שפעת החזירים: קווים לדמותה

(0)
לדרג

מגפת שפעת החזירים עדיין לא נעלמה ומערכות הבריאות בעולם ממשיכות לעקוב בדריכות אחר ה'אויב' החדש. הולכים אל הלא נודע?

מאת: ד"ר אבי יצחקי

באמצע חודש מרץ 2009 החלו להצטבר דיווחים על מחלה נשימתית חריפה במכסיקו. המחלה כנראה החלה באזור ורה קרוז שבו מצויות חוות ענק לגידול חזירים. חלק מהחולים סבלו מדלקת ריאות והיה צורך לאשפזם. בהמשך נוספו גם דיווחים על מקרי מוות.

מחולל המחלה זוהה במהירות. מדובר בוירוס שפעת מסוג A שנושא קולטנים שקרויים המואגלוטינינים (H) מסוג 1 וקולטנים מסוג נאורואמינידזה (N), גם הם מסוג 1 ולכן כינויו הוא A/H1N1. בעזרת קולטנים אלה הוירוס נצמד לתאים של מערכת הנשימה, חודר לתוכם ומשכפל את עצמו. אלפי הוירוסים שנוצרים בתוך התא גורמים להריסתו ומתפזרים על-מנת להאחז בתאים חדשים. המשך התהליך הוא הגורם לתסמינים של חום, כאבי שרירים, שיעול וקשיי נשימה.

וירוס זה של השפעת מסוג A יכול להתרבות הן בבני אדם והן ביונקים ובעופות. הוא אוהב במיוחד חזירים ועופות מים אבל לא בוחל גם ביונקים ועופות אחרים.

זני וירוס שונים

כל וירוס של שפעת "משנה את לבושו" מדי עונה במטרה להקשות על מערכת החיסון לזהותו. תהליך זה קורה על-ידי שינוי קל במבנה החלבון של מעטפת הוירוס. כתוצאה משינוי זה אנחנו עדים כל שנה להתפרצות של זן השונה רק במעט מזה של העונה הקודמת. עובדה זו דורשת מאיתנו לייצר בכל שנה חיסון מותאם לוירוס.

אחת לכמה עשורים חל בוירוס שינוי יסודי ונוצר זן חדש לחלוטין. זה מתרחש כאשר בתוך הוירוס מתמזגים גנים ממקור אנושי עם כאלו שמקורם בבעלי חיים. ההשערה היא שתהליך המיזוג מתרחש בגופו של החזיר, כיוון שבעל חיים זה יכול להידבק גם בוירוס האנושי וגם בוירוס של עופות. כשחזיר נדבק בו זמנית בשני זנים שונים עלול להווצר התצריף החדש של וירוס ששונה לחלוטין מכל אלו שהיו לפניו.

המגיפה העונתית של השפעת מתרחשת כמעט כל שנה בעונת החורף, הוירוס שמופיע שונה רק במעט מהוירוס של העונה הקודמת. היא פוגעת בכל שכבות האוכלוסיה אך גורמת לתמותת יתר בעיקר בחולים קשישים ובאלו שחולים במחלות כרוניות (ריאה, לב, כליות, מדוכאי חיסון).

פנדמיה, לעומת זאת, היא מגיפה כלל עולמית. כיוון שהוירוס שונה לחלוטין מאלו שהיו לפניו, מערכת החיסון של רוב בני האדם לא נפגשה עימו קודם לכן. הוא מתפשט ברחבי העולם ללא קשר לעונות השנה. שיעור ההדבקה גבוה יותר מאשר בהתפרצות העונתית, ונרשמים מקרי תמותה בקרב צעירים בריאים ללא מחלות רקע. על מנת שתתרחש פנדמיה דרושים התנאים הבאים: יצירת וירוס חדש; כמו-כן, לוירוס צריכה להיות יכולת לעבור מבעלי חיים לבני אדם ויכולת לעבור מאדם לאדם.

