חשמל תמורת בריאות?

צריכת החשמל בישראל עולה והמדינה מחפשת פתרונות למצב. ב-16 ביוני השנה החליטה הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (ות"ל) לקדם את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון. להחלטה מעוררת המחלוקת קדמו חמש שנות מאבק מצד הארגונים הירוקים ותושבי אשקלון. למתנגדים הצטרפו גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, אשר גיבו את עמדתם בהערכות כי הקמת התחנה תעלה את שיעור התחלואה באזור. את התמיכה בהקמת התחנה הובילו משרד התשתיות וחברת החשמל, בטענה כי הקמת התחנה הכרחית לאור המחסור בעתודות חשמל בישראל.

ברור לכולם שצריך למצוא פתרון, אולם פתרון של תחנת כוח פחמית עלול להוות סכנה בריאותית קשה. על פי מחקר של דר מייקל הוארטה ודר מיכאל גדלביץ מבית החולים ברזילי, נמצא קשר ברור ומובהק בין רמות מזהמי אויר באזור אשקלון ובין פניות למיון בגין תסמונות לבביות ונשימתיות חריפות. "תוספת זיהום אוויר בהכרח כרוכה גם בתוספת תחלואה, וזו הסיבה שמשרד הבריאות יצא בהצהרה שמתנגדת להקמת תחנות כוח פחמיות, במיוחד ליד ריכוזי אוכלוסין", אומר ד"ר מיכאל גדלביץ, מנהל מכון המחקר במרכז הרפואי ברזילי באשקלון.

מחקרים שמבוצעים בארץ באזורי תחנות הכוח "רוטנברג" באשקלון "ואורות רבין" בחדרה, עדיין אינם מספקים קביעה סופית לגבי היקפה המדויק של הפגיעה בבריאות האוכלוסייה. יחד עם זאת, ובנוסף לידוע מהספרות העולמית, ניתן לקבוע שתוספת זיהום אוויר תוביל לעלייה בתחלואה ולפגיעה בבריאות הציבור.

ישנם אנשים שסבורים כי כל התהליך הוא משחק מכור מראש והלחץ של חברת החשמל הוא שיכריע. עו"ד נילי גרוסמן, מנהלת מאבק האנרגיה ושינויי האקלים בגרינפיס, אומרת כי "מתוך 13 חברי הות"ל שדנו בסוגית הקמת התחנה, התנגדו לקידום התחנה הפחמית רק שניים - נציג הארגונים הירוקים ונציג של המשרד להגנת הסביבה".

ארגונים ירוקים רבים, שהבולטים בהם הם גרינפיס ומגמה ירוקה, מנסים בכל דרך לעצור את התקדמות הקמת התחנה. אמנם מדובר בתחנת כוח שתחל לעבוד רק בעוד כחמש שנים, אולם הנזק העתידי די ברור. עו"ד גרוסמן מסבירה שכחלק מהפרוצדורה בחוק, ניתנת בימים אלה אפשרות לציבור להתנגד להחלטה על הקמת התחנה. "כל אזרח ישראלי מעל גיל 18 רשאי להביע התנגדות לתחנה. על ההתנגדות להיות חתומה בפני עורך דין, והוועדה מחויבת על פי חוק להתחשב בכל התנגדות והתנגדות".

באשר למידת ההשפעה של תחנה עתידית על בריאות האוכלוסייה, לדברי ד"ר גדלביץ מדובר באחד הנושאים המסובכים ביותר במחקרי בריאות הציבור: אומדן מדויק לחשיפה של האוכלוסייה מחד (כשמובאים בחשבון המשתנים של אקלים, משטר הרוחות, קרקע, גובה, פיזור וכו') וייחוס מדויק של השפעות בריאותיות לחשיפה זו מאידך. "המחקר מתבצע באמצעות המרכז הרפואי ברזילי," אומר ד"ר גדלביץ, "אך התוצאות שבידינו הן תוצאות ביניים בלבד, המצביעות על קיום הקשר בין חשיפה זו למחלות לב ונשימה חריפות. המזהמים הצפויים מוכרים וכך גם הקשר שלהם לתחלואה ותמותה; מדובר בעיקר בתחלואה נשימתית ולבבית. ייתכנו גם סוגי תחלואה אחרים, חריפים וכרוניים, והאוכלוסיות בסיכון יתר מפגיעות זיהום האוויר כוללות ילדים, קשישים וחולים במחלות כרוניות".

ד"ר גדלביץ סבור, כי "החלופות לתחנה פחמית הן רבות ומגוונות. כולן נדונו או צריכות לבוא לדיון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות שעוסקת בנושא. גם חברת החשמל משקיעה מאמץ אמיתי בהורדת הזיהום, על ידי תכנון הפילטרים וייבוא פחם נקי יותר". מנהל אגף התכנון בחברת החשמל, ד"ר דוד אלמקיס, אמר בוועדת הפנים והגנת הסביבה שדנה בנושא, כי עד שנת 2017 יסתיים שדרוג עשר התחנות הקיימות בהשקעה של מעל מיליארד וחצי דולר.

אם דון קישוט נלחם נגד טחנות רוח, גם למען ציבור השואף לאיכות חיים, ישנה אפשרות לנצל את חלון ההזדמנויות שיש, ולפעול בנושא באמצעות מכתב נגד הקמת התחנה הפחמית באשקלון.

קיראו על חשמל ירוק

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.