חדשות סרטן השד

עד כה כבר זוהו מספר גנים הקשורים לסרטן השד, כאלו המועברים בתורשה וגם כאלו העוברים מוטציות במהלך חיי האישה. עכשיו איתרו המדענים פגם נוסף העלול להתפתח בגנים וגם זיהו ארבעה גנים העשויים להיות הגורמים להיווצרות הפגם.

על פי ממצאי המחקר המתפרסם בכתב העת "אונקוגן" נמצא הפגם ברבע מגידולי השד שנבחנו.
פרופ' קרלוס קלדאס מאוניברסיטת קמברידג' מעורכי המחקר טוען שניתן להשתמש בממצאים אלו לזיהוי גידולים יותר אלימים ולטיפול בהם בצורה יותר אגרסיבית.

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בין נשים בבריטניה. מעל 41,000 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה. לאישה יש סיכוי של אחת לתשע לפתח סרטן שד במהלך חייה.
עד היום הצליחו החוקרים לזהות רק מספר גנים בודדים המעורבים בסרטן שד.הגנים הפגומים שכבר מוכרים, BRCA1 ו- BRCA2 , אחראים לאחד מתוך כעשרים גידולי סרטן השד. רוב הגידולים נגרמים ממוטציות בתאי השד המתרחשות במהלך חיי האישה.

במהלך המחקר נעזרו החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' בטכנולוגיה הנקראת מיקרו מערכים של DNA ( micro arrays ) . שיטה זו מאפשרת בדיקת פעילותם של מאות גנים בו זמנית. בעבר, היה צורך לנתח כל גן בנפרד.

צוות המחקר בדק את הרקמה של 33 גידולי שד וכן תאי שד סרטניים שגודלו בתנאי מעבדה, תוך התמקדות על כרומוזום מספר 8 לגביו הוכח בעבר שלפגמים באזור כרומוזום זה עלול להיות קשר לסרטן.

בעזרת שימוש במיקרו מערכים יכלו החוקרים לצמצם את מאות הגנים שנבדקו לאותם גנים ספורים העלולים להיות מעורבים בצורה פעילה בהתפתחות הגידול. באזור הספציפי של כרומוזום מס. 8 זוהו 4 גנים פוטנציאליים כאלה.

ככלל זקוקים בני האדם לשני עותקים של כל כרומוזום. במחקר הנוכחי התברר שלנשים עם הפגם הגנטי הזה היו עותקים רבים של האיזור הספציפי בכרומוזום 8 המכיל את ארבעת הגנים הפוטנציאלים שזוהו : FLJ14299, C8orf2, BRF2 ו- RAB11FIP. תבנית זו נצפתה ב-8 מתוך 33 הגידולים אשר נבחנו.

אומר פרופסור קרלוס קאלדאס, מהמחלקה לאונקולוגיה ומרכז המחקר ע"ש האצ'יסון באוניברסיטת קיימיברידג': "איננו יודעים עדיין איזה מארבעת הגנים הוא האשם. אולם, אנו יודעים שלנשים בעלות עותקים רבים של מקטע זה בכרומוזום 8 יש פרוגנוזה גרועה. נוכל להשתמש במידע הזה לזיהוי גידולים אלימים יותר ולהתווית טיפול אגרסיבי יותר בהם."

דר' לסלי ווקר ראש מחלקת המידע לסרטן בארגון Cancer Research UK אומר: "השימוש בטכנולוגית המיקרו מערכים של DNA טומן בחובו הבטחה גדולה לעתיד. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי עבודה זו לא הייתה אפשרית לולא נתנו המטופלות את הסכמתן שהגידולים שלהם ישמשו לצורכי מחקר. בלעדיהן המדע לא היה מתקדם בקצב הנוכחי, והטיפולים שסביר להניח כי רבים מאיתנו יהיו אסירי תודה להם באופן אישי במהלך חיינו, היו מתעכבים במשך דורות."

מומחה מאוניברסיטת קורנל המסונף לתכנית האמריקנית לחקר סרטן השד וגורמי סיכון סביבתיים Program on Breast Cancer and Environmental Risk Factors- BCERF) ) ממליץ לחולות סרטן שד להיזהר בנטילת תוספי סויה או תוספים טבעיים כגון קוהוש שחור, תלתן אדום (red clover) או ג'ינסנג.
אומר ברבור וורן, עמית מחקר בתכנית ומחבר-שותף של עלון המידע "צמחי מרפא וסיכון לסרטן השד" ( להשיג בכתובת http://envirocancer.cornell.edu/factsheet/diet/fs53.herbal.cfm): "אמנם אין הוכחות ישירות לסיכון מוגבר או מופחת לסרטן השד עקב שימוש בצמחי מרפא, אך יש צמחים שפעולתם היא דמוית-אסטרוגן, ולכן קיים חשש משימוש בהם לטווח ארוך. בעתיד אולי יתגלה שלחלק מהחומרים יש השפעה מועילה, ואולי גם יהפכו למרכיבים ברפואה הקונוונציונלית, אך בשלב זה, בהיעדר פיקוח מסודר, השוק של התוספים הצמחיים פרוץ לגמרי, ולכן מומלץ לנשים לחשוב פעמיים לפני השימוש בהם".
מלבד היעדר ניסויים קליניים מוקפדים לגבי תכשירים אלו מציין וורן גם את היעדר תקנות לגבי מידת יעילות התוספים ואי קיום נוהלי בקרת איכות לגבי הרכבן. הוא מוסיף ומציין שלנשים עם סיכון גבוה לסרטן השד מומלצת זהירות יתרה.
לדברי וורן, 23 אחוזים מקרב נשים בגיל העמידה בארה"ב נוטלות תוספי מזון וצמחי מרפא, לרוב לטיפול בתופעות של קדם-ווסת, אל-ווסת (מנופאוזה) או סינדרום קדם-ווסתי (PMS), כדי לסייע בהנקה, או כדי להפחית את הסיכון לסרטן השד.
לצורך כתיבת הדו"ח סקר וורן את הספרות המקצועית הקיימת בנושא התוספים הטבעיים והסיכון לסרטן השד. הדו"ח עצמו בוקר על ידי שני מומחים בינלאומיים בתחום ועל ידי חמישה מדעני צוות התכנית.
"העובדה שתרופות הן על בסיס צמחי מרפא אין משמעותה בהכרח שהן בטוחות יותר מתרופות קונוונציונליות," אומר וורן. "המרכיבים בתרופות הטבעיות עלולים להשפיע על המשתמשים בהן גם באופן שלילי ולגרום להיווצרות בעיות בריאות. בינתיים אין כל בקרת איכות על ייצור תרופות טבעיות וגם אין אפילו מערך לדיווח על תופעות שליליות שירכז את המידע על תופעות אלו לטובת אנשים שעלולים לסבול מהן."
וורן הוסיף כי בעבר חשבו חוקרים כי תרכובות דמויות-אסטרוגן בצמחים הנקראות פיטואסטרוגנים עשויות לחסום את השפעת האסטרוגן על הגוף ואולי להקטין את הסיכון להתפתחות סרטן השד. מסתבר שמחקרים קליניים שנערכו לאחרונה מצאו קצב התרבות תאים גבוהה גבוה בשד אצל נשים שתזונתן עשירה בפיטואסטרוגנים שמקורם בסויה. תופעה זו מעוררת דאגה היות והיא עלולה להיות שלב ראשוני בהתהוות סרטן בכך שהיא מעודדת התרבות חסרת שליטה של תאי סרטן רדומים.
וורן בחן מחקרים קיימים העוסקים בשימוש בתוספים טבעיים לטיפול בתופעות גיל המעבר. הוא מצא שנוהלי שבעת הניסויים הקליניים שנערכו לגבי שימוש בקוהוש שחור היו פגומים במידה רבה, אך עדיין ניתן למצוא בהם עדות ליעילות החומר. לעומת זאת, קיימת עדות מעטה ביותר להשפעותיו החיוביות של תלתן אדום, ולא דווח על כל יתרון משימוש בג'ינסנג, בשמן נר הלילה (Evening Primrose Oil), או באנג'ליקה סינית (דונג קואי, Dong quai). מבין 16 המחקרים שבדקו שימוש בתוספי סויה, מספר המחקרים בהם לא נמצאה כל השפעה היה כפול ממספרם של אלו שמצאו השפעה חיובית. על השפעתו החיובית של קווה קווה (Kava Kava/Piper methysticum) מצויים אמנם דיווחים אחדים, אך דיווחים על תופעות לוואי רציניות הביאו לאיסור על מכירתו בארה"ב ובמקומות אחרים.
לטיפול בתופעות טרום-וסת מצאו מחקרים אחדים תועלת מסוימת בשימוש בשמן נר הלילה אצל מחצית מהנשים שנטלו תוסף זה, אך שניים מהמחקרים המוקפדים ביותר לא מצאו בו כל השפעה. לא נמצאה כל השפעה של תמצית גינגקו בילובה. תגובה חיובית התקבלה מהשימוש בתמציות שיח אברהם (Chasteberry/Vitex agnus castus) אצל מחצית מהנשים שנבחנו. שני מחקרים קליניים בחנו שימוש בתרכובות הצמחים היפניות toki-shakuyakusan וכן toki-shakuyakusan משולב עם shakuyaku-kanzoto להקלת כאבי וסת: בשניהם לא נמצאה השפעה מיטיבה.
"נראה שקיימים צמחי מרפא מבטיחים לטיפול בבעיות ווסת, מנופאוזה ותסמינים נשיים אחרים," אומר וורן. "למרבה הצער, אין פיקוח ראוי על איכותם ועל הבטיחות בשימוש בהם. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו עלולים לקרות אסונות."
וורן ממליץ לנשים הבוחרות להשתמש בצמחי מרפא לנהוג זהירות, שכן איכות התוצרים אינה אחידה, והבטיחות בנטילתם, במיוחד לאורך זמן, אינה ידועה. מומלץ לבחור בתוצרים בעלי איכות גבוהה ממקורות ידועים, וליידע את המטפלים הרפואיים על נטילתם, שכן עלולה להיווצר תגובה הדדית (אינטראקציה) של תוספים טבעיים עם טיפולים אחרים.