הפנדמיה הבאה

ב-1997 הופיע בהונג-קונג זן חדש של וירוס בעופות שסימונו היה A/H5N1. נדבקו 18 ילדים ו-6 מהם נפטרו. השלטונות מיהרו להשמיד את כל העופות באי והמגיפה נעלמה אך צפה מחדש בשנת 2003 בחוות עופות בקוריאה. הוירוס התפשט בקרב העופות ברחבי העולם ואף הצליח במקרים בודדים לעבור מעופות לבני אדם, אולם לא התקיים בו התנאי השלישי ליצירת פנדמיה, דהיינו הדבקה מאדם לאדם. החשש שהוירוס ירכוש את היכולת לעבור מאדם לאדם הטרידה מאז את כל ארגוני הבריאות בעולם שממשיכים לעקוב אחריו בחשדנות. כל הוירולוגים היו בטוחים שוירוס שפעת העופות הוא זה שיגרום בסופו של דבר לפנדמיה הבאה.

כשהמשיכו לזרום הידיעות המדאיגות ממכסיקו, החלו המומחים להבין שמשם עתידה הרעה להיפתח. הידיעות ממקסיקו סיפרו שהחולים הם צעירים בריאים ללא מחלות רקע וכן היו דיווחים על צוותים רפואיים שנדבקו. העיתונות דיווחה על מאות חולים ועשרות מתים.

הוירוס מתפשט בימים אלו ממכסיקו למדינות נוספות וישראל בתוכן. זרם הדיווחים הוא כה דינמי, שכל מספר שנכתב, הופך להיות לא רלוונטי עוד בעת כתיבתו.

עד כמה מסוכנת המגיפה הנוכחית? אין עדיין מענה לשאלה זו. הנתונים שהגיעו עד כה ממכסיקו, המדינה בה המגפה החלה, לוקים בחסר. לא ברור כמה אנשים חלו ברחבי המדינה, רק לגבי מיעוט מהחולים זוהה הוירוס באופן ודאי. גם בקרב המתים לא הייתה אבחנה חד משמעית.

תחילתה של מגיפה

מקיאוולי קבע בסיפרו "הנסיך", שמחלה בשלביה הראשוניים היא קלה לטיפול אך קשה לזיהוי. בשלבים מתקדמים אמנם יותר קל לזהותה אך קשה לטפל בה. אנחנו נמצאים בתחילתה של מגיפה. בשלב זה חשוב מאד לנסות לבודד את החולים מהבריאים. אם יופיעו חולים רבים לא ניתן יהיה יותר לנקוט בשיטה הזו. עיקר המאמץ כעת הוא לזהות חולים ולבודד אותם למשך מספר ימים עד שיבריאו וכך לנסות להרוויח זמן.

בזמן שנרוויח, נוכל לייצר חיסון כנגד הוירוס החדש. ההערכה היא שלצורך הכנת חיסון בכמויות שיספיקו לרוב תושבי הכדור, דרושים לפחות שישה חדשים. החשש הוא שבעת הכנת החיסונים הוירוס שוב יקדים אותנו וישנה את המבנה האנטיגני שלו.

בניגוד לפנדמיות בשנים קודמות יש לנו גם אפשרות של טיפול תרופתי. קיימות ארבע תרופות כנגד וירוס השפעת. השתיים הותיקות (אמנטדין ורימנטדין), כבר הוכחו כלא יעילות כנגד הזן הנוכחי. התרופות החדשות (כדורים של טמיפלו ומשאף של רילנזה) יעילות בתנאי שהן ניתנות במהלך 48 השעות הראשונות.

יתכן שקצב התפשטות המגפה במגמת ירידה. בשלב זה נראה ששיעור התמותה אינו גבוה מאשר בשפעת עונתית רגילה. השאלה הגדולה היא מה יקרה אם הוירוס ישנה את מבנהו, דבר שהוא שכיח למדי בסוג הזה של וירוסים. אם הדבר יקרה כל המהלך עלול להשתנות. מערכות הבריאות בעולם ממשיכות לעקוב בדריכות אחר האויב החדש.

ד"ר אבי יצחקי הוא מומחה במחלות זיהומיות ומנהל מרפאת חיסונים למטיילים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום שפעת החזירים
פורום רפואת מטיילים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום