חיידקים: הטובים נגד הרעים

ימי הקיץ העליזים הם גם ימים של חגיגה עבור לא מעט טפילים המתרבים במזוננו ומוצאים את דרכם למערכת העיכול. למה דווקא בקיץ? האם זה בכלל נכון שבקיץ "מחלות בטן" נפוצות יותר? כן, זה בהחלט נכון", אומר ד"ר אפי הלפרין, מנהל פורום מחלות זיהומיות ב-zap doctors.

רוב ה'מיקרובים' הפתוגניים - אותם חיידקים, נגיפים או טפילים הגורמים לתחלואה במערכת העיכול שלנו - מגיעים אלינו דרך מוצרי מזון או מים מזוהמים. מכיוון שרוב החיידקים מתרבים טוב יותר בטמפרטורות הגוף (כ-37 מעלות), הרי שכאשר מוצרי המזון נמצאים בטמפרטורת החדר הגבוהה שבחודשי הקיץ - קיים סיכוי רב יותר להתרבותם מאשר באותו מוצר מזון שנשמר במקרר, או בטמפרטורת החדר הנמוכה של חודשי החורף.

מלחמה בין טובים לרעים

לצד אותם חיידקים פתוגניים רוחשים גם חיידקים ידידותיים. מה ההבדל בין החיידקים ה"טובים" לבין החיידקים ה"רעים" ואיפה הם נמצאים? "במהלך ימינו הראשונים בעולם מתפתחת אצל כל אחד מאתנו אוכלוסייה מגוונת מאוד של חיידקים טובים: מיליארדים על גבי מיליארדים של חיידקים", אומר ד"ר הלפרין.

"חיידקים אלה, שמכונים יחדיו בשם 'מיקרוביום' ואשר משקלם באדם מבוגר יכול להגיע עד לקילוגרם וחצי, נמצאים בהמוניהם באיברים שונים בגוף, ובעיקר במערכת העיכול, והם נחשבים כחיידקים 'טובים'. זאת משום שלמיקרוביום האנושי חשיבות רבה בתהליכים פיזיולוגיים שונים כגון עיכול, הגנה מפני חדירה של מיקרובים פתוגניים ועוד. החיידקים הטובים תמיד מצויים בגופנו בעוד שהחיידקים הפתוגנים- גורמי המחלות, מנסים לחדור אליו ולהתרבות בו.

"מרגע החשיפה לחיידק פתוגני המגיע למערכת העיכול מתחילה מעין מלחמה בין החיידקים הטובים המצויים בה לבין הפולש החדש שצריך להתמודד מולם על קיומו לפני שהוא יכול להתפנות ולגרום לנו לנזק. לא כל חיידק פתוגני יכול לשרוד בתנאים אלו, ורבים מושמדים בדרך. אלו שמצליחים גם לשרוד וגם להיצמד לדופן המעי שלנו עלולים להרוס את התאים שמצפים אותו או להפריש רעלנים שונים שגורמים לנדבק לתחלואה המתבטאת בכאבי בטן, הקאות, שלשולים וכדומה. המפורסמים והשכיחים בין החיידקים הפתוגניים שגורמים את התסמינים הללו הם 'שיגלה', 'סלמונלה' ו'קמפילובקטר'.

להילחם בחיידק רע

כאשר חודר חיידק פתוגני לגופנו וגורם לתחלואה אנו פונים בדרך כלל לרופא. הנשק העיקרי של הרפואה במלחמתה בחיידקים פתוגניים הוא האנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מסייעת לפגוע בחיידקים הרגישים אליה, אולם הטיפול הזה עשוי לגבות מחיר כפול- האחד, החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה; והשני: סוגי אנטיביוטיקה רבים משמידים גם חיידקים טובים החיוניים לבריאותנו והדרושים למלחמה בהתרבות החיידקים הרעים. אם מדובר בחיידק פתוגני שעמיד לאנטיביוטיקה מסוימת, ההרס הבלתי סלקטיבי של כלל החיידקים האחרים עשוי להחליש את ההגנה של הגוף, והחיידק הרע יתרבה ביתר קלות ומהירות ויגרום לתחלואה קשה יותר.

אז מה הפתרון? הגוף מסוגל להתגבר על זיהומים רבים גם ללא עזרה של תכשירים אנטיביוטיים, אומר דר הלפרין. "בראש הרשימה הזו נמצאים זיהומי המעיים הרבים שנגרמים על ידי נגיפים שאינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי. חשוב להבין כי בזמן שבו הגוף נלחם בזיהומים נגיפיים, טיפול אנטיביוטי רק מזיק לנו ולכן לא כדאי להתעקש לקבלו.

חשיבות המניעה

פתרון נוסף להתמודד עם זיהומי הקיץ הוא לנסות להימנע מהם. ד"ר הלפרין ממליץ לרכוש רק מוצרי מזון שנמצאים בפיקוח; להקפיד על שטיפה של פירות וירקות לפני צריכתם; להקפיד על הפרדה בין חיתוך של מוצרים מן החי (דגים, עוף, בשר) לבין חיתוך של ירקות ופירות, כלומר להשתמש במצעי וכלי חיתוך שונים; להימנע מלהשאיר מוצרי מזון מחוץ למקרר לזמן ממושך; ולהימנע משתיית מים ומאכילת מוצרי מזון מוכנים שמקורם אינו ידוע.

במקביל ניתן להעשיר את אוכלוסיית החיידקים הטובים באופן יומיומי ובעיקר כאשר נוטלים טיפול אנטיביוטי. "תכשירים המוסיפים חיידקים טובים לגופנו באופן מלאכותי נקראים פרוביוטיקה. טיפול זה הוכח כיעיל, למשל, בזיהומי המעי הגס שנגרמים על ידי חיידקי ה'קלוסטרידיום דיפיציל', מסכם ד"ר הלפרין.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.