אירוע מוחי: הסימנים המקדימים

(6)
לדרג

לתשומת לב לסימנים המקדימים של אירוע מוחי בדקות הראשונות להתרחשותו חשיבות עצומה. לאחר מכן - ריפוי בעיסוק הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך השיקום

מאת: יובל נוה

אירוע מוחי הוא אחד הגורמים הפוגעים ביותר באיכות חייו של האדם הלוקה בו. ההשלכות של אירוע מוחי על תפקוד האדם הן משמעותיות ועלולות להימשך שנים רבות. לכן, קיימת חשיבות עליונה לעירנות לסימנים מקדימים, גם אם הם חולפים. על-ידי זיהוי הסימנים המקדימים ופנייה מיידית לעזרה רפואית, ניתן לעיתים לשפר את רמת הטיפול הראשוני הניתן לאירוע, ובהמשך, לשפר את קצב ההחלמה.

במאמר זה, אציג תחילה את הסימנים המעידים על התהוות אירוע מוחי. לאחר מכן, ארחיב אודות חשיבות השיקום על-ידי צוות שיקום רב מקצועי, המתמחה בשיקום נוירולוגי, תוך מתן דגש על ריפוי בעיסוק.

סימנים מקדימים לאירוע מוחי

לאירוע מוחי קיימים סימני אזהרה מקדימים. לעיתים, אירוע חולף עשוי להעיד על אירוע מוחי העלול להתרחש בעתיד. הסימנים עשויים לכלול נימול בפנים, בידיים או ברגליים, חולשה או שיתוק בחצי גוף, סחרחורת פתאומית, ראיה מטושטשת או ירידה פתאומית בראיה, איבוד שווי משקל או נפילה פתאומית, קשיים בבליעה, כאב ראש, בלבול ואף איבוד הכרה.

ניתן להגדיר שלושה סימנים עיקריים, הדורשים התקשרות מיידית להזמנת אמבולנס, בעזרת ראשי התיבות "לפיד". להתקשר מיידית, כאשר יש חולשה ב-פנים, ב-יד וליקוי בדיבור

יש לזכור כי אירוע מוחי הינו מצב מסכן חיים וכי יש לפנות מיידית לחדר-מיון בעת הופעת הסימנים האמורים. טיפול מהיר הוא בעל פוטנציאל לשנות איכות חיים ועשוי לאפשר חזרה מהירה לתפקוד.

תהליך השיקום לאחר אירוע מוחי

לאחר האירוע, יטופל פגוע האירוע המוחי על-ידי צוות רב-מקצועי, המנוהל על ידי רופא השיקום, וכולל צוות סיעודי, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאיות תקשורת, דיאטניות ועובדים סוציאליים. מטרת תהליך השיקום והצוות המטפל, היא להחזיר את המטופל למידת התפקוד הקודמת שלו. מרפאים בעיסוק נותנים דגש לקדם ביצוע עיסוקי ולפיתוח מיומנויות מפצות, הנדרשות להתמודדות עם היכולות שנפגעו.

בהתייחס לגורמי אדם (יכולות מוטוריות, קוגניטיביות, רגישויות), סביבה (מאפשרת או מגבילה) והעיסוק המשמעותי עבורו, יתנו מרפאים בעיסוק תשומת לב, להרגלים ולפיתוח מיומנויות תפקודיות ופנאי, יספקו ייעוץ לשימוש במכשירי עזר, כגון: עיבויים לסכו"ם, לשיפור האחיזה, הגבהות לצלחת ואמצעי נגישות למחשב, כגון: עכברים שונים ומותאמים, מגני-מקלדת והתאמת תוכנות ייעודיות. בנוסף, המרפא בעיסוק ידריך את המטופל ובני-משפחתו, כיצד להתמודד עם המגבלה החדשה ואודות מידת הסיוע הנדרשת כדי להתמודד עם מטלות היום-יום.

מידת היעילות של ההתערבות הטיפולית בתחום הריפוי בעיסוק נמצאה גבוהה בתחומי התפקוד הבסיסי, הכולל מיומנויות רחצה, לבוש ואכילה ואף במיומנויות אינסטרומנטליות, כגון מיומנויות בישול, עריכת קניות ועידוד בהשתתפות חברתית.

מרפאים בעיסוק אף מעודדים שימוש בגפה העליונה, אשר הושפעה מהאירוע המוחי. המרפאים בעיסוק משתמשים במגוון טכניקות, בעלות משמעות למהלך השיקום. מחקרים הראו כי המוח האנושי מסוגל להסתגל, בהינתן הגירוי במידה הנכונה, בזמן הנכון. מחקרים אלו מציגים את היתרונות של שימוש ברובוטים ומציאות מדומה בתהליך השיקום. בנוסף, המחקרים מצאו כי לתדירות הטיפול, בפרק זמן ממוקד, יש השפעה מוצלחת על תוצאות השיקום. כמו כן, לאיכות ולאופי הטיפול יש השפעה גדולה על יכולת המטופל להגיע למלוא הפוטנציאל הגלום בו. שינויים גדולים יותר נמצאו באימון, בעת ביצוע מטלות תפקודיות, מאשר בעת ביצוע מטלות החוזרות על עצמן, ואינן תכליתיות. כך, ניתן להסיק שמטלות תכליתיות ממוקדות מטרה, יעילות יותר מאשר תרגול המתמקד בליקוי בלבד.

מגמות חדשות, במהלך העשור האחרון, מראות את הפוטנציאל הגלום בשימוש ברובוטים, לשיקום הגפה העליונה, לאחר אירוע מוחי. מחקרים מראים שהשימוש ברובוטים יעיל גם בקרב מטופלים כרוניים, בעידוד תנועות בכתף ובמרפק. זאת, מכיוון שהרובוט מאפשר ביצוע טיפולים בתדירות גבוהה וממוקדת.

טכנולוגיה נוספת שהתפתחה מאוד בעשור האחרון הינה טכנולוגיה של מציאות מדומה: טכנולוגיה מתקדמת, המדמה סביבה אמיתית, באמצעות גרפיקה ממוחשבת, שהמטופל חווה כאמיתית. זו טכנולוגיה המאפשרת דירוג התדירות, העוצמה והמשוב, הניתן במהלך הטיפול.

בנוסף, השיגה תוצאה טובה במהלך השיקום, טכנולוגיה פחות מתוחכמת, בה צפו מטופלים, באמצעות מראה, בתנועה של הגפה הלא מעורבת (פגועה) מהאירוע המוחי, או דמיינו תנועות של הגפה המעורבת בדמיון.

לסיכום, שיקום מטופלים לאחר אירוע מוחי הינו תהליך מורכב, הדורש מיומנות, ידע והכרה של הספרות המקצועית. אנשי השיקום בכלל, ומרפאים בעיסוק בפרט, מחויבים בהכרת הספרות המקצועית והטכנולוגיות הקיימות, כדי לקדם מטופלים אלה, לאפשר להם להגיע למימוש הפוטנציאל הגלום בהם, ולשחזר את היכולות שקדמו לאירוע. הצוות הרב מקצועי, המטפל ומונחה על ידי רופא השיקום, בוחן צעד אחר צעד את מהלך ההתקדמות וקובע מטרות בהתאם.

הכותב הוא מנהל הריפוי בעיסוק בבית החולים השיקומי "בית בלב" בבת ים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות

בואו לדבר על זה בפורום שיקום וגריאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום