - והדגיש כי העם הנבחר צריך לתת דוגמא לכך שההנאה מתאוות הבשרים צריכה להילקח בפרופורציות. קיום יחסי מין הוא אמצעי ולא מטרה; זהו כלי להמשך הדורות ולהתרבות - ואין להופכו לחזות הכל.

ומה צפוי אחרי הברית?

ההחלמה מהחיתוך היא מהירה וקלה. מדהים לראות עד כמה יעילה יכולת ההחלמה של תינוקות בגיל זה. המוהל משחרר את ההורים עם הוראות מפורטות, לגבי התנהגות נדרשת, כאשר אזור המילה חבוש. ההוראות כוללות מעקב אחרי התנהגות התינוק והתרשמות מהתנהגותו ומחום גופו. אם התינוק איננו שקט, ניתן לתת לו משכך כאבים. חשוב לזכור כי בגיל הזה מתחילות גם תופעות של קוליק (מה שמכונה בפי רבים "גזים" - ומתייחס לקשיי עיכול, הגורמים כאב ואי נוחות לתינוק); ייתכן מאד כי חוסר שקט, עצבנות, בכי וכו' - נובעים מעניין זה או אחר, ולאו דווקא קשורים לברית. במקרה של דימום (כתמי דם גדולים בטיטול), אצירת שתן (התינוק לא נתן שתן שמונה שעות מרגע החיתוך) או מקרים של התנהגות חריגה, או העלאת חום, יש ליצור קשר עם המוהל, שחייב להיות זמין לאחר הטקס. רוב התינוקות "חוזרים לעצמם" לגמרי תוך שבוע.

ד"ר אריה ולדמן הוא רופא ומוהל.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ברית מילה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום