נגישות
נגישות

שיתוק מוחין: בוטוקס נגד ריור מוגבר

(1)
לדרג

ילדים חולי CP (שיתוק מוחין) סובלים מריור מוגבר קבוע, הגורם נכות חברתית מטרידה. טיפול בבוטוקס מבטיח אחוזי הצלחה גבוהים וכמעט אפס תופעות לוואי

מאת: ד"ר משה חייצ'יק

3.5 מתוך אלף לידות בישראל יסתיימו בשיתוק מוחין (בעיה נפוצה יותר בקרב בנים). מדובר בהפרעה בהתפתחות המוטורית הרצונית במוח, אשר גורמת ללקות בתנועה - וחומרתה נשארת קבועה לצמיתות.

בין היתר, שיתוק המוחין גורם לליקויים בתפקודים המוטוריים - והוא מלווה בדרך-כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות נוירולוגיות אחרות.

ילדים הסובלים משיתוק מוחין, בנוסף לבעיה בטונוס (כוח השרירים) - עלולים ללקות בשלל בעיות - ובהן: ראייה, שמיעה, קושי בדיבור, בליעה וריור יתר. אחת הקבוצות הגדולות, הסובלות מריור יתר דרך קבע: ילדים עם שיתוק מוחין (CP); וגם בקרב ילדים החולים במחלות נוירולוגיות אחרות, כתוצאה מאותה פגיעה - נוצר הריור המוגבר.

ילדים עם שיתוק מוחין סובלים דרך קבע מריור מוגבר. צילום: שאטרסטוק
ילדים עם שיתוק מוחין סובלים דרך קבע מריור מוגבר. צילום: שאטרסטוק

מהו ריור יתר?

ילדים הלוקים בשיתוק מוחין מייצרים רוק בצורה מוגברת, או לחילופין קצב הבליעה שלהם אינו עומד בקצב הייצור הבסיסי של הרוק. מדובר בתופעה בה הילד מסתובב כל הזמן עם סנטר רטוב ואף סינר בגיל מבוגר. התופעה נחשבת לסוג של נכות חברתית. בין אם מדובר בשפתיים לחות ובין אם בצורך להחליף בגדים רטובים לעיתים קרובות, זו תופעה מטרידה ובעייתית, שניתן וצריך לטפל בה.

כיצד פועלות בלוטות הרוק?

קיימות 6 בלוטות רוק גדולות ועוד עשרות בלוטות המפרישות את הרוק בעזרת צינורית רוק. בנוסף, כל רירית הפה מרובדת בבלוטות רוק קטנטנות (minor salivary glands), שאינן ניתנות למישוש וגם לא ניתן לראותן. המערך הזה אף הוא מפריש רוק.
ארבע מבלוטות הרוק הדומיננטיות (פרוטיס) נמצאות משני צדי הלסת וגורמות לגירוי, בעקבות אכילה או שתייה. שתי בלוטות משמעותיות נוספות הן הבלוטות התת לסתיות (סובמנדיבולריות), האחראיות על הפרשת הרוק בזמן מנוחה. במקרה שאחת הבלוטות מגורה יתר על המידה, נוצר מצב של עודף רוק בפה - ולכן אלה הבלוטות אליהן אנחנו מכוונים את הטיפול המיועד.

כמה רוק מופרש ביום, דרך המערכות האלה?

במנוחה, במצב שאין בו גירוי (אכילה, שתיה) - כמות הרוק המיוצרת אצל ילדים, הלוקים בשיתוק מוחין, נעה בין 500-600 סי.סי (כחצי ליטר!) של רוק ביום. מדובר בכמות לא מבוטלת. אותם ילדים מתקשים בבליעה איטית, נתקלים בהפרעה בבליעה - ואצל חלקם הגדול, פעולת הבליעה כלל איננה קיימת. כך שבנוסף לצרות שמביאה עמה המחלה עצמה, הילד מסתובב רטוב - והדבר מאוד מטריד חברתית.

כיצד ניתן לטפל בבעיית הריור?

ראשית, יש להיוועץ עם רופא א.א.ג, שיאבחן את הבעיה - וימליץ על דרך הטיפול הטובה ביותר. לרוב, יוצע להורים טיפול תרופתי, אך טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי קשות; ובל נשכח כי ילדים אלה כבר מתמודדים עם לא מעט בעיות וסיבוכים. אופציה נוספת היא ניתוח בלוטות הרוק, אולם יש לקחת בחשבון כי מדובר בהליך כירורגי פולשני.

גירוי יתר של בלוטות הרוק גורם ליצירת עודף רוק. צילום: שארטסטוק
גירוי יתר של בלוטות הרוק גורם ליצירת עודף רוק. צילום: שארטסטוק

כיצד ניתן להיעזר בבוטוקס, לטיפול בריור יתר בקרב הסובלים משיתוק מוחין?

טיפול נוסף, ממוקד יותר, שהוכח כיעיל - והפחית במידה ניכרת את תופעת הריור, הוא טיפול בבוטוקס (בוטולינום טוקסין), המוזרק לאזור הבלוטה האחראית על הייצור המוגבר של הרוק.
בעזרת מחט דקה, תחת הנחיית אולטרסאונד הממוקם במרכז הבלוטה (למניעת פגיעה בעצבים או בכלי דם משמעותיים העוברים דרכה) - אנחנו דוקרים את העור (בדיוק כמו בבדיקת דם רגילה) ומזריקים כמות מסוימת של בוטוקס (בערך סי.סי אחד), המקטין את ייצור הרוק, מבלי לייבש את בלוטות הרוק. מדובר בטיפול של דקות ספורות, המתבצע ללא הרדמה וללא כאב - ורושם שיעורי הצלחה גבוהים, כמעט עם אפס תופעות לוואי וכמעט ללא סיבוכים.

לרוב, הטיפולים הראשונים נעשים במרווח של 3-4 חודשים; ולאחר מכן, בדרך כלל המרווח גדל - ככל הנראה כתוצאה מניוון הדרגתי בפעילות של אותן בלוטות רוק. מאחר שאין נגיעה בבלוטות הרוק הגדולות, אין סכנה לפה יבש ולהפסקה מוחלטת של הפרשת רוק.

זאת, כאמור, בניגוד לטיפול סיסטמי (תרופתי), שאכן גורם לייבוש ההפרשות ולתופעות לוואי ריאתיות. מאחר שגם כך מדובר בילדים, שבנוסף לכל מגיעים עם בעיה ריאתית, אנחנו לא מעוניינים להחמיר זאת עוד יותר - עם כדורים.

לסיכום: הורים רבים אינם מודעים לאפשרות הטיפול בבוטוקס. עיקר הקושי, מעבר לעובדה כי מעט רופאים מבצעים את הפרוצדורה, הוא בעובדה כי מדובר בילדים החולים במחלה כרונית, עם המון הפרעות - והמשאב הכלכלי של ההורים הולך ומדלדל. תשומת הלב, מטבע הדברים, מופנית לטיפולים שגרתיים - ונוצרת תחושה שטיפול בריור איננו דחוף באופן ממשי. עם זאת, הטיפול עוזר להורים להפחית - ולו במעט - מהמעמסה היומיומית; ובנוסף, הטיפול מסייע בשיפור איכות החיים, המורגש באופן מידי.

ד"ר משה חייצ'יק הוא מומחה למחלות א.א.ג ילדים וכירורגיית ראש וצוואר, בא.ר.ם אסותא ת"א.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום