נגישות
נגישות

הפרעות קשב וריכוז: לא רק לילדים

(13)
לדרג

מבוגרים רבים סובלים מהפרעות קשב וריכוז, אף שלא אובחנו ככאלה בילדותם. ברוב המקרים הטיפול התרופתי הוא היעיל ביותר, ויכול להביא לשינוי ניכר בחיי המטופלים

מאת: נגוהה שפרלינג, כתבת doctors

הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות התפתחותיות נוירולוגיות, תורשתיות ברובן. הפרעות אלה מתבטאות בעיקר בקושי להתמקד בעניין מסוים לאורך זמן, אשר מלווה, לעיתים, בהיפראקטיביות ותזזיתיות. ילדים רבים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז עם היפר אקטיביות (ADHD) וללא היפר אקטיביות (ADD).

כבר שנים רבות מתנהל דיון ציבורי נרחב בתופעה ובדרכי ההתמודדות עמה בעיקר בקרב ילדים. שיח מצומצם יותר שהולך ומתעצם עוסק בקיומן של ההפרעות בקרב מבוגרים. "מבוגרים רבים מגלים שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז", אומר ד"ר גבי וינשטיין, נוירולוג מומחה להפרעות קשב וריכוז במבוגרים.

לדבריו, "בעבר, לא היתה מודעות גבוהה לקיומן של הפרעות קשב. מבוגרים אלה, בהיותם ילדים, סומנו פעמים רבות כחסרי יכולת, שובבים, בעייתיים או מופרעים. חלקם נחשבו לשקטים ומופנמים; אחרים, למרבה הצער, הוגדרו כלא יוצלחים או אפילו טיפשים. ילדים רבים כאלה איבדו את האמונה ביכולותיהם, ויתרו על הרצון להצליח ודימוים העצמי התרסק. יש מבוגרים שהתקשו כל חייהם בתחומים שונים, לרבות קשיים בלימודים, בעבודה, בזוגיות ובתחום החברתי. רק בשלב מאוחר הם למדו כי הכל נובע מהפרעת הקשב שלא אותרה ולא טופלה בזמן. עם זאת, אחרים דווקא הצליחו מאוד בחייהם למרות ההפרעה. פעמים רבות, אבחון המבוגרים מתבצע בעקבות אבחון ילדיהם כסובלים מהתופעה, ואז גם ההורים מבינים מדוע הם עצמם מתנהגים ומתנהלים בדרך מסוימת".


מבוגר בעל הפרעות קשב וריכוז יתקשה להתרכז ולהתמקד לאורך זמן. צילום: שאטרסטוק

הבנות מאובחנות פחות

אחת הסיבות הנוספות לאבחון המאוחר נעוצה בהבדל בביטוין של הפרעות הקשב בין ילדים למבוגרים. ד"ר וינשטיין: "להפרעות הקשב מאפיינים וביטויים שונים, המשתנים מאדם לאדם, ואף אינם זהים בין מבוגרים לילדים. ברוב המכריע של המקרים ההיפר אקטיביות והאימפולסיביות מתמתנות עם השנים ונותרות רק בעיות הקשב. מבוגר בעל הפרעות קשב וריכוז יתקשה להתרכז ולהתמקד לאורך זמן, ובשונה מילד עם ההפרעה, הוא לא ישתולל בלי סוף, יקפוץ ויטפס על עצים, אלא הוא יסבול, לכל היותר, מתזזיתיות מחשבתית. מבוגר כזה, שהיה בצעירותו ילד שובב, מאמין כי הוא עבר תהליך טבעי של התבגרות והתמתנות, ולפיכך איננו חושד בקיום ההפרעה".

היעדר האימפולסיביות וההיפר אקטיביות גורם גם לאיתורן המאוחר מדי של נשים רבות, הסובלות מהפרעות קשב וריכוז. נשים אלה מאובחנות רק בשלב מתקדם של חייהן. ד"ר וינשטיין גורס כי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז קיים יחס של שישה לאחת בין בנים לבנות: על כל שישה בנים שמאובחנים בגיל הילדות מאובחנת רק ילדה אחת. לתפיסתו, "הגורם לכך נעוץ בעובדה שהפרעות הקשב והריכוז של חלק גדול מהבנות נעדרות אימפולסיביות והיפר אקטיביות, ולכן הילדות אינן נבדקות בגיל צעיר. חלק גדול מהן, עם התבגרותן, פונות לאבחון המאתר את ההפרעות. בעקבות זאת, משתנה היחס בין בנים לבנות, ולמעשה משתווה, כך שבגילאי עשרים ומעלה מספר הבנים ומספר הבנות הסובלים מהפרעות קשב וריכוז זהה".

ד"ר וינשטיין מדגיש כי גם אצל מבוגר, בדיוק כמו אצל ילד, חשוב לדעת על הפרעות קשב וריכוז. הוא קורא להורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, וכן לכל אותם מבוגרים שהתרגלו להיותם "שלומפרים, מעופפים, מרחפים"; שחווים קושי בניהול זמן; שחווים כישלונות בלימודים, בעבודה, בנהיגה, במערכות יחסים וכדומה, לפנות לאבחון. אבחון הנעשה על ידי מומחה מיומן הוא מדויק וחד משמעי, ותוצאתו יכולה לשפר פלאים את איכות חייו של הנבדק.

קשת הטיפולים הרחבה המוצעת לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז זמינה גם עבור מבוגרים. יש מגוון עצום של טיפולים, וכל מטופל יוכל לאתר את הטיפול האופטימלי עבורו. ד"ר וינשטיין: "יש מבוגרים שהצליחו למצוא מזור בטיפולים לא קונבציונליים שונים. אני בעד לנסות ולבחון את השפעת הדברים, אבל מניסיוני הפרעות קשב וריכוז, על פי רוב, מחייבות טיפול תרופתי. הכוונה היא לריטלין על כל צורותיו. כיום זהו הטיפול המבוסס היחיד שהוכח מחקרית כמסייע לבעלי הפרעות קשב וריכוז ומשפר את תפקודם היומיומי".

סביב השימוש בריטלין יש מחלוקת נרחבת ורבת שנים. למרות המאבק של המתנגדים לריטלין, מעמדו של זה דווקא הולך ומתחזק והוא מתבסס כטיפול בטוח, יעיל וזמין. מטופלים רבים משתמשים בריטלין ומדווחים על שיפור ניכר בתפקודם ולפיכך גם באיכות חייהם.

על התחזקות מעמדו של הריטלין מעיד כאלף עדים נייר עמדה שהפיץ באחרונה משרד הבריאות, ובו נקבע כי ניתן לאשר טיפול רפואי גם למי שלא אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, ובלבד שיש בטיפול זה כדי לסייע לו ולשפר את איכות חייו. ד"ר וינשטיין, בהתייחסו לנייר העמדה, מסביר כי "מדובר בעמדה זהה לעמדה שהביע משרד הבריאות האמריקאי לפני כשנתיים. לפי עמדה זו הטיפול בריטלין, כמו גם הטיפול בתרופה נגד אלצהיימר, יכולים להינתן גם מבלי שקיימת מחלה. מתן התרופה משול לניתוח פלסטי: שניהם אינם נחוצים לשם החלמת המטופל, אך עצם השימוש בהם איננו פסול מבחינה אתית. לפי תפיסה זו, שאומצה באחרונה בישראל, הריטלין יכול לסייע לאנשים רבים, לא רק בעלי הפרעות קשב וריכוז, ולכן אין זה בלתי אתי לאפשר להם להשתמש בו".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום