בדיקת תהודה מגנטית: מדריך

(2)
לדרג

MRI היא בדיקת דימות לזיהוי מחלות וגידולים, ברמת דיוק גבוהה מאד. החסרונות העיקריים: הבדיקה לעיתים ארוכה, המכשיר רגיש לתזוזה של המטופל וזמן ההמתנה ארוך

מאת: ד"ר ענת בלנק

בדיקת MRI - Magnetic Resonance Imaging - היא בדיקה המבצעת סריקה בלתי פולשנית, של האיברים הפנימיים בגוף האדם, בעזרת תהודה מגנטית, במטרה לזהות מחלות (לרבות גידולים סרטניים).

בהתאם לאיבר הנבדק ולמטרת הבדיקה, MRI מספקת סדרות של תמונות; סך הכל, בכל סריקה, מתקבלות מאות עד אלפי תמונות. בדיקת MRI פותחה על בסיס העובדה שכ-70% מגוף האדם מכיל מולקולות של מים (כפי שיוסבר להלן).

לכן, הבדיקה מצוינת לאיברים המכילים הרבה מים (מוח, כבד, טחול, כליות, לבלב, כלי דם וסחוסים). הבדיקה פחות מתאימה לאיברים בהם יש אוויר (כדוגמת הריאות) ולעצמות שהן מסוידות (אם כי את מח העצם רואים מצוין).

יצוין כי מכשירי ה-MRI השתכללו מאד בשנים האחרונות - ולכן הבדיקה מדויקת יותר וחיונית לזיהוי מגוון מחלות.

במהלך סריקת MRI, על הנבדק לשכב - מבלי לזוז. צילום: שאטרסטוק
במהלך סריקת MRI, על הנבדק לשכב - מבלי לזוז. צילום: שאטרסטוק

כיצד פועל מכשיר MRI?

כאמור, גופנו מורכב ברובו ממולקולות של מים; כל מולקולת מים מורכבת משני אטומי מימן ומאטום אחד של חמצן. כל גרעין של אטום מימן מכיל פרוטון אחד, שיכול להתנהג כמו מגנט. סורק ה-MRI יוצר שדה מגנטי רב עוצמה, באמצעות המגנט המקיף את החלל אליו נכנס הנבדק. במקביל, משדרים גלי רדיו המוציאים את אטומי המימן מחוץ לווקטור הראשי של השדה המגנטי. כאשר מפסיקים לשדר את גלי הרדיו, הפרוטונים שבתוך אטומי המימן במולקולות המים, יחזרו לווקטור הראשי של השדה המגנטי ובזמן זה ישדרו אותות חלשים. ומסה"כ האותות יווצרו תמונות של האיבר הנסרק.

מהן ההכנות הנחוצות לבדיקת MRI?

ישנן הכנות ספציפיות, בהתאם לאיבר הנבדק. לדוגמא: לקראת MRI בטן - יתבקש החולה להגיע בצום של מספר שעות. בנוסף, ישנן הכנות כלליות - לכל בדיקת MRI.

מהן ההכנות הכלליות - לכל בדיקת MRI?

חשוב להגיע לבדיקה עם הפנייה מפורטת על מנת לתכנן את הבדיקה בהתאם לחשד אותו רוצים לבדוק.

הבדיקה תיערך רק למי שיכול לעבור בדיקה מגנטית. יש אנשים אשר בגופם הושתלו מכשירים שעלולים לגרום לנזק אם ייכנסו למגנט רב עוצמה ולכן יש למלא באופן מפורט את השאלון וליידע את הצוות על שתלים או ניתוחים קודמים. לדוגמא: סטנט לפתיחת עורקים; שתל אורתופדי; שתל קוכליארי - לשיפור השמיעה; מסתם לב מלאכותי וכו'. בכל מקרה, יש עדיפות לעבור את הבדיקה מספר שבועות לאחר הניתוח - על מנת שהשתל יתקבע בגוף.

בנוגע למושתלי קוצב לב, בעבר הם לא יכלו כלל לעבור בדיקת MRI. כיום, מושתלים עם סוגים מסוימים של קוצבי לב יכולים לעבור בדיקת MRI, באישור הקרדיולוג ולאחר הערכה מוקדמת.

סמכים (קוביות) ליישור שיניים עלולים להפריע לקבלת תמונה ברורה, בעיקר כאשר מדובר בבדיקת MRI מוח. לכן, במקרים מסוימים יתבקש הנבדק לגשת אל רופא השיניים, על מנת להסירם.

קעקועים גדולים עלולים להכיל ריכוז גבוה של מתכת ולגרום להתחממות העור עד כדי כוויות. לכן, יש מקרים בהם הרדיולוג לא יאשר ביצוע בדיקת MRI.

מהם השלבים של בדיקת MRI?

מילוי שאלון (אם הנבדק חייב מלווה בחדר הבדיקה, גם המלווה צריך למלא שאלון).

מדידת משקל וגובה - על מנת לתכנן את כמות חומר הניגוד שיינתן לנבדק.

אם הרדיולוג יחליט לבצע את הבדיקה עם חומר ניגוד, יחובר הנבדק לעירוי דרך הווריד.

הסרת חפצים מגנטיים - אין להיכנס לחלל הבדיקה עם חפצים אשר עלולים להימשך בכוח מגנטי (מטבעות; שעון; תכשיטים וכרטיסי אשראי; לכן, נוכח חשש כי נותרו בבגדיו של המטופל חפצים מגנטיים - הוא יתבקש להוריד את בגדיו וללבוש חלוק).

שיחה קצרה עם טכנאי הרנטגן.

לעיתים, יניח טכנאי הרנטגן סליל מיוחד סביב האיבר הנבדק כדי לשפר את קליטת התמונות.

חיבור לאוזניות - מכיוון שמכשיר ה-MRI רועש מאוד, ברוב המכונים מציעים לנבדק אוזניות (בחלק מהמכונים אוזניות עם מוסיקה; ולילדים על מנת שיוכלו לעבור את הבדיקה ללא תזוזה ניתן להציע צפייה בסרט).

הנבדק שוכב על מיטה - ולפני הכנסתו אל חלל המגנט, הוא מקבל לחצן מצוקה, המאפשר לו (במקרה חירום) לקרוא לטכנאי - על מנת שיפסיק את הבדיקה.

במהלך סריקת MRI, על הנבדק לשכב - מבלי לזוז. תזוזה עלולה לגרום לתמונה מטושטשת (כמו בצילום רגיל) ולהאריך את זמן הבדיקה בגלל צורך בסריקה חוזרת. לכן, מי שאיננו יכול לשכב ללא תזוזה, לדוגמא פעוטות, יצטרך לעבור את הבדיקה בהרדמה כללית.

בדיקת MRI אורכת בין רבע שעה לבין שעה וחצי - תלוי בבדיקה הנדרשת.

האם לחומר הניגוד ישנן תופעות לוואי?

חלק ניכר מבדיקות ה-MRI מבוצעות עם חומר ניגוד, על פי החלטה של הרדיולוג - ובהתאם לממצא שאנו מחפשים. לדוגמא: אם קיים חשד לגידול; או אם מטרת הבדיקה לבדוק כלי דם - יינתן חומר ניגוד.

חומר הניגוד הנמצא כיום בשימוש הינו חומר ניגוד בטוח, המצטבר ברקמות בכמות נמוכה מאוד. ולכן, הסיכון לתופעות לוואי נמוך ביותר.

יחד עם זאת, החשיפה לחומר הניגוד עלולה לגרום לרגישות - שתתבטא בפריחה על העור או בקוצר נשימה.

לנשים הרות ובבדיקות לעוברים, לא יינתן חומר ניגוד כלל וזאת על מנת למנוע מעבר של חומר ניגוד לעובר.

לאחרונה מטופלים רבים מביעים חשש מהצטברות של חומר הניגוד ברקמות במוח ומפני השפעתו הנוירולוגית. חשוב לציין כי על פי ה- FDA האמריקאי, ידוע שגדוליניום (המתכת הנדירה שנמצאת בחומרי הניגוד) יכולה להצטבר במוח - אולם עד היום לא הוכחו בוודאות תופעות נוירולוגיות או אחרות הקשורות להצטברות חומר זה. בכל מקרה, עבור נבדק אשר עובר בדיקת MRI ראשונה, מדובר בסיכון זניח.

כיום הבדיקה מדויקת יותר וחיונית לזיהוי מגוון מחלות. צילום: שאטרסטוק
כיום הבדיקה מדויקת יותר וחיונית לזיהוי מגוון מחלות. צילום: שאטרסטוק

מהם יתרונות בדיקת ה-MRI?

בדיקה ללא שימוש בקרינה מייננת - בהשוואה לבדיקת CT, הכרוכה בשימוש בקרינת רנטגן - בדיקת MRI מבוססת על תהודה מגנטית ולכן בטוחה מאד ומבוצעת גם בנשים בהיריון, ילדים ועוברים.

בדיקה המספקת הדמיה מצוינת בעיקר של המוח ועמוד השדרה וכן מהווה אמצעי לפתרון בעיות, כאשר בדיקות דימות אחרות כגון אולטרסאונד וסי.טי אינן מספקות אבחנה מדויקת.

מהם חסרונות בדיקת MRI?

בדיקה ארוכה יותר - בעוד שבבדיקת CT ניתן לקבל סריקה של כל הגוף, בתוך 20 שניות, בבדיקת MRI התמונות מתקבלות לאחר כרבע שעה בבדיקה קצרה; ובבדיקה ארוכה - לאחר למעלה משעה.

חלל הבדיקה אליו מוכנס הנבדק סגור יותר - ומי שסובל מקלסטרופוביה קשה יתקשה לעבור את הבדיקה, ללא הרדמה.

אין לזוז במהלך הבדיקה - המכשיר רגיש מאד לתזוזות; ולכן, ילדים קטנים מתחת לגיל 6 או מבוגרים עם הפרעות תנועה או אי שקט, שאינם מסוגלים לשכב ללא תזוזה, יכולים לעבור את הבדיקה רק תחת טשטוש או הרדמה.

הבדיקה פחות מתאימה לאיברים עם מעט מים (כגון: עצמות) ולא מתאימה לרקמות עם אוויר (כגון: ריאות). לכן, בדיקה לאיתור סרטן ריאות או בדיקה לזיהוי שברים לפני ניתוח אורתופדי - תבוצע באמצעות CT.

לסיכום: לשמחתנו, עומדות לרשותנו מספר בדיקות דימות. לכל בדיקה יש יתרונות וחסרונות ואנו מתאימים את הבדיקה על פי ההתוויה הרפואית. בדיקת MRI מספקת תמונות ברורות בסריקה של רקמות רכות - ומאפשרת אבחנה ברמת דיוק גבוהה מאד. בעבר, זמינות הבדיקה הייתה נמוכה מאד, אך כיום במרבית המרכזים הרפואיים יש לפחות מכשיר MRI אחד. לדאבוננו, למרות שהבדיקה זמינה יותר, קיים מחסור ברופאים רדיולוגים, שתפקידם לפענח את בדיקות MRI. פענוח בדיקות MRI מורכב יותר מבדיקות אחרות ואורך זמן רב יותר ומאחר שמתבצעות הרבה בדיקות - התוצאות מתקבלות כיום ברב המרכזים, רק כעבור כשלושה שבועות. כמובן שקיימת התחשבות במקרים דחופים ובמצבים קריטיים המתגלים תוך כדי הבדיקה.

ד"ר ענת בלנק היא מומחית ברדיולוגיה, מנהלת יחידת MRI במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב (ביה"ח איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום