נגישות
נגישות

אצירת שתן: בעיית הביישנים

(0)
לדרג

5,000 אנשים מעל גיל 40 סובלים מאי יכולת להטיל שתן. רבים מהם נמנעים מטיפול בבעיה בגלל מבוכה, ומסתכנים בפגיעה חמורה בתפקוד הכליות

מאת: מערכת zap doctors

רבות נכתב אודות דליפת שתן - דליפה אי רצונית של השלפוחית החל מטיפות בודדות ועד אי שליטה מלאה.

בעיה חמורה אחרת הזוכה לסיקור מצומצם יותר היא אצירת השתן (אי יכולת להטיל שתן) - אגירת השתן בשלפוחית עד שזו מתמלאת. הבעיה מובילה שני תרחישים אפשריים.

הראשון, והפחות חמור, הוא דליפת שתן: שרירי רצפת האגן התומכים באחזקת האיברים הפנימיים אינם מסוגלים עוד להחזיק את כמות השתן הגדולה המצויה בשלפוחית, ועל כן השלפוחית דולפת. הבעיה השנייה היא החזרת השתן לכליות. מצב שכזה, יש סכנה מוחשית לחולה, כמו גם נזק בלתי הפיך לתפקוד הכליות.

אצירת שתן
אצירת שתן

סיבוכים בדרכי השתן ובכליות

על פי הנתונים, כ-450 אלף ישראלים מעל גיל 40 אינם שולטים בסוגרים וכ-5,000 סובלים מאצירת שתן כתוצאה מפגיעה בחוט שדרה או מפגיעה עצבית. חלקם כלל אינם חשים צורך לרוקן את השלפוחית או שאינם יכולים לרוקנה באופן רצוני עקב אי שליטה בשרירים. רבים מהם אינם יודעים כי השלפוחית שלהם התמלאה, ועל כן עלולים להטיל את מימיהם ללא שליטה.

אצירת שתן מופיעה פעמים רבות כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה, משבץ מוחי, מחבלות ראש וממחלות נוירולוגיות כדוגמת דמנציה, טרשת נפוצה פרקינסון וכדומה. לרוב, מי שמטפלים בפגיעה זו הם רופאי השיקום.

לדברי ד"ר פרידה שמש, רופאה בכירה במחלקת השיקום בביה"ח "רעות", "אצירת שתן יכולה לגרום לסיבוכים כגון זיהומי שתן, אבנים בדרכי השתן ופגיעה בתפקוד כלייתי. דלקת בדרכי השתן עלולה להתפתח לזיהום בדם, צריבה באזור איבר המין, גרימת פצעי לחץ, נפילות ואף שברים".

מבוכה

עקב המבוכה הרבה והשתיקה היחסית הסוררת סביב הנושא, מרבית האנשים לא פונים לרופא. אצל חולים רבים קיימת תחושה כי מדובר בתופעה שאין דרך לטפל בה. שיחה גלויה עם רופא מומחה בתחום היא צעד ראשון וחשוב בגילוי הגורם לתופעה ובהכנה לטיפול.

ד"ר שמש מציינת: "בפני רופא השיקום בתקופת טרום הטיפול עומדות אופציות רבות לבירור ואבחון מדויק. זאת, באמצעות בדיקות מעבדה ותפקודי הכליה, בדיקת שתן כללית ותרבית, בדיקת אולטרה-סאונד של דרכי השתן, אורודינמיקה וציסטוגרפיה.

"בנוסף, קיימים כיום סוגי טיפול מגוונים בהתאם לסוגי אי השליטה. מטרות הטיפול הן שמירה על מערכת השתן העליונה (כליות ואורטרים), מניעת אי-ספיקה כלייתית ומניעת דליפת השתן וריקון מיטבי של השלפוחית", מוסיפה ד"ר שמש.

"סוגי הטיפול מתחלקים לתמיכתיים, תרופתיים והתערבותיים/ניתוחיים. לדוגמה, טיפולים תמיכתיים כמו הדרכה ותרגילים לאימון השלפוחית ולחיזוק שרירי רצפת האגן מספיקים על מנת לפתור את הבעיה באי שליטה במאמץ. טיפול נוסף הוא לימוד שליטה על מתן השתן באמצעות ביו-פידבק".

צנתור עצמי

חלק חשוב בטיפול השיקומי של חולים שעברו פגיעות בחוט השדרה הוא לימוד צנתורים עצמיים - פעולה טכנית בה המטופל מחדיר מספר פעמים ביממה צנתר דרך השופכה לשלפוחית השתן, וזאת לצורך ניקוז השתן. מטרת הפעולה היא הפחתת הנזק בדרכי השתן העליונה ומניעת זיהומים חוזרים. פתרון שכזה נחוץ מכיוון שחולים רבים אינם חשים מתי עליהם לרוקן את השלפוחית. עליהם לבצע זאת על פי תזמון, כל מספר שעות.

בעיות כגון שפשופים וזיהומים עלולות להיגרם כתוצאה מהליך הצנתור העצמי. אחד הפתרונות לבעיה היא טכנולוגיה חדשה בשם "Speedicath".

ניתן לסכם ולומר כי תוכנית הטיפול היא פרטנית ונקבעת רק לאחר בדיקה רפואית מקיפה, תוך התייחסות לכלל גורמי הרקע הרלוונטיים. גישה נכונה בטיפול באי שליטה על מתן שתן חייבת לתת מענה להיבט הרפואי מחד, ולאיכות החיים של המטופל מאידך.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אורולוגיה
פורום דליפת/בריחת שתן וריצפת אגן

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום